ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
כשיצא עם ישראל ממצרים האמין בה' ובמשה עבדו, שלא יאונה להם כל רע, וכך היה. בן לילה יצאו כל צבאות ה' ממצרים. יש אומרים 7 מליון איש ויש אומרים הרבה יותר, וכולם היו ממושמעים ונאמנים. ראו את מעשה גבורתו של הקב"ה בניסים גלויים: "וַיָרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה ' וַיַּאֲמִינוּ בּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ 2 .
ובהיותם במדבר הקב"ה יישר להם את הדרך והגן עליהם מלפנים ומאחור, עמוד אש לפניהם ועמוד ענן אחריהם, וכל העולם חל ופחד מהם, וטיפל בהם הקב"ה בעין טובה, האכילם והשקם.
אם כן, מדוע קצרה נפש העם בדרך? היש דרך יותר נעימה וטובה מזו? 39 שנים הכל היה בסדר ומה כעת? מה קרה?
חז"ל מסבירים את התנהגותם של בני ישראל בכך שהם ראו כבר את ארץ ישראל ומאוד רצו להכנס אליה אבל אז קרה שהם היו צריכים לחזור אחורנית 7 מסעות 3 . הם הרגישו שהם כבר בגאולה הם כבר בארץ ישראל ולבסוף מצאו את עצמם חוזרים על עקבותיהם 7 תחנות אחורה.
אכן זו תופעה טבעית ומובנת, שלעיתים האדם חש מתוסכל מכך שהוא רואה את סוף הדרך, רואה את האור שבקצה המנהרה, אך מוצא את עצמו שלא רק אינו מתקדם לכיוון היעד, אלא הוא נסוג ומתרחק מאוד מהיעד הנכסף.
אם זה דבר טבעי מקובל ומובן, מדוע בני ישראל מקבלים עונש על כך? הרי היינו מצפים מהקב"ה שיבין את הקשיים של עם ישראל בדרך, שהם כל כך רוצים להכנס לארץ ישראל אך בהוראת משה רבנו חוזרים על עקבותיהם?
אולם כאן יש יסוד גדול שהתורה רוצה ללמדנו. כל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה. גם אם לאדם נראה שהוא נסוג אחור, וגם אם לאדם נדמה שהוא לא מגיע אל היעד - הרי שעליו לבטוח בעיניים עצומות על ה' יתברך שיוציא ויציל ויגאל ויקח את האדם למקום שבו הוא צריך להיות.
ידוע שבצבא עושים לחיילים המיועדים להיכנס ליחידות המיוחדות מבחן בו הם הולכים מרחקים עצומים וסוחבים על עצמם משקל רב. והנה החיילים רואים אורות בקצה הדרך, ומבינים ששם הבסיס ושם יגיעו וינוחו, ומקבלים כוח ומתחילים לרוץ. מגיעים הם לבסיס - והנה להפתעתם המפקד אינו עוצר אלא חוצה את הבסיס, יוצא מצידו השני וממשיך לרוץ. גם חיילים שהחזיקו מעמד עד עכשיו נשברים ופורשים. רק החיילים שלא מתייאשים וממשיכים בכל זאת עד כמה קילומטרים - מתקבלים לסיירת, כי יודעים שלהם יש ציות מוחלט למפקדים.
כשהביטחון בה' הוא מוחלט הרי שכל ממה שעובר על האדם הוא רואה בעין טובה. "כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד" 4 זו דרך חיים. ומספרת הגמרא:
רבי עקיבא יצא לדרך והגיע לעיר אחת, ולא הסכים אף אחד לארח אותו. אמר: "כל מה שה' עושה - הכל לטובה". הלך וישן בשדה, והיה איתו תרנגול, חמור ונר. באה רוח וכיבתה את הנר. בא חתול בר ואכל את התרנגול. בא אריה ואכל את החמור. אמר: "כל מה שה' עושה - הכל לטובה". באותו הלילה בא חיל גויים ושבו את כל בני העיר. אמר להם: לא אמרתי לכם, כל מה שה' עושה - הכל לטובה! אילו היה הנר דולק - היו מוצאים אותי. אילו היה התרנגול קורא או החמור נוער היו שומעים ומוצאים אותי, ואילו הייתי לן בעיר היו שובים אותי איתם.
כך פסק את ההלכה רבי עקיבא, גדול חכמי ישראל שכל דברי התורה הם לפי שיטתו 5 , הוא זה שנכנס בשלום לפרדס ויצא בשלום 6 , והוא אומר לנו לומר: "כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה". וכך נפסקה ההלכה בשו"ע 7 שלעולם יהיה רגיל האדם לומר כך. האמירה הזו היא דרך חיים, היא אמונה גדולה.
לכן אם הקב"ה גזר על בני ישראל בשנת ה-39 לנדודי המדבר לחזור אחורה 7 מסעות הרי שזה אך ורק לטובתם.
אנו לא יודעים מה טובה יכולה לצמוח מכל דבר שקורה לנו אבל בטוחים אנו שהקב"ה מוליך אותנו במסע החיים ו"עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" 8 ומשגיח עלינו השגחה פרטית ומדוייקת לטובה.
בארץ ישראל הנהגת ה' אינה ישירה כמו במדבר. אין ענני כבוד ולחם מן השמים, באר ושאר הניסים, אלא אדם יורד לתוך שדהו ועובד. לכן צריך דווקא שם התחזקות באמונה, וזה היה המבחן של בני ישראל לפני הכניסה לארץ.
אחרי שבני ישראל נכשלו בהתרעמותם וחוסר האמונה בטובת ה' כשחזרו אחורה במסעות, שולח ה' את הנחשים. המילה נחשים באה מלשון "נחש" - דרך עובדי עכו"ם שהם עושים נחש, סימנים לפיהם העולם מתקיימים, ואת זה אסרה התורה עלינו: "לֹא תְנַחֲשׁוּ" 9 , מפני שאנו מאמינים שהכל מה', ולא חס ושלום מכל מיני דרכי טבע וגורל. כשה' שולח בהם את הנחשים הוא רומז להם לחזור לאמונה. רמז נוסף בנחשים הוא שהנחש סולק מהאמונה, ה' אמר לו כשכביכול הוא לא רוצה אותו תחת השגחתו. הוא הביא לו מזונו מוכן - העפר שנמצא בכל מקום, וכך אינו צריך לתפילת הנחש על מזונו ולהשגיח עליו. כך אמר ה' לישראל כאן: אני רוצה שתאמינו בי ותתפללו אלי, ולא שחס ושלום תהיו מסולקים מההשגחה כמו הנחש.
מספרים על אדם אחד שחי בירושלים, שבנו התרחק מלימוד התורה ונמשך למסחר ורצה לצאת לאמריקה, לעשות שם ביזנס. פחד את יהודי ירא שמיים שבאמריקה ימשך בנו אחרי דעות זרות ויעזוב את התורה והמצוות. אמר לו: "ראה שאני נותן לך פרנסה גם בהיותך בארץ נכר, אך זאת רק בתנאי שתניח בכל יום תפילין". אמר הבן בליבו: "איך ידע אבי מעבר לים אם אני מניח תפילין או לא?", והפסיק להניח תפילין ולהתפלל. לאחר זמן ראה שלא הגיע שום כסף מאת אביו. שלח לו מברק ושאל אותו. אמר לו אביו: "מאחר ואינך מניח תפילין אינך מקבל". תמה הבן איך האב יודע, וכשחזר לארץ שאל אותו. אמר לו האב: "אני הנחתי בתיק התפילין שלך שטרות כסף. אם היית פותח אותם להניחם - היית מוצא את הכסף".
כך אנחנו שתחת השגחת ה', אם נפעל בדרכי המצוות והאמונה נקבל פרנסתנו בהשגחת ה', אך אם לא נפעל בדרך האמונה - ה' לא ישגיח עלינו להשפיע לנו.
ומהי התרופה לנחשים?
התרופה היא להסתכל למעלה. המשנה 10 מסבירה שלא שחס ושלום הנחש ממית או מחיה, אלא שעל ידיו היו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים.
אם האדם נקלע חלילה לצרה ומצוקה, עליו לשים בטחונו בה' שיושיע אותו מכל צרה. הציפייה הזו לישועה היא מצווה גדולה, ובשכר הקיווי שמקווה האדם לישועה תבוא הגאולה. ועל כך התפלל יעקב אבינו עליו השלום ואמר בברכתו לבנו דן: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'" 11 , שכיוון שראה ברוח קודשו את שמשון שלא נעזר באף אחד ולא מבקש טובה מאף אחד ובוטח רק בעצמו – הוא מבקש עליו ישועה 12 . ידוע ששמשון הגיבור הגדול סמך רק על כוחותיו וכל 20 שנות מלכותו ששפט את ישראל לא ביקש מאף אחד לעזור לו אפילו בדברים קטנים ופעוטים 13 . רק בסוף ימיו כשניקרו הפלשתים את עיניו וקשרוהו לעמודי שיש הוא מתפלל לה' ואומר: זָכְרֵנִי נָא 14 - שלא ביקשתי טובה וישועה מאף אחד, "אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה" - אני מבקש ממך ישועה שתעזור לי. על אותה שעה התפלל יעקב אבינו ע"ה ואמר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'".
תשועתם של עם ישראל היא תשועתו של הקב"ה, שהרי אנו עמו ונחלתו ושמו קרא בשמנו. כשעם ישראל נושע אז כביכול גם הקב"ה נושע, כפי שכתוב בפסוק: "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ" 15 , ובהושיע את עצמו יושיע אותנו 16 . וזהו שאנו מתפללים בתפילת 18 ומבקשים את ישועת ה' "לישועתך קיוינו כל היום" 17 . כביכול ה' נמצא איתנו בצרותינו ואנו מבקשים את ישועת ה', ובישועתו נוושע גם אנו, ותשועת ה' כהרף עין.
על כן ישים האדם את ליבו וישים את עינו עין טובה לראות את מעשה ה' שהכל לטובת האדם להיטיבו אחריתו מראשיתו.
^ 1.במדבר כ"א, ד'-ט'
^ 2.שמות ט"ז, ל"א
^ 3.פירוש רש"י עה"ת במדבר כ"א, ד'
^ 4.ברכות ס:
^ 5.עיין סנהדרין פו.
^ 6.חגיגה יד:
^ 7.שולחן ערוך או"ח ר"ל, ה'
^ 8.שיר השירים ב', ט'
^ 9.ויקרא י"ט, כ"ו
^ 10.ראש השנה ג', ח'
^ 11.בראשית מ"ט, י"ח
^ 12.עיין פירוש רש"י עה"ת בראשית מ"ט, י"ח
^ 13.סוטה י:
^ 14.שופטים ט"ז
^ 15.ישעיהו כ"ה, ט'
^ 16.אלשיך הקדוש בראשית מ"ט, י"ז
^ 17.תפילת שמונה עשרה ברכת "צמח דוד".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
