ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
כשיצא עם ישראל ממצרים האמין בה' ובמשה עבדו, שלא יאונה להם כל רע, וכך היה. בן לילה יצאו כל צבאות ה' ממצרים. יש אומרים 7 מליון איש ויש אומרים הרבה יותר, וכולם היו ממושמעים ונאמנים. ראו את מעשה גבורתו של הקב"ה בניסים גלויים: "וַיָרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה ' וַיַּאֲמִינוּ בּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ 2 .
ובהיותם במדבר הקב"ה יישר להם את הדרך והגן עליהם מלפנים ומאחור, עמוד אש לפניהם ועמוד ענן אחריהם, וכל העולם חל ופחד מהם, וטיפל בהם הקב"ה בעין טובה, האכילם והשקם.
אם כן, מדוע קצרה נפש העם בדרך? היש דרך יותר נעימה וטובה מזו? 39 שנים הכל היה בסדר ומה כעת? מה קרה?
חז"ל מסבירים את התנהגותם של בני ישראל בכך שהם ראו כבר את ארץ ישראל ומאוד רצו להכנס אליה אבל אז קרה שהם היו צריכים לחזור אחורנית 7 מסעות 3 . הם הרגישו שהם כבר בגאולה הם כבר בארץ ישראל ולבסוף מצאו את עצמם חוזרים על עקבותיהם 7 תחנות אחורה.
אכן זו תופעה טבעית ומובנת, שלעיתים האדם חש מתוסכל מכך שהוא רואה את סוף הדרך, רואה את האור שבקצה המנהרה, אך מוצא את עצמו שלא רק אינו מתקדם לכיוון היעד, אלא הוא נסוג ומתרחק מאוד מהיעד הנכסף.
אם זה דבר טבעי מקובל ומובן, מדוע בני ישראל מקבלים עונש על כך? הרי היינו מצפים מהקב"ה שיבין את הקשיים של עם ישראל בדרך, שהם כל כך רוצים להכנס לארץ ישראל אך בהוראת משה רבנו חוזרים על עקבותיהם?
אולם כאן יש יסוד גדול שהתורה רוצה ללמדנו. כל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה. גם אם לאדם נראה שהוא נסוג אחור, וגם אם לאדם נדמה שהוא לא מגיע אל היעד - הרי שעליו לבטוח בעיניים עצומות על ה' יתברך שיוציא ויציל ויגאל ויקח את האדם למקום שבו הוא צריך להיות.
ידוע שבצבא עושים לחיילים המיועדים להיכנס ליחידות המיוחדות מבחן בו הם הולכים מרחקים עצומים וסוחבים על עצמם משקל רב. והנה החיילים רואים אורות בקצה הדרך, ומבינים ששם הבסיס ושם יגיעו וינוחו, ומקבלים כוח ומתחילים לרוץ. מגיעים הם לבסיס - והנה להפתעתם המפקד אינו עוצר אלא חוצה את הבסיס, יוצא מצידו השני וממשיך לרוץ. גם חיילים שהחזיקו מעמד עד עכשיו נשברים ופורשים. רק החיילים שלא מתייאשים וממשיכים בכל זאת עד כמה קילומטרים - מתקבלים לסיירת, כי יודעים שלהם יש ציות מוחלט למפקדים.
כשהביטחון בה' הוא מוחלט הרי שכל ממה שעובר על האדם הוא רואה בעין טובה. "כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד" 4 זו דרך חיים. ומספרת הגמרא:
רבי עקיבא יצא לדרך והגיע לעיר אחת, ולא הסכים אף אחד לארח אותו. אמר: "כל מה שה' עושה - הכל לטובה". הלך וישן בשדה, והיה איתו תרנגול, חמור ונר. באה רוח וכיבתה את הנר. בא חתול בר ואכל את התרנגול. בא אריה ואכל את החמור. אמר: "כל מה שה' עושה - הכל לטובה". באותו הלילה בא חיל גויים ושבו את כל בני העיר. אמר להם: לא אמרתי לכם, כל מה שה' עושה - הכל לטובה! אילו היה הנר דולק - היו מוצאים אותי. אילו היה התרנגול קורא או החמור נוער היו שומעים ומוצאים אותי, ואילו הייתי לן בעיר היו שובים אותי איתם.
כך פסק את ההלכה רבי עקיבא, גדול חכמי ישראל שכל דברי התורה הם לפי שיטתו 5 , הוא זה שנכנס בשלום לפרדס ויצא בשלום 6 , והוא אומר לנו לומר: "כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה". וכך נפסקה ההלכה בשו"ע 7 שלעולם יהיה רגיל האדם לומר כך. האמירה הזו היא דרך חיים, היא אמונה גדולה.
לכן אם הקב"ה גזר על בני ישראל בשנת ה-39 לנדודי המדבר לחזור אחורה 7 מסעות הרי שזה אך ורק לטובתם.
אנו לא יודעים מה טובה יכולה לצמוח מכל דבר שקורה לנו אבל בטוחים אנו שהקב"ה מוליך אותנו במסע החיים ו"עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" 8 ומשגיח עלינו השגחה פרטית ומדוייקת לטובה.
בארץ ישראל הנהגת ה' אינה ישירה כמו במדבר. אין ענני כבוד ולחם מן השמים, באר ושאר הניסים, אלא אדם יורד לתוך שדהו ועובד. לכן צריך דווקא שם התחזקות באמונה, וזה היה המבחן של בני ישראל לפני הכניסה לארץ.
אחרי שבני ישראל נכשלו בהתרעמותם וחוסר האמונה בטובת ה' כשחזרו אחורה במסעות, שולח ה' את הנחשים. המילה נחשים באה מלשון "נחש" - דרך עובדי עכו"ם שהם עושים נחש, סימנים לפיהם העולם מתקיימים, ואת זה אסרה התורה עלינו: "לֹא תְנַחֲשׁוּ" 9 , מפני שאנו מאמינים שהכל מה', ולא חס ושלום מכל מיני דרכי טבע וגורל. כשה' שולח בהם את הנחשים הוא רומז להם לחזור לאמונה. רמז נוסף בנחשים הוא שהנחש סולק מהאמונה, ה' אמר לו כשכביכול הוא לא רוצה אותו תחת השגחתו. הוא הביא לו מזונו מוכן - העפר שנמצא בכל מקום, וכך אינו צריך לתפילת הנחש על מזונו ולהשגיח עליו. כך אמר ה' לישראל כאן: אני רוצה שתאמינו בי ותתפללו אלי, ולא שחס ושלום תהיו מסולקים מההשגחה כמו הנחש.
מספרים על אדם אחד שחי בירושלים, שבנו התרחק מלימוד התורה ונמשך למסחר ורצה לצאת לאמריקה, לעשות שם ביזנס. פחד את יהודי ירא שמיים שבאמריקה ימשך בנו אחרי דעות זרות ויעזוב את התורה והמצוות. אמר לו: "ראה שאני נותן לך פרנסה גם בהיותך בארץ נכר, אך זאת רק בתנאי שתניח בכל יום תפילין". אמר הבן בליבו: "איך ידע אבי מעבר לים אם אני מניח תפילין או לא?", והפסיק להניח תפילין ולהתפלל. לאחר זמן ראה שלא הגיע שום כסף מאת אביו. שלח לו מברק ושאל אותו. אמר לו אביו: "מאחר ואינך מניח תפילין אינך מקבל". תמה הבן איך האב יודע, וכשחזר לארץ שאל אותו. אמר לו האב: "אני הנחתי בתיק התפילין שלך שטרות כסף. אם היית פותח אותם להניחם - היית מוצא את הכסף".
כך אנחנו שתחת השגחת ה', אם נפעל בדרכי המצוות והאמונה נקבל פרנסתנו בהשגחת ה', אך אם לא נפעל בדרך האמונה - ה' לא ישגיח עלינו להשפיע לנו.
ומהי התרופה לנחשים?
התרופה היא להסתכל למעלה. המשנה 10 מסבירה שלא שחס ושלום הנחש ממית או מחיה, אלא שעל ידיו היו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים.
אם האדם נקלע חלילה לצרה ומצוקה, עליו לשים בטחונו בה' שיושיע אותו מכל צרה. הציפייה הזו לישועה היא מצווה גדולה, ובשכר הקיווי שמקווה האדם לישועה תבוא הגאולה. ועל כך התפלל יעקב אבינו עליו השלום ואמר בברכתו לבנו דן: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'" 11 , שכיוון שראה ברוח קודשו את שמשון שלא נעזר באף אחד ולא מבקש טובה מאף אחד ובוטח רק בעצמו – הוא מבקש עליו ישועה 12 . ידוע ששמשון הגיבור הגדול סמך רק על כוחותיו וכל 20 שנות מלכותו ששפט את ישראל לא ביקש מאף אחד לעזור לו אפילו בדברים קטנים ופעוטים 13 . רק בסוף ימיו כשניקרו הפלשתים את עיניו וקשרוהו לעמודי שיש הוא מתפלל לה' ואומר: זָכְרֵנִי נָא 14 - שלא ביקשתי טובה וישועה מאף אחד, "אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה" - אני מבקש ממך ישועה שתעזור לי. על אותה שעה התפלל יעקב אבינו ע"ה ואמר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'".
תשועתם של עם ישראל היא תשועתו של הקב"ה, שהרי אנו עמו ונחלתו ושמו קרא בשמנו. כשעם ישראל נושע אז כביכול גם הקב"ה נושע, כפי שכתוב בפסוק: "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ" 15 , ובהושיע את עצמו יושיע אותנו 16 . וזהו שאנו מתפללים בתפילת 18 ומבקשים את ישועת ה' "לישועתך קיוינו כל היום" 17 . כביכול ה' נמצא איתנו בצרותינו ואנו מבקשים את ישועת ה', ובישועתו נוושע גם אנו, ותשועת ה' כהרף עין.
על כן ישים האדם את ליבו וישים את עינו עין טובה לראות את מעשה ה' שהכל לטובת האדם להיטיבו אחריתו מראשיתו.
^ 1.במדבר כ"א, ד'-ט'
^ 2.שמות ט"ז, ל"א
^ 3.פירוש רש"י עה"ת במדבר כ"א, ד'
^ 4.ברכות ס:
^ 5.עיין סנהדרין פו.
^ 6.חגיגה יד:
^ 7.שולחן ערוך או"ח ר"ל, ה'
^ 8.שיר השירים ב', ט'
^ 9.ויקרא י"ט, כ"ו
^ 10.ראש השנה ג', ח'
^ 11.בראשית מ"ט, י"ח
^ 12.עיין פירוש רש"י עה"ת בראשית מ"ט, י"ח
^ 13.סוטה י:
^ 14.שופטים ט"ז
^ 15.ישעיהו כ"ה, ט'
^ 16.אלשיך הקדוש בראשית מ"ט, י"ז
^ 17.תפילת שמונה עשרה ברכת "צמח דוד".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
