ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמַה שֶּׁקָּרָא רַב נַחְמָן מָשִׁיחַ בְּשֵׁם 1 בַּר נַפְלֵי, בָּא לְגַלּוֹת עַל מַה שֶּׁאָמַר הַכָּתוּב (בראשית מט, י): לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. כִּי מָשִׁיחַ נִקְרָא בַּר נַפְלֵי, שֶׁהַמַּלְכוּת נָפְלָה וְעוֹמֵד לַהֲקִימָהּ, כְּמוֹ הָאָדָם שֶׁנּוֹפֵל, שֶׁוַּדַּאי יַעֲמֹד וְלֹא יִהְיֶה נוֹפֵל לְעוֹלָם. וְכָךְ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד נִקְרָא נוֹפֵל, שֶׁהוּא עוֹמֵד לַהֲקָמָה. וּמֵאַחַר שֶׁהוּא כָּךְ, אִם כֵּן לֹא סָר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, שֶׁכַּאֲשֶׁר יָבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, אֵין זֶה רַק שֶׁיָּקִים סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת, שֶׁהוּא רָאוּי לַהֲקִימָהּ, וְלֹא יִהְיֶה מַלְכוּת חָדָשׁ, כְּמוֹ מִי שֶׁבּוֹנֶה בַּיִת שֶׁהוּא בִּנְיָן חָדָשׁ, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה כָּאן בַּיִת. אֲבָל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד הִיא כְּמוֹ סֻכָּה הַנּוֹפֶלֶת, שֶׁעוֹמֵד לְהָקִים אוֹתָהּ מִנְּפִילָתָהּ, וְלֹא נִקְרָא הֲקָמַת בִּנְיָן מֵחָדָשׁ, רַק שֶׁמֵּקִים אוֹתָהּ, וְשֵׁם רִאשׁוֹן עֲדַיִן עָלֶיהָ, וַהֲרֵי לֹא סָר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. אַף כִּי בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים כְּבָר סָר הַמֶּמְשָׁלָה מִן יְהוּדָה, כֵּיוָן שֶׁתַּחְזֹר הַשֵּׁבֶט לִיהוּדָה כְּמוֹ בָּרִאשׁוֹנָה, נִקְרָא זֶה לֹא יָסוּר שֵׁבֶט. וְאִלּוּ כְּתִיב יִהְיֶה שֵׁבֶט מִיהוּדָה, אָז יֵשׁ לְהַקְשׁוֹת הֲרֵי עַתָּה אֵין כָּאן שֵׁבֶט מִיהוּדָה, אֲבָל לֹא יָסוּר כְּתִיב, שֶׁלָּשׁוֹן זֶה מְשַׁמֵּשׁ שֶׁלֹּא יוּסַר מִכֹּל וָכֹל עַד שֶׁלֹּא תַּחְזֹר הַמֶּמְשָׁלָה אֵלָיו, זֶה הוּא הֲסָרָה בְּוַדַּאי. אֲבָל כַּאֲשֶׁר 2 הִיא לִזְמַן וְתַחְזֹר הַמֶּמְשָׁלָה לִיהוּדָה, הֲרֵי לֹא סָר, שֶׁאִלּוּ סָר לֹא חָזְרָה אֵלָיו הַמֶּמְשָׁלָה. וּלְכָךְ אָמַר: בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת.
רושם הסוכה ניכר גם בזמן היותה נפולה
וּמִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נִרְאֶה לְפָרֵשׁ, כְּמוֹ הַסֻּכָּה כְּשֶׁהִיא נוֹפֶלֶת נִרְאֶה רֹשֶׁם הַסֻּכָּה, וְהַיְנוּ הַסְּכָךְ שֶׁנִּשְׁאָר. וְכָךְ מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, בִּזְמַן נְפִילָתָהּ נִרְאֶה רֹשֶׁם מָה אֶל סֻכָּה. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין ה, א): לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה, אֵלּוּ רָאשֵׁי גָלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל. וְדָבָר זֶה רֹשֶׁם סֻכַּת {דָּוִד} הַנּוֹפֶלֶת. וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ, כִּי לָאו דַּוְקָא רָאשֵׁי גָלֻיּוֹת שֶׁבְּבָבֶל, 3 הוּא הַדִּין נַמִי כַּאֲשֶׁר אֵין רֹאשׁ גָּלֻיּוֹת, זוֹכֶה שֵׁבֶט יְהוּדָה לְהַעֲמִיד בְּנֵי אָדָם חֲשׁוּבִים. סוֹף סוֹף לֹא סָר הַשֵּׁבֶט מִכֹּל וָכֹל, כִּי לֹא יָסוּר פֵּרוּשׁוֹ לֹא יָסוּר לְגַמְרֵי מִכֹּל וָכֹל. וְזֶה שֶׁאָמַר 4 אֵימָת אָתֵי בַּר נַפְלֵי.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
106 - פרק נ' חלק ה'
107 - פרק נ' חלק ד'
108 - פרק נ' חלק ג'
טען עוד
מדברי חכמים נראה לפרש באופן אחר מדוע נאמר: סוכת דוד הנופלת. כשסוכה נופלת נשאר הסכך, שהוא עיקר הסוכה. כך במלכות בית דוד, אף על פי שהמלכות נפלה, רושם המלכות נשאר. זוהי דרשת חכמים, לא יסור שבט מיהודה, אלו ראשי גלויות שבבבל, כלומר ראשי הגלויות הם הרושם של סוכת דוד הנופלת. וכבר התבאר בחידושי האגדות, שאין הכוונה דווקא לראשי הגלויות שבבבל, 3 כי גם כאשר אין ראשי גלויות, זוכה שבט יהודה להעמיד בני אדם חשובים במנהיגותם. סוף סוף לא סר השבט לחלוטין, כי לא יסור שבט מיהודה משמעותו, שלא תהיה הסרה שהיא הסרה מוחלטת. זוהי כוונת דבריו, 4 מתי יבוא בן הנופלים.
ביאורים
ה' מלכות ' בעם ישראל אינה משמשת רק כפתרון חברתי. היא לא נועדה רק כדי שיהיה לעם ישראל מישהו שידאג לצורכיהם, לביטחון ולכלכלה. מסיבה זו, כעס הקב"ה על רצונם של ישראל להעמיד להם מלך רק למטרות אלו בימי שמואל. בשונה מהגויים, אצל עם ישראל העמדת מלך היא מצוה. ישראל מצווים להעמיד בראשם מנהיג ראוי ומתאים שעל כתפיו מוטלת הנהגת העם הנבחר שתפקידו להיות אור לכל העולם כולו.
יסוד זה מחדד את החשיבות להפקיד את המלכות בידי אנשים ראויים. לשם כך ייעד הקב"ה שבט מיוחד בעל תכונות הנדרשות למלכות, ואת שושלת בית דוד שבאה מבחירה מיוחדת של הבורא: "ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל" [מלכים א, ח, טז]. המלכות של השבט הנבחר למטרה זו – שבט יהודה, צריכה להיות נצחית ללא הפסק וכדברי הפסוק: "לא יסור שבט מיהודה" [בראשית מט, י]. לכן מסביר המהר"ל שגם אם בפועל עם ישראל יצא לגלות, ובשל כך לא יהיה באפשרותם להעמיד מלך משבט יהודה, עדיין המלכות נחשבת כמלכות שממשיכה. דבר זה מקביל לסוכה שגם כאשר קיפלו אותה היא עדיין נקראת סוכה, ובעליה נחשב אדם שיש לו סוכה.
המהר"ל מוסיף ואומר שגם בזמנים אלו, בהם מלכות בית דוד עדיין לא חזרה למקומה, מסורה הנהגת ישראל בידי מנהיגים משבט יהודה, אם בתור ראשי העם בגולת בבל, ואם בתפקידים חשובים בשאר הזמנים. שלטונם של מנהיגים אלו מהווה מעין מלכות קטנה, עד שיזכה עם ישראל לשוב לאיתנו ולשיא פריחתו בהקמת מלכות בית דוד במלואה.
הרחבות
* ציווי או הבטחה
לֹא יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה. ברכה זו של יעקב ליהודה, מעידה על יכולת הנהגה מיוחדת הטמונה בשבט יהודה, אך האם מדובר בהבטחה בלבד או שמא מדובר בציווי? אם ישראל ישימו עליהם מלך משבט אחר, האם הם יעברו על ציוויו של יעקב אבינו?
הרמב"ם פוסק: "בשלשה כתרים נכתרו ישראל, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות... כתר מלכות זכה בו דוד שנאמר זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי, כתר תורה הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל" [הלכות תלמוד תורה ג, א]. מדברי הרמב"ם משתמע שמלכי ישראל חייבים להיות מזרע דוד.
הרמב"ן מבאר שלאחר מלכות דוד אסור ואף מסוכן להעמיד מלך משבט אחר: "ולפי דעתי היו המלכים המולכים על ישראל משאר השבטים אחרי דוד עוברים על דעת אביהם... וכאשר האריכו ישראל להמליך עליהם משאר השבטים מלך אחר מלך ולא היו חוזרים אל מלכות יהודה עברו על צוואת הזקן ונענשו בהם, וכמו שאמר הושע: "הם המליכו ולא ממני" [ח, ד]. וזה היה עונש החשמונאים שמלכו בבית שני, כי היו חסידי עליון... ואף על פי כן נענשו עונש גדול, כי ארבעת בני חשמונאי הזקן החסידים המולכים זה אחר זה עם כל גבורתם והצלחתם נפלו ביד אויביהם בחרב. והגיע העונש בסוף... שנכרתו כלם בעון הזה" [בראשית מט, י].
מתי נכון לומר סליחות ?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד אמונה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
חידוש כוחות העולם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
