ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
כדי להבין את משמעות העניין, נזכיר שוב כי שאלת המלכות עלתה מחדש לדיון ציבורי, בדורם של אבנר ושאול. היה בכך חידוש, שהרי העם לא עסק בשאלת המלוכה מימי גדעון ואבימלך.
כבר הסברנו, כמה פעמים בעבר, כי ההבדל העיקרי בין שופט למלך הוא, שהמלך מוריש את תפקידו לבנו אחריו, והוא, ודווקא הוא, יושב על כסאו.
(נעיר במאמר מוסגר, כי מלכות אידאלית בעם ישראל מייצגת מלכות שמים. הדרך היחידה של מלך בשר ודם להיות "מלך עדי עד", היא באמצעות שושלת מלכותית).
ברגע שעם ישראל החליט לבקש מלך, הוא בעצם החליט שתפקיד ההנהגה יעבור בירושה. זהו מהפך פוליטי ורוחני, שהרי מימי משה ועד ימי שאול, מעולם לא העביר אף מנהיג את ההנהגה לבנו אחריו.
אם כך, ננסה להבין, מה היה מעמדו של אבנר בסוגיה זו?
כדי לענות על כך, עלינו לברר מהו היחוס המשפחתי שבין אבנר ושאול?
לשם כך, עלינו לעשות 'שלום' בין כמה פסוקים:
* כתוב אחד אומר:
"וְשֵׁם אֵשֶׁת שָׁאוּל אֲחִינֹעַם בַּת אֲחִימָעַץ וְשֵׁם שַׂר צְבָאוֹ אֲבִינֵר בֶּן נֵר דּוֹד שָׁאוּל" (שמואל א י"ד נ).
מכיון שהנושא הוא אבנר, גם התואר מתייחס אליו ומשמע שאבינר=אבנר בן נר, היה דודו של שאול.
* בכתוב נוסף מצאנו:
"וְנֵר הוֹלִיד אֶת קִישׁ וְקִישׁ הוֹלִיד אֶת שָׁאוּל וְשָׁאוּל הוֹלִיד אֶת יְהוֹנָתָן וְאֶת מַלְכִּי שׁוּעַ וְאֶת אֲבִינָדָב וְאֶת אֶשְׁבָּעַל" (דברי הימים א, ח' לב, ט' לט).
גם מפסוק זה משמע שאבנר היה דודו של שאול, שהרי גם קיש וגם אבנר הם הבנים של נר.
שאול הוא נכדו של נר ואבנר הוא בנו.
* לעומת זאת מוזכר:
"וַיְהִי אִישׁ מִבִּנְיָמִין וּשְׁמוֹ קִישׁ בֶּן אֲבִיאֵל בֶּן צְרוֹר בֶּן בְּכוֹרַת בֶּן אֲפִיחַ בֶּן אִישׁ יְמִינִי גִּבּוֹר חָיִל" (שמואל א ט' א)
מהפסוק משמע שקיש הוא בן אביאל
ומהפסוק הבא:
"וְקִישׁ אֲבִי שָׁאוּל וְנֵר אֲבִי אַבְנֵר בֶּן אֲבִיאֵל" (שמואל א י"ד נא)
משמע שגם נר אבי אבנר הוא בן אביאל ואם כך, קיש ונר הם אחים וממילא אבנר הוא בן דודו של שאול ולא דודו.
רש"י תירץ: "ונר היה דוד שאול, אחיו של קיש ושניהם בני אביאל וגם אביאל נקרא נר בדברי הימים שהיה מדליק נרות לרבים במבואות האפלים" (שמואל א י"ד נ).
וכן תירץ הרד"ק: "ובדברי הימים אומר ונר הוליד את קיש ונר היה בן אביאל והלא היה אחי קיש ואבי אבנר כמו שאומר בזה הספר ויתכן לפרש כי אביאל היה שמו גם כן נר ושני שמות היו לו כמו שמצאנו כמוהו רבים בדברי הימים והיו לו שני בנים האחד קרא שמו קיש והאחר קרא שמו נר כשמו והוא היה אבי אבנר, ומצאתי בויקרא רבה כי עיקר שמו אביאל והיו קוראים שמו נר לפי שהיה מדליק נרות במבואות האפלות" (שמואל א ט' א).
רש"י וגם הרד"ק התבססו על הדרשה בירושלמי: "דאמר ר"ש בן לקיש, שאול לא זכה למלוכה אלא ע"י שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר, כתוב אחד אומר: [דברי הימים א ח לג] ונר הוליד את קיש וכתוב אחד אומר: [שמואל א ט א] וקיש בן אביאל, והלא אביאל היה שמו, אלא ע"י שהיה זקינו מדליק נר לרבים נקרא שמו נר" (מסכת שביעית פ"ג ה"ז, ובעקבותיו בויקרא רבה פרשת צו פרשה ט).
על פירוש זה ניתן להקשות שתי קושיות.
א. מדוע נכתב במפורש כי אבנר היה דוד שאול וצריך להידחק ולהסביר שהכוונה היא שנר היה דודו שאול?
ב. אם כך, קשה, מדוע אבנר לא נבחר למלכות? והרי זכות הנרות עומדת גם לו ועוד שזכות זו רמוזה חזק יותר בשמו.
נשאיר את השאלות פתוחות עד לדברינו לפרשת בלק בשבוע הבא.
נסכם ונאמר כי שאלת העברת השלטון לשושלת עומדת בבסיס המלכות.
אם כן, תפקידי שלטון בימינו אין להם דין מלכות ושררה, מה שפותר בעיות הלכתיות רבות כפי שנבאר, בע"ה, בהמשך.

איך עושים קידוש?

אנחנו קודש למענך

מה הקשר בין נעמי שמר, האו"ם ובית המקדש?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

הלכות שטיפת כלים בשבת

איך ללמוד גמרא?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך ללמוד אמונה?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















