ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רבקה בת יעל
"וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו: בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ:... וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ כִּי אֲנִי יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא כ"ה יד-יז).
חכמינו בכל הדורות, ניסו להסביר מה פשר איסור אונאה המופיע דווקא כאן.
רש"י מסביר כפשוטו: "על האונאה בא להזהיר, כשתמכור או תקנה קרקע דע כמה שנים יש עד היובל". כיון שהמכירה היא לזמן, חייבים לקחת זאת בחשבון כשמחשבים את ערך הקרקע. הפסוק האחרון בא להוסיף את האיסור על אונאת דברים.
גם אבן עזרא מסכים עם רש"י כי טעם האיזכור כאן בדוקא הוא עניין חישוב שני התבואות, אבל לשיטתו האיסור הכפול בא לכלול גם את הקונה וגם את המוכר.
הרמב"ן מסכים עם רש"י, כי פירושו מסתדר עם המקראות, אבל הוא מעלה לדיון טענה עקרונית. אם הפסוקים עוסקים במכירת קרקעות הרי מקובלנו מרבותינו ואין חולק כי "אין אונאה לקרקעות" (בבא מציעא נו ע"א ועוד רבים). כלומר טענה כי קרקע מסוימת נמכרה יותר או פחות מכדי שוויה, אינה מתקבלת. לכן מציע הרמב"ן, כי הפסוק הראשון עוסק באיסור אונאה של מטלטלין, אחר כך מזהיר הכתוב על היובל ושוב חוזר ואוסר אונאת דברים.
פירוש שני מביא הרמב"ן כי אומנם הקרקעות נתמעטו מדין חזרת המקח אבל איסור אונאה קיים גם בקרקעות (כנראה שגם הספורנו סובר כך).
פירוש שלישי מביא הרמב"ן כי אומנם "אין אונאה לקרקעות" כשמדובר במחיר. אבל אונאה בכמות במידה או במנין יש גם לקרקעות, והמקראות מתפרשים כפשוטם (כך מפרש גם הספורנו). ה"חזקוני" מתרץ את קושית הרמב"ן בדרך פשוטה. כל הדין של "אין אונאה לקרקעות" הוא רק בקרקעות שמכירתן מוחלטת אבל קרקע שחוזרת ביובל, דין מטלטלין לה לענין אונאה.
בטעם הענין הסביר בעל ה"כלי יקר": "וטעמו של דבר, שכל דבר הנמכר אינו בערך אחד בכל הזמנים, כי כפי השתנות הזמנים לפעמים יוקרו או יוזלו. על כן, לעולם אין ערך ידוע לשום דבר הנמכר. לפיכך הקרקע, אף על פי שבאשר היא שם היה מוכרו בזול או ביוקר, מכל מקום לא ימלט שיבוא הזמן שתהיה נמכרת באותו ערך שהוא קונה אותה עכשיו. אבל מטלטלין יש לחוש, שמא באותו זמן לא יהיו בעולם והארץ לעולם עומדת".
בשיפולי גלימותיהם של חכמים, ננסה להציע הסבר נוסף להופעתו של איסור אונאה דווקא כאן.
מצוות השמיטה ומצוות היובל באה למעט מקנינו הפרטי של האדם. בכל שבע שנים מכריז כל יהודי בעל קרקעות, כי הארץ הינה של הקב"ה. לפיכך כל הגדל בשדה הוא הפקר. בשנת היובל מתברר כי אין כלל קנין בקרקע לצמיתות. גם נכסי דלא ניידי הם ניידי וחוזרים אל הבעלים המקוריים. אם אין קנין פרטי ואין בעלות מוחלטת, עלולים בני האדם לחשוב שגם האונאה מותרת, שהרי ב"אמת" אין הקרקע של פלוני, היא שייכת לבורא עולם. לכן דווקא כאן מזהירה תורה: "אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו... וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ". יש קנין פרטי ויש בעלות, גם אם הם מוגבלים ויש לזכור תמיד מי הוא "בעל הבית" האמיתי.
אומנם הנסיונות לבטל את הקנין הפרטי בארץ בפרט ובעולם בכלל נכשלו. מאידך גיסא, גם קפיטליזם שאיננו משולב בערכים שמקורם בהבנה, כי הכל שייך לבורא עולם ויש צורך להגן על החלשים מפני בעלי ההון, לא יצלח.
הבה נתפלל כי נזכה לחידוש מצוות השמיטה והיובל מדאורייתא
ונזכה לבנות כאן ב"ארץ ישראל" - ארץ הקודש (HOLY-LAND)
חברה בה האונאה נמצאת מחוץ לתחום.

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך יוצרים את השבת ?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
















