ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
הנחת היסוד ביהדות היא שקהילה וציבור הם חלק אינטגרלי מאורח החיים היהודי. התורה מלמדת שעל האדם היחיד לחלוק את חייו עם אחרים. התורה היא ספר העוסק באנשים וביחסים ובזיקות ביניהם. התורה מספרת על זוגות, משפחות, שבטים, אומה ועם. היהדות איננה אמונה לאדם הבודד; דרכה של תורה היא הברית, המזמינה את האדם לחיות בתוך קהילת אמונה.
בכל מקום שבו התיישבו יהודים קמה לה "קהילה יהודית". במונח קהילה אין הכוונה רק לקבוצת אנשים היושבת במקום אחד, שכן הקהילה היהודית ייחודית במאפייניה ובדרכי התגבשותה, במוסדות השונים הקמים בה – מוסדות לימוד, צדקה והנהגה, שלכולם מטרה אחת – סיוע לחבריה היהודים, חיזוק תחושת היחד ושמירת היהדות והצביון היהודי.
המאפיין את הקהילה הוא שיחידים הופכים לקולקטיב כאשר כל אחד מבני הקהילה תורם לקהילה ויוצרים יחדיו את העקרונות המנחים את הקהילה המשותפת. קהילה איננה נולדת כקהילה, אלא יש צורך בהקמת קהילה, בחשיבה ויצירה של העקרונות שעל פיהם תושתת הקהילה החדשה.
קהילה איננה מושג פונקציונלי בלבד. אין מטרת הקהילה לתת שירותים לחבריה ואין לראות בכך את ייעודה המרכזי. כמו כן, אין הקהילה מושג דמוגרפי המציין רק אוסף יהודים ויחידים. קהילה היא רעיון, חזון. קהילה נגזרת מהמושג הכללי והקולקטיבי של כנסת ישראל, שבה כל פרט מהווה חלק ומשלים את רעהו. הלכך, סודה וקסמה של הקהילה הוא הקשר והזיקה בין הפרטים. היחס בדיבור ובמעשה הבא לידי ביטוי בחיי הקהילה.
הזיקה לקולקטיב היהודי בכלל ולכל קהילה בפרט אפשרית בשתי דרכים: שייכות או משמעות . לעיתים אדם יוצר זיקה עם חברו או עם קהילתו מתוך הצורך ב שייכות . שייכות היא צורך טבעי הקיים באדם מטבע בריאתו. פעמים שאדם מחפש קשר עם קהילה או קבוצה, מתוך רצון לחפש משמעות , מתוך הבנה שהוא צריך למלא במשמעות את חייו. כך או כך, הקשר והזיקה לקהילה הם הכרח.
לדעתי, מושגים אלו של שייכות ומשמעות הם המסוגלים ליצור חיבור בין אנשים שונים במסגרת קהילה, גם כאשר כל אחד שונה מחברו.
חזרה לקהילה
בעבר קהילה יהודית הייתה כמעין משפחה. אדם נולד לתוך משפחתו, ללא בחירה. בעבר אדם נולד לתוך קהילה, מתוך כך שהוא גר במקום מסוים ולא הייתה לו אפשרות לעבור למקום אחר או מתוך כך שהוא נולד לחברה מוגדרת, לא כך המצב בימינו, כאשר הניידות זמינה לכול ולעיתים קרובות אדם בוחר את מקום מגוריו על פי רצונו להשתייך לקהילה זו או אחרת.
ללא ספק יש הבדלים בין קהילה מסורתית לקהילה מודרנית בה אדם בוחר את קהילתו, אולם היסוד הבסיסי של הקהילה, הצורך במשמעות ושייכות, ממשיך להיות רלוונטי גם כיום. באופן מפתיע, גם בעולם פוסט מודרני יש צורך בקהילה ובעיקר בקהילתיות.
בכלל, בעולם הפוסט מודרני ישנה תופעה של חזרה לקהילה, לזיקה ושייכות קהילתית. מחד, זהו עולם של ליברליזם, פלורליזם, תקשורת, עולם גלובלי, שוק משותף; אולם מאידך אנו עדים לחזרה אל האני, אל הקהילה, לשטיבל ולבתי הכנסת הקטנים. התהליך הוא דיאלקטי, אבל בעל משמעות רבה למנהיגי הקהילות והדור.
קהילות ל"כולם"
לדעתי, עתידו של העם היהודי כקולקטיב ושל כל יהודי כפרט, תלוי כיום בחיבור לקהילה, לקהילות יהודיות בכל העולם. אם חפצים אנו לשמור על הקיום היהודי ולא לאבד יהודיים, עלינו לבנות מודלים של "קהילות לכלל ישראל" קהילות אינקלוסיביות ולא קהילות אקסקלוסיביות. קהילות בהם כל יהודי באשר הוא ירגיש בהן בבית. קהילות אשר יהוו בית ובית מדרש ליהודים שונים, חלקם שומרי מצוות וחלקם לא, מתוך חברות וחיפוש דו שיח משותף ואמיתי. קהילה מסוג זה איננה יכולה להיות בעלת מבנה היררכי, וביסודה היא צריכה להיות קהילה שוויונית, קהילה של דו שיח וכבוד הדדי.
קהילות אלו צריכות להיבנות מתוך מודעות לשוני שבתוכן, לא מתוך מצב של בדיעבד בלבד, אלא מתוך אמונה שזו דרכה של תורה. הקהילות צריכות להזמין לתוכן את מגוון הציבור היהודי מתוך רצון לשותפות אמיתית.
הדגם של קהילות פתוחות לכל יהודי איננו חדש. הוא קיים ברוב הקהילות היהודיות בתפוצות אשר הן אורתודוקסיות בהגדרתן, בעוד רבים מחבריהן אינם דתיים. השייכות לקהילות יהודיות בתפוצות הצילה ומצילה רבבות יהודים מאובדן הזהות היהודית ומהתבוללות. המושג המקובל ביהדות התפוצות בכל העולם היהודי כיום הוא: "קירוב", OUTREACH, אשר משמעותו לקרב את השונה, להרחיב את הקהילה, לא מתוכנו אלא מבחוץ. לדאוג לא רק למי שנמצא בתוך בית הכנסת, אלא למי שמחוצה לו. לדאוג לכל יהודי באשר הוא, הן מתוך אחריות אישית והן מתוך אחריות לחיזוק הקהילה ברוחניות ובמספרים.
אבל כדי שהקהילה תוכל למלא את התפקיד הזה, כדי שהקהילה אכן תוכל להיות אבן שואבת שדרכה יהודי יוכל למצוא את משמעותו ואת זיקתו ליהדות ולעם ישראל, צריך לבנות את הקהילה באופן כזה שיהיו בה לא רק מסגרות, לא רק גג וקירות, אלא תוכן וצורה. על הקהילה היהודית להיות לא רק בית עם, אלא במובן מסוים גם בית ספר. לא רק מסגרת לכינוס, אלא גם מסגרת שבה אפשר יהיה לדון, לשוחח ולחשוב על יהדות גם מחוץ לבית הכנסת ולבית המדרש.
בין בית כנסת לקהילה
בית הכנסת הוא ללא ספק גורם חשוב ומרכזי בחיי קהילה יהודית, ויהודים רבים באים לבית הכנסת כדי לקיים בו מצות תפילה בציבור, אולם יש להתחשב בכך שיהודים רבים באים כיום לבית הכנסת, מבלי שיודעים להתפלל, אבל מתוך חיפוש לחיבור ליהדות לקהילה, מתוך צורך במציאת שייכות ומשמעות. ולכן יש להיערך לכך שאם הציבור המגיע כיום לבית הכנסת הוא הטרגוני, יש לקחת זאת בחשבון ולבנות את התפילה מתוך גישה יותר "דידקטית" כך שמי שאינו מכיר את תוכן התפילה, המנהגים והמנגינות יוכל ללמוד אותם ולהצטרף לתפילה. בעיקר יש ליצור אווירה נוחה בבית הכנסת גם לאדם שאינו יודע להתפלל. ללא תנאים אלו, היהודי שאינו יודע להתפלל ירגיש זר ולא ידרוך שוב על מפתן בית הכנסת.
חז"ל הבינו שבית הכנסת ובית המדרש הם בעצם עמודי התווך של העם היהודי. בתי מדרשות שבהם לא רק לומדים תורה, אלא מקבלים משמעות . זה המושג האמיתי של בית מדרש, לא רק מקום לימוד, אלא מקום של חיבור, מקום שבו היהודי מקבל משמעות ליהדותו. ומאידך, בית כנסת שהוא לא רק מקום תפילה, אלא מקום של שייכות , של חיבור.
תפקיד הרב בקהילה החדשה
תפקידו של הרב בקהילה הדתית החדשה איננו כפי שהיה בעבר - להיות המלמד, מורה ההוראה והסמכות הדתית הבלעדית. אם בעבר התדמית וההגדרה של תפקיד הרב התרכזו בעיקר בעיסוק בפסיקת הלכה, הרי שכיום חשוב שהרב יראה את עצמו כ"מורה רוחני" ולא כ"מורה הוראה" בלבד. ההוראה הרוחנית תיצור אווירה ומסגרת של דו שיח, לימוד וחשיבה משותפת, אשר לדעתי יביאו ליותר פניות אל הרב מתוך תחושה של קרבה וידידות ולא מתוך מורא וסמכותיות.
הדרך לבנות את מעמדו של הרב ולהרחיב את פעילותו לכלל הציבור מחייבת שהרב ישרת את הציבור ההטרוגני ואת צרכיה השונים של הקהילה. קהילה איננה מסגרת חד ממדית. בהיותה בנויה מפרטים רבים, הצרכים שונים ומגוונים ויש להתייחס לכלל הצרכים. חולים, מבוגרים, בעיות אישיות וזוגיות, צעירים, אבלות, חסד. צרכים אלו לא בהכרח דורשים עיסוק של לימוד תורה, אבל הם חלק מ"תורת האדם" ומבניית הקהילה ומעיצוב מעמדו של הרב.
הרב צריך להיות כיום, הרב של כולם, גם של שומרים מצוות וגם של מי שאינו שומר מצוות, הרב של אלו היודעים להתפלל ואלו הרוצים ללמוד כיצד להתפלל. הרב של אלו שבאים לקהילה ואלו שצריך לקרב לקהילה וליהדות, זה אופי התפקיד ובעיקר אופי האחריות של הרב כיום. רק כך יוכל הרב לדאוג לעתידו של עם ישראל ולמלא באחריות את תפקידו האמיתי.
הרבנות ותפקידה אינם סטטיים. שאלת אופיה ותפקידה של הרבנות נגזרת משאלת הקהילה. רבנות היא תפקיד תלוי מקום וזמן, בבחינת רבנות שהזמן גרמה. הגדרת הרבנות כמתייחסת לציבור דורשת שינוי מתמיד בהגדרות ובמטרות. את דברי חז"ל על הפסוק "ובאת אל השופט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז, ט) - "וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו, אלא אין לילך אלא אצל שופט שבימיך" (בבלי, ראש השנה כה ע"ב) יש להבין לא כקביעה ביולוגית, אלא כהנחיה ערכית. על השופט, הרב, המנהיג, להיות מעורב בדורו, בימיו הוא, ולא להתקבע בעקרונות של דורות קודמים.
הכותב הוא ראש מכון שטראוס-עמיאל וברן עמיאל של מוסדות אור תורה סטון, להכשרת רבנים ומחנכים לשליחות בתפוצות.
מכון שטראוס- עמיאל
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
סינון פסולת בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
פיתרון יוסף לחלומו של פרעה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
