ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

עם הארץ שנדר והתפיס בדבר האסור

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים חמדת הדף היומי Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

סיון תשע"ה

עם הארץ שנדר והתפיס בדבר האסור


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל

אדם שרוצה לאסור בנדר דבר מסוים, ועושה זאת על ידי 'התפסה', כלומר העברת האיסור מדבר קיים, צריך 'להתפיס' בדבר 'הנדור' כלומר, דבר שנאסר על ידי נדר, כמו קרבן, או דבר אחר שאסור בנדר, ולא בדבר 'האסור', כלומר, דבר שהתורה אסרה אותו, ולא נאסר על ידי אדם. המתפיס ב'דבר האסור' נדרו בטל.

המשנה בנדרים (יג ע"ב) כתבה שלמרות האמור לעיל, אדם שאוסר את אשתו עליו בלשון: 'הרי את עלי כאמא', כלומר, שהיא אסורה עליו כמו שאמו אסורה עליו, אף שאמו היא 'דבר האסור' (כלומר שהתורה אסרה אותה) נדרו צריך הפרה, על מנת שלא יזלזל בנדרים.

הגמרא (יד ע"א) מבארת שרק אם הנודר הוא עם הארץ נדר כזה צריך הפרה, אך לא אם הנודר תלמיד חכם. הר"ן (יג ע"ב) ועוד ראשונים ביארו שהחמירו על כל עם הארץ שאוסר את אשתו בנדר, ולאו דווקא אם התפיס באמו.

אמנם, בירושלמי (ב, א) הסתפקו באדם שמתפיס ככר לחם באמא, האם הככר אסור או מותר, והגמרא מביאה שם שזו מחלוקת רב ושמואל.

הרמב"ם (נדרים ב, יג) פסק שגם אדם שאומר על פירות שהם 'אסורים עליו כבשר חזיר', (שהוא דבר האסור, ולא נדור) אם הוא עם הארץ צריך התרה.

כסף משנה תמה על הרמב"ם שבגמרא אמר רבינא במפורש (בדף יד ע"א) שמכך שאדם שאוסר את אשתו צריך התרה, רואים שבכל שאר המקרים אין צורך התרה? לחם משנה כתב שדברי הרמב"ם דחוקים, אם כי ניתן לתרצם.

'מעשה רוקח' ו'אור שמח' ביארו שגם לשיטת הרמב"ם אין לאסור בכל מקרה שבו עם הארץ מתפיס בדבר האסור, אלא רק באופן שהוא עלול לחשוב שזה אכן דומה, כלומר: שהוא אוסר את הדבר לכל הזמן, והוא אוסר חפץ מסוים, אחרת אין זה דומה לדברים אסורים. לכן אין סתירה לרמב"ם מהסוגיות בהם נאמר שאם התפיס בדבר האסור אין צורך בהתרה, מכיוון שהם עוסקות באופנים שלא עומדים בשני התנאים הללו.

'מראה הפנים' על הירושלמי פירש בפשיטות שהרמב"ם פסק כדברי רב בירושלמי, החולק על רבינא ואולי גם על המשנה, וסובר שבכל מקרה שבו עם הארץ נדר הוא צריך התרה. אמנם ה'אור שמח' כתב שאין לומר שהרמב"ם פסק כדברי רב בירושלמי, כי הגמרא תולה את דין רב בדין נוסף שהרמב"ם לא פוסק כמוהו.

שער המלך ומחנה אפרים (נדרים יד) ביארו שהרמב"ם למד שהברייתא שהובאה לקמן לגבי 'הנודר בתורה' שאם עם הארץ נדר בתורה, צריך התרה, חולקת על הסבר הגמרא שהיה בהתחלה, כי הגמרא כעת הבינה שרק נדרי אשתו שהם נדרים מצויים צריכים התרה, ולא נדרים אחרים, אך אחרי שהובאה ברייתא זו הגמרא חזרה בה, והרמב"ם פסק כמסקנת הגמרא. (אמנם אחרונים אחרים ביארו שהסיבה שצריך התרה בנודר בתורה, היא מכיוון שעם הארץ לא מבין כל כך את ההבדלים בין שבועה לנדר, וכשאוחז בידו ספר תורה ונודר בו, הוא חושב שהנדר חל, למרות שלא נעשה לפי כללי הנדרים).

סיכום:

למרות הדין שהמתפיס את הנדר ב'דבר האסור' נדרו בטל, עם הארץ האוסר את אשתו 'כאמא' חייב התרה לנדרו. בפשטות, הסיבה היא שנדר על אשתו עלול להיות מצוי, ולכן החמירו יותר מנדר אחר. אך בירושלמי הובאה מחלוקת לגבי דין עם הארץ שאסר ככר לחם בדבר האסור, והרמב"ם פסק שגם אם נודר על אוכל שיהיה אסור כחזיר, האוכל אסור. יש שביארו בדבריו, שהבין שלהלכה יש לפסוק בכל הנדרים שהותפסו ב'דבר האסור' שיהיו אסורים, אך, היו שאמרו שדין זה מוגבל רק באופן שאוסר דברים מסוימים לעולם, שיכולים להיות דומים ל'דבר האסור'.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il