ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבֵאוּר דְּבָרִים אֵלּוּ, דַּע שֶׁנִּקְרָא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד סֻכָּה. כִּי כָּל מַלְכוּת נִקְרָא בַּיִת, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא, ב): וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים (שמות א, כא), בָּתֵּי כְהֻנָּה וּמַלְכוּת, לְפִי שֶׁהַדָּבָר שֶׁהוּא מְצִיאוּת חָזָק בָּעוֹלָם נִקְרָא בַּיִת, שֶׁהוּא בִּנְיָן קָבוּעַ. וְכֵן הַמַּלְכוּת נִקְרָא בַּיִת, מִפְּנֵי הַחֹזֶק וְהַקְּבִיעוּת שֶׁיֵּשׁ לַמַּלְכוּת. וּכְמוֹ הַכְּהֻנָּה נִקְרָא בַּיִת מִפְּנֵי חֹזֶק הַכְּהֻנָּה, שֶׁאֵין לוֹ הֲסָרָה לְעוֹלָם. וּלְפִיכָךְ קָרָא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד סֻכָּה, לְפִי שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד הוּא מַלְכוּת אֱלֹקִי, לֹא כְּמוֹ שְׁאָר מַלְכוּת שֶׁהוּא חֹל. וּלְפִיכָךְ לֹא קָרְאוּ אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁהוּא בִּנְיָן קָבוּעַ, כְּמוֹ הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים שֶׁהֵם בָּעוֹלָם קְבוּעִים. אֲבָל הַדְּבָרִים הָאֱלֹקִיִּים אֵינָם בָּעוֹלָם הַזֶּה קְבוּעִים, רַק הֵם אַרְעַי, כְּמוֹ הַסֻּכָּה שֶׁהִיא אַרְעַי. וּלְפִיכָךְ 1 קָיְמָא לָן סֻכָּה דִּירַת אַרְעַי בָּעִינַן, מִפְּנֵי שֶׁהַסֻּכָּה מִצְוָה אֱלֹקִית, רְאוּיָה שֶׁתִּהְיֶה הַדִּירָה שֶׁבָּהּ אַרְעַי וְלֹא קֶבַע. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת (עמוס ט, יא).
מלכות בית דוד נקראת סוכה שאף בנפילתה שמה עליה
וְעוֹד, הַבַּיִת כַּאֲשֶׁר נוֹפֵל, נִתְבַּטֵּל עִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לוֹ, וְאִם חוֹזֵר לִבְנוֹת, הוּא בַּיִת חָדָשׁ. וְלֹא נִקְרָא שֶׁהֵקִים בַּיִת נוֹפֵל, שֶׁכְּבָר נִתְבַּטֵּל, רַק כְּאִלּוּ בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ מִתְּחִלָּה. אֲבָל הַסֻּכָּה, שֶׁאֵינוֹ בַּיִת שֶׁהוּא בִּנְיָן גָּמוּר וְקָבוּעַ, וּבְקַלּוּת הוּא חוֹזֵר וּמַעֲמִידוֹ, לְכָךְ אִם נָפַל שַׁיָּךְ בּוֹ הֲקָמָה, 2 וְהוּא חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן בְּקַלּוּת. וְכֵן מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁהוּא עוֹמֵד לַהֲקָמָה אַחַר נְפִילַת הַמַּלְכוּת, נִקְרָא הַמַּלְכוּת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת. וְאַף בִּשְׁעַת נְפִילָתָהּ יֵשׁ עָלֶיהָ שֵׁם סֻכָּה, כֵּיוָן שֶׁהַסֻּכָּה עוֹמֶדֶת לְהָקִים אוֹתָהּ, וְקָרוֹב מְאֹד הוּא לַהֲקִימוֹ בְּקַלּוּת.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
127 - פרק ל"ה חלק א'
128 - פרק ל"ה חלק ב'
129 - פרק ל"ה חלק ג'
טען עוד
הסבר נוסף מדוע נקראת מלכות דוד סוכה. כאשר בית נופל, מתבטל קיומו, ואף אם הבית נבנה מחדש, אין זה אותו הבית אלא בית חדש, ולא נאמר עליו שהקים את הבית הישן, אלא שבנה בית חדש. הסוכה, שאינה בנין של קבע, ובקלות חוזרים ומקימים אותה אם נפלה, 2 שייך לומר עליה שהוקמה שוב הסוכה שהייתה. כך הוא ביחס למלכות בית דוד, שהיא מלכות העומדת להיות מוקמת שוב לאחר נפילתה, לכן נקראת המלכות סוכת דוד הנופלת, שגם בשעה שהיא נפולה שם סוכה עליה, שהרי עומדת להיות מוקמת מחדש, וקל להקימה.
ביאורים
מלכות נקראת בית. כך לומד המהר"ל מהעובדה שחז"ל הסבירו כי ה'בתים' שזכו להם המיילדות במצרים, הם בתי כהונה ומלכות. הבית מסמל חוזק, יציבות וקביעות, ולכן מובן מדוע כינו בו את המלכות. לפי זה יש לשאול מדוע דווקא מלכות בית דוד, שהיא המלכות המרכזית בעם ישראל והיא זו שעתידה לשוב ולהנהיג את עם ישראל לעתיד לבוא בביאת המשיח, נקראת בשם 'סוכה' המהווה בניין עראי וחלש, ולא כפי שהיינו מצפים שתקרא – 'בית'?
עם כל חוזקו של העולם הזה, אסור שנשכח שהעולם הזה הוא עולם גשמי, וממילא הוא מוגבל וכלה. ישנם דברים רבים שבשבילנו הם חזקים וקבועים, ועם זה ברבות השנים אנו מגלים עד כמה הם ארעיים וזמניים. מנהיגים חזקים, שנדמה היה כאילו אין מי שיכול לעמוד מולם, הובסו או מתו, בתים ובניינים חזקים נהרסו או התיישנו וחרבו וכדומה. לעומת זאת, דווקא דבר שיש לו בסיס רוחני איתן, בסיס שאינו משועבד לעולם הזה המוגבל, יוכל להתקיים לאורך זמן.
מלכות בית דוד הינה מלכות מיוחדת אותה יצר הקב"ה. מלכות זו שזכתה לרומם את העולם כולו ולקרבו אל הבורא, מלכות שזכתה לבנות את בית המקדש, ותזכה שמצאצאיה יקום מלך המשיח, חייבת להיות מלכות שאינה 'בניין' גשמי רגיל, שעניינו לסדר את ענייני הממלכה, אלא זו מלכות עליונה ומרוממת, שאינה מוגבלת ומצומצמת לעולם הזה, ובשל גודל קדושתה מתאים לה השם סוכה, שהיא ארעית בעולם הזה. לעומת זאת בנין הוא דבר קבוע בעולם הזה עד כדי כך שהוא מחובר לקרקע. מסיבה זו למרות שהיו תקופות של נפילה למלכות בית דוד, תקופות של גלות שבה השלטון נלקח מהם, עדיין לא מדובר על חורבן וביטול המלכות. נפילתה היא ארעית מאחר שהיא רוחנית, ודומה היא לסוכה שאדם מקפלה ושומרה לבנייה הבאה, ולא כמו בית שבנפילתו הוא חרב באופן סופי וקבוע.
הרחבות
* קביעות הכהונה
וּכְמוֹ הַכְּהֻנָּה נִקְרָא בַּיִת מִפְּנֵי חֹזֶק הַכְּהֻנָּה, שֶׁאֵין לוֹ הֲסָרָה לְעוֹלָם. במקום אחר מסביר המהר"ל מדוע לעולם עוברת הכהונה מדור לדור ואילו התורה והמלכות לא בהכרח עוברות מאב לבנו: "כי הכהונה היא מעלת הגוף, שהרי הכהן נולד בקדושה, והכהונה תלויה בטיפה שנולד מן הכהן. וזה ההפרש שיש בין כתר כהונה לכתר מלכות... כי כתר כהונה היא קדושת הגוף ולפיכך הנולד מן הגוף הוא גם כן קדוש... ולא כן המלך כי אפשר שאין בנו מלך, ומכל שכן אצל התורה שאין בנו של תלמיד חכם בודאי בעל תורה, וזה האב שיש לו המעלה הזאת אינו נותן לבנו (לא) הנפש ולא השכל, אבל הגוף הוא מן האב" [דרך חיים ד, יד].
הכהונה עוברת מדור לדור כיוון שהיא קדושה הטמונה בגוף. לעומתה, המלכות והתורה, שהן קניינים נפשיים ותלויים בעבודתו של האדם ובכשרונו, אינן עוברות מדור לדור. ניתן להשוות זאת להבדל שבין היהודי לבין הגוי. ביהודי טמונה נשמה מיוחדת המבדילה אותו מהגוי. זהו הבדל שאינו תלוי במעשים אלא בשייכות המשפחתית. זו גם הסיבה שהכהנים עובדים בבית המקדש. תכליתו של המקדש הוא להשרות את השכינה בתוך העולם הזה, להאיר את הקודש בתוך החומר. תכונתם המיוחדת של הכהנים היא קדושה מיוחדת זו הטמונה בגופם, ומתאימה במדויק לעבודתם במקדש.
לעילוי נשמת ר' שמריהו בן ר' מרדכי ז"ל
להצלחת טליה חמדה בת אליהו חיים הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
