ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ומה בדבר שמיעת שירים ומנגינות בלא ריקודים ומחולות, אלא שמיעה בלבד? בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים לא נזכר שנהגו איסור. אולם בין חכמי דורנו, יש שכתבו שגם בזה יש לנהוג איסור.
ואכן בשנה הראשונה להקמת "ערוץ 7", התעוררה השאלה כיצד יש לנהוג, האם להמנע מלהשמיע שירים ומנגינות, הווי אומר, להפסיק את שדורי הערוץ בימי הספירה, - שכן תכניות השידורים מבוססות בעיקרן על מנגינות ושירים שבהם משולבים דברי מלל קצרים, - או מפני החשיבות של שידורי הערוץ, גם של הדברים הנאמרים בו וגם של סוג השירים המושמעים בו, - האם בגלל המסר הייחודי של הערוץ השונה מכל רשתות השידור האחרות, אסור להפסיק את שדורי הערוץ לתקופה כה ארוכה, ויש להמשיך ולשדר גם בימי הספירה.
אחרי שיקול דעת מעמיק והתייעצות עם תלמידי-חכמים גדולים, הוחלט שלא להפסיק את השידורים בימי הספירה. במשך השנים, לאחר ש"ערוץ 7" קנה את מקומו בלב קהל גדול של מאזינים, נתברר יותר ויותר עד כמה חשוב ערוץ השידור הזה. כיום ברור הדבר שאי-אפשר לוותר על שדורי הערוץ בימי הספירה. תלמידי-חכמים רבים אינם מבינים מה בכלל השאלה.
אכן כמובן אותם הרוצים להחמיר על עצמם ולהמנע מלשמוע זמר בימי הספירה, ימשיכו במנהגם. בימי הספירה לא ישודרו בערוץ תכניות שירים של ריקודי-עם וכן לא ישודרו "מצעדי הזמירות", החסידי והמזרחי. התוכניות ישתנו בהתאם לאופי הימים, אבל הערוץ ימשיך למלא את שליחותו המיוחדת.
את הימים האלו נהגו לייחד לתיקון המדות, לחיזוק היחס שבין אדם לחבירו, שכן מותם של תלמידי רבי עקיבא נגרם מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. וכדברי התלמוד: "שנים-עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם" ו"כולם מתו מפסח ועד עצרת" (יבמות סב, ב).
האסון הגדול הזה שבו מתו במגפה רעה אלפים רבים של תלמידי רבי עקיבא זיעזע את כל ישראל, ועם ישראל קיבל על עצמו לנהוג אבלות בכל שנה, על-מנת לזכור ולהתבונן עד כמה צריך להיזהר בכבוד הבריות ובכבוד תלמידי-חכמים. יתכן שהם לא נהגו כבוד זה בזה מתוך כוונה לשם-שמים כביכול, מתוך קנאות של יראת-שמים, שכל אחד ביקר את השני על שאינו מדקדק כמותו. לכל קבוצה היה הכשר ובד"ץ לעצמה, כל קבוצה זלזלה בתלמידי-חכמים של הקבוצה האחרת. וכל זה היה כמובן לשם שמים. אך מזה נחרב כל בית-מדרשו של רבי עקיבא, והיה העולם שמם. הלקח ברור: "'ואהבת לרעך כמוך' - רבי עקיבה אומר: זהו כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים ט, ד).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
