ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבֵאוּר דְּבָרִים אֵלּוּ, דַּע שֶׁנִּקְרָא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד סֻכָּה. כִּי כָּל מַלְכוּת נִקְרָא בַּיִת, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סוטה יא, ב): וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים (שמות א, כא), בָּתֵּי כְהֻנָּה וּמַלְכוּת, לְפִי שֶׁהַדָּבָר שֶׁהוּא מְצִיאוּת חָזָק בָּעוֹלָם נִקְרָא בַּיִת, שֶׁהוּא בִּנְיָן קָבוּעַ. וְכֵן הַמַּלְכוּת נִקְרָא בַּיִת, מִפְּנֵי הַחֹזֶק וְהַקְּבִיעוּת שֶׁיֵּשׁ לַמַּלְכוּת. וּכְמוֹ הַכְּהֻנָּה נִקְרָא בַּיִת מִפְּנֵי חֹזֶק הַכְּהֻנָּה, שֶׁאֵין לוֹ הֲסָרָה לְעוֹלָם. וּלְפִיכָךְ קָרָא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד סֻכָּה, לְפִי שֶׁמַּלְכוּת בֵּית דָּוִד הוּא מַלְכוּת אֱלֹקִי, לֹא כְּמוֹ שְׁאָר מַלְכוּת שֶׁהוּא חֹל. וּלְפִיכָךְ לֹא קָרְאוּ אוֹתוֹ בַּיִת, שֶׁהוּא בִּנְיָן קָבוּעַ, כְּמוֹ הַדְּבָרִים הַטִּבְעִיִּים שֶׁהֵם בָּעוֹלָם קְבוּעִים. אֲבָל הַדְּבָרִים הָאֱלֹקִיִּים אֵינָם בָּעוֹלָם הַזֶּה קְבוּעִים, רַק הֵם אַרְעַי, כְּמוֹ הַסֻּכָּה שֶׁהִיא אַרְעַי. וּלְפִיכָךְ 1 קָיְמָא לָן סֻכָּה דִּירַת אַרְעַי בָּעִינַן, מִפְּנֵי שֶׁהַסֻּכָּה מִצְוָה אֱלֹקִית, רְאוּיָה שֶׁתִּהְיֶה הַדִּירָה שֶׁבָּהּ אַרְעַי וְלֹא קֶבַע. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת (עמוס ט, יא).
מלכות בית דוד נקראת סוכה שאף בנפילתה שמה עליה
וְעוֹד, הַבַּיִת כַּאֲשֶׁר נוֹפֵל, נִתְבַּטֵּל עִנְיָנוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה לוֹ, וְאִם חוֹזֵר לִבְנוֹת, הוּא בַּיִת חָדָשׁ. וְלֹא נִקְרָא שֶׁהֵקִים בַּיִת נוֹפֵל, שֶׁכְּבָר נִתְבַּטֵּל, רַק כְּאִלּוּ בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ מִתְּחִלָּה. אֲבָל הַסֻּכָּה, שֶׁאֵינוֹ בַּיִת שֶׁהוּא בִּנְיָן גָּמוּר וְקָבוּעַ, וּבְקַלּוּת הוּא חוֹזֵר וּמַעֲמִידוֹ, לְכָךְ אִם נָפַל שַׁיָּךְ בּוֹ הֲקָמָה, 2 וְהוּא חוֹזֵר לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן בְּקַלּוּת. וְכֵן מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁהוּא עוֹמֵד לַהֲקָמָה אַחַר נְפִילַת הַמַּלְכוּת, נִקְרָא הַמַּלְכוּת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת. וְאַף בִּשְׁעַת נְפִילָתָהּ יֵשׁ עָלֶיהָ שֵׁם סֻכָּה, כֵּיוָן שֶׁהַסֻּכָּה עוֹמֶדֶת לְהָקִים אוֹתָהּ, וְקָרוֹב מְאֹד הוּא לַהֲקִימוֹ בְּקַלּוּת.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
127 - פרק ל"ה חלק א'
128 - פרק ל"ה חלק ב'
129 - פרק ל"ה חלק ג'
טען עוד
הסבר נוסף מדוע נקראת מלכות דוד סוכה. כאשר בית נופל, מתבטל קיומו, ואף אם הבית נבנה מחדש, אין זה אותו הבית אלא בית חדש, ולא נאמר עליו שהקים את הבית הישן, אלא שבנה בית חדש. הסוכה, שאינה בנין של קבע, ובקלות חוזרים ומקימים אותה אם נפלה, 2 שייך לומר עליה שהוקמה שוב הסוכה שהייתה. כך הוא ביחס למלכות בית דוד, שהיא מלכות העומדת להיות מוקמת שוב לאחר נפילתה, לכן נקראת המלכות סוכת דוד הנופלת, שגם בשעה שהיא נפולה שם סוכה עליה, שהרי עומדת להיות מוקמת מחדש, וקל להקימה.
ביאורים
מלכות נקראת בית. כך לומד המהר"ל מהעובדה שחז"ל הסבירו כי ה'בתים' שזכו להם המיילדות במצרים, הם בתי כהונה ומלכות. הבית מסמל חוזק, יציבות וקביעות, ולכן מובן מדוע כינו בו את המלכות. לפי זה יש לשאול מדוע דווקא מלכות בית דוד, שהיא המלכות המרכזית בעם ישראל והיא זו שעתידה לשוב ולהנהיג את עם ישראל לעתיד לבוא בביאת המשיח, נקראת בשם 'סוכה' המהווה בניין עראי וחלש, ולא כפי שהיינו מצפים שתקרא – 'בית'?
עם כל חוזקו של העולם הזה, אסור שנשכח שהעולם הזה הוא עולם גשמי, וממילא הוא מוגבל וכלה. ישנם דברים רבים שבשבילנו הם חזקים וקבועים, ועם זה ברבות השנים אנו מגלים עד כמה הם ארעיים וזמניים. מנהיגים חזקים, שנדמה היה כאילו אין מי שיכול לעמוד מולם, הובסו או מתו, בתים ובניינים חזקים נהרסו או התיישנו וחרבו וכדומה. לעומת זאת, דווקא דבר שיש לו בסיס רוחני איתן, בסיס שאינו משועבד לעולם הזה המוגבל, יוכל להתקיים לאורך זמן.
מלכות בית דוד הינה מלכות מיוחדת אותה יצר הקב"ה. מלכות זו שזכתה לרומם את העולם כולו ולקרבו אל הבורא, מלכות שזכתה לבנות את בית המקדש, ותזכה שמצאצאיה יקום מלך המשיח, חייבת להיות מלכות שאינה 'בניין' גשמי רגיל, שעניינו לסדר את ענייני הממלכה, אלא זו מלכות עליונה ומרוממת, שאינה מוגבלת ומצומצמת לעולם הזה, ובשל גודל קדושתה מתאים לה השם סוכה, שהיא ארעית בעולם הזה. לעומת זאת בנין הוא דבר קבוע בעולם הזה עד כדי כך שהוא מחובר לקרקע. מסיבה זו למרות שהיו תקופות של נפילה למלכות בית דוד, תקופות של גלות שבה השלטון נלקח מהם, עדיין לא מדובר על חורבן וביטול המלכות. נפילתה היא ארעית מאחר שהיא רוחנית, ודומה היא לסוכה שאדם מקפלה ושומרה לבנייה הבאה, ולא כמו בית שבנפילתו הוא חרב באופן סופי וקבוע.
הרחבות
* קביעות הכהונה
וּכְמוֹ הַכְּהֻנָּה נִקְרָא בַּיִת מִפְּנֵי חֹזֶק הַכְּהֻנָּה, שֶׁאֵין לוֹ הֲסָרָה לְעוֹלָם. במקום אחר מסביר המהר"ל מדוע לעולם עוברת הכהונה מדור לדור ואילו התורה והמלכות לא בהכרח עוברות מאב לבנו: "כי הכהונה היא מעלת הגוף, שהרי הכהן נולד בקדושה, והכהונה תלויה בטיפה שנולד מן הכהן. וזה ההפרש שיש בין כתר כהונה לכתר מלכות... כי כתר כהונה היא קדושת הגוף ולפיכך הנולד מן הגוף הוא גם כן קדוש... ולא כן המלך כי אפשר שאין בנו מלך, ומכל שכן אצל התורה שאין בנו של תלמיד חכם בודאי בעל תורה, וזה האב שיש לו המעלה הזאת אינו נותן לבנו (לא) הנפש ולא השכל, אבל הגוף הוא מן האב" [דרך חיים ד, יד].
הכהונה עוברת מדור לדור כיוון שהיא קדושה הטמונה בגוף. לעומתה, המלכות והתורה, שהן קניינים נפשיים ותלויים בעבודתו של האדם ובכשרונו, אינן עוברות מדור לדור. ניתן להשוות זאת להבדל שבין היהודי לבין הגוי. ביהודי טמונה נשמה מיוחדת המבדילה אותו מהגוי. זהו הבדל שאינו תלוי במעשים אלא בשייכות המשפחתית. זו גם הסיבה שהכהנים עובדים בבית המקדש. תכליתו של המקדש הוא להשרות את השכינה בתוך העולם הזה, להאיר את הקודש בתוך החומר. תכונתם המיוחדת של הכהנים היא קדושה מיוחדת זו הטמונה בגופם, ומתאימה במדויק לעבודתם במקדש.
לעילוי נשמת ר' שמריהו בן ר' מרדכי ז"ל
להצלחת טליה חמדה בת אליהו חיים הי"ו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
איסור בשר וחלב
כאב הגלות ותקוות הגאולה
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
להתיחס בכבוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
