ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כבוד תלמידי חכמים ;">

דף הבית בית מדרש הלכה מחשבה ומוסר תורה ולימודה רב ותלמיד Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (51 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (51 ד')

י"ג תמוז תשע"ח

כבוד תלמידי חכמים

מסכת קידושין לב:



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
אברהם בן מכלוף

כבוד תלמידי חכמים
קדושין לב: ת"ר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. אין זקן אלא חכם. כלומר לת"ק צריך גם שיבה וגם חכמה. ר' יוסי הגלילי אומר אין זקן אלא זה שקנה חכמה...
איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום כל שיבה במשמע.
שואלת הגמ' ריה"ג היינו ת"ק. ומתרצת הגמ' לריה"ג אפילו יניק וחכם. כלומר, צריך לקום גם לפני שיבה שהוא קצת חכם וגם לפני יניק וחכם שהוא מופלג בחכמה. כך מבאר תוס'ב"י בשם שיבולי הלקט יניק וחכים דהיינו שלא הגיע לכלל מצות. ט"ז ש"ק דמ' פרישה. כך מבאר תוס'. ואם היניק וחכים שווה בחכמה לזקן היניק צריך לקום. ומשמע אבל אם היניק יותר חכם אינו צריך לקום בפני הזקן.
איסי בן יהודה אומר מפני שיבה תקום, כל שיבה במשמע. אמר ר' יוחנן הלכה כאיסי בן יהודה. הרמב"ן הרא"ש והר"ן אומרים שאיסי בן יהודה סובר שזקן שקנה חכמה דהיינו יניק וחכים צריך גם לקום בפניו כלומר בנקודה זו איסי סובר כריה"ג אבל שיבה לא צריך להיות קצת חכם.
לסיכום: ת"ק אומר צריך לקום לפני מי שהוא גם זקן וגם חכם. ריה"ג אומר יניק וחכים או שיבה וקצת חכם. איסי אומר שיבה ואין צורך שיהיה חכם וגם יניק וחכים.
הרי"ף והרמב"ן מובא בר"ן סוברים שיש לקום רק לפני שיבה כאיסי. ולא צריך לקום לפני יניק וחכים. ולמה אמרו בכמה מקומות שצריך לקום בפני חכמים? לומר שחכם אינו צריך לקום אלא לפני שיבה שהוא חכם. כלומר שיבה שחכם הכל צריכים לקום לפניו אבל אם השיבה אינו חכם אין חכם צריך לקום לפניו כי אינו לפי כבודו לקום. וראיה שאין חכם צריך לקום לפני שיבה. שהגמ' אומרת שמואל קם לפני רב יחזקאל מפני שהוא בעל מעשים. כלומר אילו לא היה בעל מעשים אף שהוא שיבה,, שמואל לא היה צריך לקום כי אינו לפי כבודו. ורק מפני שהוא בעל מעשים זה מסלק את אינו לפי כבודו, ולכן קם לפניו.
לאמר, לדעת הרי"ף והרמב"ן הלכה לקום לפני כל שיבה כאיסי. ואם הוא חכם גם חכמים צעירים צריכים לקום לפניו.
קרבן נתנאל על הרא"ש בסי' נ"ג שם אות פ' מישב את הרי"ף שיבה בן שבעים יש לקום לפניו וזקן חכם בן שישים גם צריך לקום לפניו וזה פרוש הפסוק ע"פ משנה באבות. מפני שיבה תקום בן שבעים כל שיבה, והדרת פני זקן בן שישים וחכם. גם מנ"ח מסביר כך את הרי"ף.
חת"ס יו"ד רל"ג ד"ה ולפע"ד מסביר את הרי"ף והרמב"ן הלכה כאיסי מפני שיבה תקום מדובר על כל שיבה. ואין הפסוק מדבר על חכם כלל. כי יש פסוק אחר שמדבר על חכם. את ד' אלקיך תירא לרבות ת"ח. אמנם ת"ק וריה"ג שהיו בזמן שמעון העמסוני לא פרשו את ד' אלקיך תירא לרבות ת"ח רק ר"ע פרש כך אבל ר' יוחנן שפסק כאיסי סבר כר"ע ומימלא אין צורך בלימוד על ת"ח מהפסוק והדרת פני זקן. וכיון שבלימוד על חכם הוא מאת ד' אלקיך תירא אין סברא שזה הולך גם על יניק וחכים שהוא פחות מבן מצוות אלא על גדול. ונראה להסביר לפי חת"ס שהחיוב לכבד ת"ח מאת ד' אלקיך תירא על מי שמחויב במצוות אפילו צעירים אבל לא על יניק וחכים.

בעל מעשים

הגמ' אומרת ששמואל היה קם לרב יחזקאל כי הוא היה בעל מעשים. הר"ן מסביר שבעל מעשים הוא יותר מחכם שכן לא ציותה תורה בחכמה אלא מפני שמביא לידי מעשים. וכך פוסק הטור בסי' רמ"ד מי שהוא חסיד ובעל מעשים הכל צריכים לקום לפניו אפילו הגדולים ממנו בחכמה הרבה. והב"י מביא את דברי הגמ' בשבת לא: ר' סימון ור' אלעזר הוו יתבי חליף ואזיל ר' יעקב בר אחא אמר חד לחבריה ניקום מקמיה דגבר דחיל חטאין הוא א"ל אידך ניקום מקמיה דבר אוריין הוא א"ל אנא אמינא לך דחיל חטאין כלומר שזו מעלה יותר גדולה. ז"א בעל מעשים גדול מחכם שאינו בעל מעשים.
ובש"ע רל"ד סע' י"ב כתב חכם אפילו מופלג בחכמה רשאי לעמוד בפני מי שהוא בעל מעשים. כלומר אינו חייב אלא רשאי וזה כדעת הרמב"ן שאין מצוה לעמוד לפני בעל מעשים אלא לפני חכם. אך אין בזה חסרון של אינו לפי כבודו כלומר ואם הוא זקן ובעל מעשים יכול חכם לקום לפניו.
נמצא שלשיטת הר"ן והטור יש לקום לפני בעל מעשים כמו לפני חכם אפילו אינו שיבה.
חת"ס יו"ד הל"ג אומר להלכה יש לפסוק כהר"ן ועל כן יש להעדיף את יושבי ירושלים על פני יושבי צפת כי הם בעל מעשים מעשה הישיבה בירושלים. ע"ש.
הרמב"ם הל' ת"ת פ"ו הל' ט' כתב מי שהוא מופלג בזקנה אע"פ שאינו חכם עומדים לפניו אפילו החכם שהוא ילד עומד בפני הזקן המופלג בזקנה ואינו חייב לעמוד מלוא קומתו אלא כדי להדרו. נראה להבין מדבריו שהזקן המופלג אינו צריך לקום לפני יניק וחכים.
בנו והוא רבו של אביו בעיא דלא איפשטא הרא"ש סי' נ"ז אומר ספיקא דאורייתא וצריכים לקום זה מפני זה. רמב"ם הל' ממרים פ"ו הל"ו הבן אף שהוא רבו של אביו צריך לקום לפני אביו.

ב"מ פה"י על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי ולא הלכו בה שלא ברכו בתורה תחילה. מבאר השיטה מקובצת אומר שת"ח לא ברכו ראשונים וזלזלו בכבוד ת"ח ועל זה אבדה הארץ. היחס לת"ח הבסיס לכל הופעת התורה.
המזלזל בת"ח פוגע בתורה אין רפואה למכתו.
כבוד ת"ח הוא כבוד תורה כדברי הגמ' במגילה כבוד תורה עדיף ממקרא מגילה ומקרא מגילה דוחה ת"ח.

כבוד רבו המובהק
הרמב"ם בהל' ת"ח פ"ו ה"א כתב כל ת"ח מצוה להדרו ואע"פ שאינו רבו שנאמר מפני שיבה תקום והדרת פני זקן. זה שקנה חכמה. ומאמתי חייבין לעמוד מפני החכם משיקרב ממנו ד' אמות עד שיעבור מכנגד פניו. ובפרק ה' הרמב"ם כתב הל' כבוד רבו. ובהלכה א' כתב כשם שאדם מצווה בכבוד אביו וביראתו כן הוא חייב בכבוד רבו ויראתו. ורבו יתר על אביו שאביו הביאו לחיי העה"ז ורבו שלמדו חכמה הביאו לחיי העה"ב. וכו'. לאמר, כבוד רבו שונה מכבוד ת"ח שצריך ליראה ממנו ולכבדו. ולומדים זאת ק"ו מאביו. ובהל' י"א כתב הרב המובהק שרצה למחול על כבודו בכל הדברים האלה או באחד מהם הרשות בידו ואע"פ שמחל חייב התלמיד להדרו ואפילו בשעה שמחל עכ"ל.
והכס"מ אומר שאפילו רבו מובהק יכול למחול וכ"ש ת"ח שאינו רבו. מקור הלכה זו בגמ' קדושין לב: וע"ש ושם מבואר שהידור צריך להדר גם אם מחל ומפרש רש"י שאינו חייב לקום מלא קומתו אלא לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד מפניו.
הגרי"ז מבריסק אומר שמצות כבוד רבו שונה ממצות כבוד ת"ח. מקור המצוה שצריך ליראה מרבו הוא מהגמ' ב"ק מ"א בא ר"ע ולימד את ד' אלקיך תירא לרבות ת"ח. ותוס' שם שואל א"כ למה צריך את הלימוד והדרת פני זקן, ומתרץ את ד' אלקיך תירא בא ללמד על כבוד רבו המובהק כדתנן מורא רבך כמורא שמים. או ברב מופלג דהוי כעין רבו. אמנם הרמב"ם בסה"מ מצוה ר"ט כלל מצות רבו בהדרת פני זקן. אך נראה שלמד מפסוק זה שתי מצוות כבוד רבו וכבוד ת"ח. כמו שכתב בהל' ת"ת בפ"ה מצות כבוד רבו ופרק ו' מצות כבוד ת"ח. והחיובים שונים. כבוד ת"ח צריך לקום בד' אמות דוקא כי אז ניכר שקם לכבודו. וכבוד רבו צריך לקום מלוא עיניו והר"ן אמנם ביאר כי כיון שהוא רבו מובהק ניכר הדבר שקם לכבודו גם מרחוק משא"כ בת"ח שאינו רבו. ואולם ברמב"ם אפשר לומר שהקימה לפני רבו מהחיוב המיוחד של כבוד ומורא. והמקור לזה מהגמ' בקדושין שרב יוסף היה שומע קול רגלי אמו היה קם.
ובסוגיא שם יכול יעמוד מפניו בבית המרחץ ת"ל תקום והדרת לא אמרתי אלא קימה שיש בה הידור. ונראה אומר הגרי"ז שלהרמב"ם שכבוד רבו אינו נלמד מהפסוק תקום והדרת א"כ צריך לקום לרבו גם בבית המרחץ. ואכן הרמב"ם כתב הלכה זו בפ"ו בהל' כבוד ת"ח ולא הביא הלכה זו בפרק ה' שבו כתוב הלכות כבוד רבו.
בפתחי תשובה רמ"ד ת"ק ג' הביא שהלח"מ כתב שגם ברבו מובהק אין כבוד בבית המרחץ ואולם בספר ארבעה טורי אבן כתב שרבו המובהק החיוב לקום מטעם מורא ולכן גם בבית המרחץ יש לקום וכן באביו. וכן בעלי אומניות שאין חייבין לקום זה דוקא בת"ח שאינו רבו אבל לרבו המובהק ולאביו חייבין.
הזכרנו מקודם רבו המובהק שמחל על כבודו כבודו מחול. וכס"מ מבאר שאפילו רבו המובהק ולא רק ת"ח יכול למחול. אומר הגרי"ז יכולת המחילה הוא דוקא ברבו שהתלמיד חייב לו שלמדו תורה. ועל חיוב אפשר למחול. אבל ת"ח שאינו רבו דין הכבוד אליו אינו חיוב אליו אלא מצוה לכבד את התורה ועל זה אינו יכול למחול. נמצא שרק על התוספת שחייב לרבו דהיינו לקום למלוא עיניו אינו חייב אבל על כבוד ת"ח שחייבים לכל ת"ח לקום בד"א חייב וזו הכוונה של הרמב"ם שכתב ואע"פ שמחל חייב להדרו לאמר לקום לפניו מלוא קומתו. וזה לא כפי שרש"י פירש לנוע קצת.
יש להעיר שהרמב"ם כתב בהל' ט' בפרק ו' זקן מופלג אע"פ שאינו חכם עומד לפניו חכם שהוא ילד ואינו חייב לעמוד מלוא קומתו אלא כדי להדרו, הווה אומר המושג של הידור שאינו קימה ממש ישנו אצל הרמב"ם.
ואולם ש"ע יו"ד רמ"ד סע' י"ד כתב ראה נשיא עומד לפניו מלוא עיניו וכו' וכולם שמחלו על כבודם כבודם מחול ואעפ"כ מצוה לכבדם ולקום לפניהם קצת. כלומר שלא כהרמב"ם להבנתו של הגרי"ז אלא כרש"י.

מצוה לקום לפני אשת חבר
הגמ' בשבועות ל: אשתו של רב הונא באה לפני רב נחמן לדין. אמר ר"נ מה נעשה אם אקום לפניה יסתתמו טענותיו של בעל דינה לא אקום אשת חבר היא כחבר. א"ל לשמש שלו שיפריח בר אוז וזה יגרום לו לקום. מכאן שיש לקום לפני אשת תלמיד חכם.
הר"ן אומר בחיי התלמיד חכם יש חיוב מהתורה לקום לפני אשתו ואלמנה ת"ח החיוב מדרבנן. הב"ח אומר בסי' רמ"ב בתשו' מהר"מ מץ כתב אשת חבר שנשאה לע"ה' אין חייבין לכבדה כראשונה ומשמע אבל בעודה אלמנה חייבין לכבדה כראשונה. ברכי יוסף מביא את דברי הב"ח ומביא שהאר"י כתב שאין חיוב לעמוד לפני אשת ת"ח וגם לא לעשות לה הידור. אלו דבריו אך צריך לישב מהגמ' הנ"ל.
קדושין לג: איבעיא להו מהו לקום לפני ס"ת ק"ו מפני לומדיה עומדים מפניה כ"ש. והגמ' מכות כב: אמר רבא כמה טפשאי שאר אינשי דקיימי מקמי ס"ת ולא קיימו מקמי גברא רבה דאילו בתורה כתיב ארבעים יכנו ואתו רבנן ובצרו חדא.
בסוגיין משמע שלקום לפני ס"ת עדיף מלקום לפני חכם ובמכות משמע להפך. אומר הר"ן כאן, מה שאמרו במכות הכוונה היא כשם שקמים לפני ס"ת כך יש לקום לפני ת"ח שמפרשים את התורה אך עדיף לקום לפני ס"ת כמו שהגמ' אומרת כאן בקדושין. ותוס' אומר מובא בר"ן בבלאי טפשאי שלא יודעים שהלימוד לקום לפני ס"ת נלמד מהמצוה לקום לפני ת"ח.
האם ת"ח שעוסקים בתורה צריכים לקום לפני חכמים . ר' אלעזר סבר שהתורה לא צריכה לקום לפני לומדיה. לייט עלה אביי והלכה כמותו שגם בשעה שעוסקים בתורה צריך לקום לפני חכמים.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il