ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- הלכות ספירת העומר
- ספריה
- יש שואלים
- מועדים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
ומה בדבר שמיעת שירים ומנגינות בלא ריקודים ומחולות, אלא שמיעה בלבד? בדברי רבותינו הראשונים והאחרונים לא נזכר שנהגו איסור. אולם בין חכמי דורנו, יש שכתבו שגם בזה יש לנהוג איסור.
ואכן בשנה הראשונה להקמת "ערוץ 7", התעוררה השאלה כיצד יש לנהוג, האם להמנע מלהשמיע שירים ומנגינות, הווי אומר, להפסיק את שדורי הערוץ בימי הספירה, - שכן תכניות השידורים מבוססות בעיקרן על מנגינות ושירים שבהם משולבים דברי מלל קצרים, - או מפני החשיבות של שידורי הערוץ, גם של הדברים הנאמרים בו וגם של סוג השירים המושמעים בו, - האם בגלל המסר הייחודי של הערוץ השונה מכל רשתות השידור האחרות, אסור להפסיק את שדורי הערוץ לתקופה כה ארוכה, ויש להמשיך ולשדר גם בימי הספירה.
אחרי שיקול דעת מעמיק והתייעצות עם תלמידי-חכמים גדולים, הוחלט שלא להפסיק את השידורים בימי הספירה. במשך השנים, לאחר ש"ערוץ 7" קנה את מקומו בלב קהל גדול של מאזינים, נתברר יותר ויותר עד כמה חשוב ערוץ השידור הזה. כיום ברור הדבר שאי-אפשר לוותר על שדורי הערוץ בימי הספירה. תלמידי-חכמים רבים אינם מבינים מה בכלל השאלה.
אכן כמובן אותם הרוצים להחמיר על עצמם ולהמנע מלשמוע זמר בימי הספירה, ימשיכו במנהגם. בימי הספירה לא ישודרו בערוץ תכניות שירים של ריקודי-עם וכן לא ישודרו "מצעדי הזמירות", החסידי והמזרחי. התוכניות ישתנו בהתאם לאופי הימים, אבל הערוץ ימשיך למלא את שליחותו המיוחדת.
את הימים האלו נהגו לייחד לתיקון המדות, לחיזוק היחס שבין אדם לחבירו, שכן מותם של תלמידי רבי עקיבא נגרם מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. וכדברי התלמוד: "שנים-עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם" ו"כולם מתו מפסח ועד עצרת" (יבמות סב, ב).
האסון הגדול הזה שבו מתו במגפה רעה אלפים רבים של תלמידי רבי עקיבא זיעזע את כל ישראל, ועם ישראל קיבל על עצמו לנהוג אבלות בכל שנה, על-מנת לזכור ולהתבונן עד כמה צריך להיזהר בכבוד הבריות ובכבוד תלמידי-חכמים. יתכן שהם לא נהגו כבוד זה בזה מתוך כוונה לשם-שמים כביכול, מתוך קנאות של יראת-שמים, שכל אחד ביקר את השני על שאינו מדקדק כמותו. לכל קבוצה היה הכשר ובד"ץ לעצמה, כל קבוצה זלזלה בתלמידי-חכמים של הקבוצה האחרת. וכל זה היה כמובן לשם שמים. אך מזה נחרב כל בית-מדרשו של רבי עקיבא, והיה העולם שמם. הלקח ברור: "'ואהבת לרעך כמוך' - רבי עקיבה אומר: זהו כלל גדול בתורה" (ירושלמי נדרים ט, ד).
מהו הדבר המרכזי של ארץ ישראל?
אנחנו קודש למענך
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
להתיחס בכבוד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
