ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְכַאֲשֶׁר עִיַּנּוּ בְּדִבְרֵי חֲכָמִים, יֵשׁ לַעֲמֹד עַל דָּבָר זֶה. בְּפֶרֶק חֵלֶק (סנהדרין צו, ב) אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְרַב: 1 מִי שְׁמִיעַ לָךְ אֵימָת אָתֵי בַּר נַפְלֵי! אֲמַר לֵיהּ: מַאן בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: מָשִׁיחַ. 2 מָשִׁיחַ בַּר נַפְלֵי! אִין, דִּכְתִיב (עמוס ט, יא): בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת. אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אֲמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְמַעֲטִין, וְהַשְּׁאָר עֵינֵיהֶם כָּלוֹת בְּיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְצָרוֹת רַבּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת, עַד 3 שֶׁהָרִאשׁוֹנָה פְּקוּדָה, הַשְּׁנִיָּה מְמַהֶרֶת לָבֹא. תָּנוּ רַבָּנָן, 4 שָׁבוּעַ שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא בּוֹ, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מִתְקַיֵּם מִקְרָא זֶה (עמוס ד, ז): וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אַחַת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר. שְׁנִיָּה, חִצֵּי רָעָב 5 מִשְׁתַּלְּחִין. שְׁלִישִׁית, רָעָב גָּדוֹל, וּמֵתִים אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וָטַף, חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְתוֹרָה מִשְׁתַּכַּחַת מִלּוֹמְדֶיהָ. בָּרְבִיעִית, 6 שֹׂבַע וְאֵינוֹ שׂוֹבֵעַ. בַּחֲמִישִׁית, שָׂבָע גָּדוֹל, וְאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין וּשְׂמֵחִין, וְתוֹרָה חוֹזֶרֶת לְלוֹמְדֶיהָ. בַּשִּׁשִּׁית, 7 קוֹלוֹת. בַּשְּׁבִיעִית, 8 מִלְחָמוֹת. בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית בֶּן דָּוִד בָּא. אֲמַר רַב יוֹסֵף: 9 הָא כַּמָּה שְׁבִיעִית הָיָה כֵּן, וְלָא אֲתָא! אֲמַר אַבַּיֵּי: בַּשִּׁשִּׁית קוֹלוֹת וּבַשְּׁבִיעִית מִלְחָמוֹת לֹא הָיָה. וְעוֹד, 10 כְּסִדְרָן מִי הֲוָה! עַד כָּאן.
הֲרֵי אָמְרוּ, כִּי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁבּוֹ הִתְחַדְּשׁוּת הֲוָיָה, יִגְרֹם 11 הֶפְסֵד הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה. וּלְפִיכָךְ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קָרוֹב אֶל הַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה, לְכָךְ הוּא גּוֹרֵם הֶפְסֵד הֲוָיָה הָרִאשׁוֹנָה. עַד שָׁנָה שְׁלִישִׁית, הוּא 12 תַּכְלִית הֶפְסֵד, וּבָרְבִיעִי, שֶׁהוּא בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ, אָמַר שֶׁיִּהְיֶה שֹׂבַע וְאֵינוֹ שׂוֹבֵעַ, רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁאֵין כָּאן הֲוָיָה שְׁלֵמָה עַד הַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית, שֶׁאָז יִהְיֶה הֲוָיָה שְׁלֵמָה מִכֹּחַ הַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה שֶׁתִּהְיֶה בָּעוֹלָם. לְכָךְ בַּחֲמִישִׁית שֹׂבַע גָּדוֹל, וְהַשֹּׂבַע הוּא שְׁלֵמוּת עוֹלָם הַזֶּה בִּלְבַד. וּבַשִּׁשִּׁית קוֹלוֹת, כַּאֲשֶׁר הוּא קָרוֹב אֶל הֲוָיָה הַחֲדָשָׁה שֶׁתִּהְיֶה בָּעוֹלָם, אָז תֵּצֵא לַפֹּעַל מָה בַּקּוֹלוֹת אֲשֶׁר יִהְיוּ. וְכָל זֶה מִכֹּחַ הִתְקָרְבוּת אֶל הֲוָיָה הַחֲדָשָׁה. וּבַשְּׁבִיעִית מִלְחָמוֹת, כִּי אָז יַתְחִיל כֹּחַ יִשְׂרָאֵל מִכֹּחַ הַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה שֶׁתָּחוּל בָּעוֹלָם. וּכְבָר יָדוּעַ כִּי כֹּחַ יִשְׂרָאֵל הוּא מִתְנַגֵּד לְכֹחַ הָאֻמּוֹת, וּלְכָךְ מִלְחָמוֹת בַּשְּׁבִיעִית.
________________________________
כשעיינו בדברי חכמים, מצאנו תשובה לשאלה זו. שנינו בפרק חלק, אמר לו רב נחמן לרב, 1 האם שמעת מתי יבוא בן הנופלים? אמר לו רב, מיהו בן הנופלים? אמר לו רב נחמן, המשיח. אמר לו רב, 2 למשיח אתה קורא בן הנופלים?! אמר לו כן, שנאמר: ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת. אמר לו רב, כך אמר רבי יוחנן, דור שבן דוד בא בו, תלמידי חכמים מתמעטים, ושאר העם עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות, בעוד 3 גזירה ראשונה בתוקפה, גזירה שנייה ממהרת לבוא. שנו חכמים, 4 מחזור שמיטה של שבע שנים שבן דוד בא בו, בשנה ראשונה יתקיים הפסוק: והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, כלומר במקום אחד יהיה רעב ובאחר יהיה שובע. בשנה שנייה 5 רעב בכל מקום. בשנה שלישית רעב גדול, ומתים רבים, אנשים, נשים וטף, חסידים ואנשי מעשה, ותורה משתכחת מלומדיה. ברביעית 6 מעט שובע. בחמישית שובע גדול, ואוכלים ושותים ושמחים, ותורה חוזרת ללומדיה. בשנה שישית, 7 קולות שמשיח בא. בשביעית 8 מלחמות בין האומות לישראל. ובמוצאי שביעית בן דוד בא. אמר רב יוסף, 9 והרי היו כמה מחזורי שמיטה שהיה כעין זה, ולא בא בן דוד! אמר אביי, אבל לא היה מחזור שביעית, בו היו בשישית קולות ובשביעית מלחמות. ועוד 10 לא היה מחזור בו באו הדברים כסדר השנוי למעלה.
במאמר זה אמרו חכמים, כי קודם לביאת המשיח, בה תתחדש הוויתם של ישראל, יהיה 11 אובדן המציאות הקודמת, ואחר כך תקום ההוויה החדשה. לכן בתחילת שבע שנות השמיטה הקרובות לביאת המשיח, מפני קירבתן אל ההוויה החדשה הגורמת לאובדן ההויה הקודמת, יהיה חסרון, עד השנה השלישית, שבה יהיה 12 שיא החסרון. מהשנה הרביעית, שהיא אמצע המחזור, מתחיל השינוי, אבל עדיין אין שלמות, לכן יהיה מעט שובע. בשנה החמישית תהיה השלמות הגשמית של העולם הזה, מכוחה של ההתהוות החדשה, ולכן בשנה זו יהיה שובע גדול. בשנה השישית, כאשר מתקרבת שלימות העולם, יהיו קולות מסוימים. ובשנה השביעית מלחמות, כי אז מתגלה כוחו של עם ישראל מכוח ההוויה החדשה. ומכיוון שכוח האומות מתנגד לכוחם של ישראל, תהיינה מלחמות. ובמוצאי שביעית בן דוד יבוא.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
109 - פרק ל"ב חלק א'
110 - פרק ל"ב חלק ב'
111 - פרק ל"ב חלק ג'
טען עוד
ביאורים
מַעֲבַר ממצב למצב הוא תהליך לא קל. כל אחד מאיתנו מכיר את התחושה שבעזיבת דבר שהיינו עסוקים בו ומעבר למצב חדש. כך בהרבה מעברים בחיי האדם – מעבר דירה, שינוי מקום לימודים, נישואין וקבלת מקום עבודה חדש. אפילו אם מקום המגורים החדש מוצלח יותר, מקום הלימודים החדש נקבע על פי הגיל או התואר המתאימים, הנישואין מאושרים, ומקום העבודה החדש מעניין ומהווה מקור פרנסה טוב יותר, עדיין המעבר אינו פשוט לנו. מעבר לקשיי ההסתגלות שיוצרת מציאות חדשה, קשה לנו להתנתק מהמציאות הקודמת שחיִינו וחווינו אותה , גם אם אנו הולכים לקראת משהו טוב יותר.
אם הדבר נכון לגבי המעברים הקטנים בחיינו, על אחת כמה וכמה הוא נכון לגבי המעברים הגדולים שהעולם עובר.
המהר"ל שאל בפתיחת הפרק כיצד ייתכן שדווקא לקראת הגאולה של עם ישראל מתגברים הצרות והקשיים. בדבריו כאן הוא מסביר שהתחדשות של הוויה, התחדשות של מציאות חדשה, הוא דבר לא פשוט. המְשלים שפתחנו בהם המבטאים את הקושי שאנו חשים בחיינו בעת שינוי ומעבר, יסייעו לנו קצת להבין יותר עד כמה משמעותי מעבר בין שתי מציאויות כה שונות. הקב"ה מנהיג את עולמו באופן כזה שהמציאות החדשה צומחת מתוך חורבות המציאות הקודמת, לכן עִם ההתקרבות לשלב הגאולה, התחדשות ההוויה החדשה גורמת לנפילה גדולה של מה שקדם לה . המציאות של ימות המשיח היא כה שונה, עד שאינה יכולה להסתדר עם המציאות של העולם שקדם לה, ומכאן נובע התיאור הקשה של השנים שלפני הגאולה, שאותו תיארו לנו חז"ל.
המספר שבע מייצג סדרה שלמה, כמו ימות השבוע ושנות השמיטה. יחידת השנים, שבה יבוא המשיח מתחלקת לשני חצאים שביניהם שנה אחת בינונית. בחציה הראשון – ביטול של המציאות הקודמת. ובחציה השני – שנים טובות, שיתחילו בטוב גשמי גדול, וימשיכו עם התעלות רוחנית והתעוררות של קולות עליונים שיישמעו בעולם. גם המלחמות, שתפרוצנה בשנה השביעית והאחרונה מאותה סדרת שנים, מהוות ביטוי של התעלות של עם ישראל. כאשר התהליך של התרוממות העולם יגיע לדרגה גבוהה, מדרגתם הגבוהה של עם ישראל, תבליט את ההבדל והניגוד שיש בין מדרגתם לבין מדרגת העמים. אצל העמים יש נטייה להישאב אל הצד הנמוך והבהמי שבאדם. ניגוד זה יגרום למלחמות, שהן, עם כל הצער על עצם קיומן, ביטוי של כוח ישראל שגדל ומביאות להמשך התהליך של התעלות העולם. לאחר מכן יגיע המשיח.
הרחבות
* משמעות 'בר נפלי'
מַאן בַּר נַפְלֵי? אֲמַר לֵיהּ: מָשִׁיחַ. הגמרא הסבירה כינוי זה, שבו כונה המשיח – 'בר נפלי' על פי הפסוק "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" [עמוס ט, יא]. ופירש המצודת דוד : "רצונו לומר – אחזיר המלוכה לבית דוד אשר נפלה והושפלה בימי הגולה" [שם], והמשיח הינו משושלת בית דוד. המאירי מבאר את הדגשת נפילת מלכות בית דוד עד עתה בשמו של המשיח: "ומשום כך נקרא משיח 'בר נפלי', כי כל עוד מה שיפול יותר הוא התקרבות הגאולה. וזהו "נפלה לא תוסיף" [עמוס ה, ב] – כאשר תפול שאי אפשר ליפול עוד – אז יהיה "קום בתולת ישראל" [שם]" [פירוש לחמא עניא על הגדה של פסח].
הרב קוק מסביר שרמוז בכינוי זה עניין נוסף – "ועל התואר המשיחי "בר נפלי" אמר (הרב קוק) שהוא הנולד ומתגלה ונגמר אחר כל הנפלים שקדמו לו של קיצי זמנים... ופרכוסי גאולה, שכולם מכשירים ומכינים במפלאות תמים דעים (חשבונות של הקב"ה) את שכלול ההופעה השלימה הזאת של לידת עם נברא (עם ישראל)" [עולת ראיה ב עמ' תמה, הערת הרצי"ה]. הגאולה אינה מאורע רגעי, אלא היא הולכת ונבנית נדבך על גבי נדבך. וגם אם נדמה לנו בשלבים מסוימים שהיו קשיים וכשלים – הכל היווה מכשיר והכנה לביאת המשיח. על כן זהו השם שבו בחרו חז"ל לכנות את המשיח – בן הנפלים. המשיח בא מכח כל אותם תהליכים שהלכו ונבנו והיו נראים בשעתם ככישלון רגעי – כנֶפֶל.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
