ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
עוֹד, הַדָּת הַנִּמּוּסִית, לִהְיוֹת מְסַדְּרָהּ בֶּן-אָדָם, אִי-אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיְּשַׁעֵר הַנָּאֶה וְהַמְגֻנֶּה בְּכָל הַזְּמַנִּים, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּנֶה הַמְפֻרְסָם בְּעֵת-מָה* וְיָשׁוּב* הַנָּאֶה מְגֻנֶּה וְהַמְגֻנֶּה נָאֶה; כְּמוֹ שֶׁנִּמְצָא לְקַיִן וָהֶבֶל וְהַדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנִּשּׂוּאֵי הָאָחוֹת לֹא הָיָה אֶצְלָם מְגֻנֶּה, וַאֲפִלּוּ בִימֵי אַבְרָהָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לַאֲבִימֶלֶךְ כְּשֶׁהָיָה מִתְנַצֵּל מִמֶּנּוּ [בראשית כ, יב]: "וְגַם אָמְנָה אֲחֹתִי בַת-אָבִי הִיא אַךְ לֹא בַת-אִמִּי" — וְאַחַר-כֵּן שָׁב מְגֻנֶּה. וְלָזֶה אִי-אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַיִּרְאָה — הַנִּקְנֵית מִן הַמְגֻנֶּה אֲשֶׁר יָבוֹא בַדָּת הַנִּמּוּסִית — נִצְחִית, כִּי תִשְׁתַּנֶּה בְּהִשְׁתַּנּוּת הַזְּמַנִּים. אֲבָל הַדָּת הָאֱלֹהִית, לִהְיוֹתָהּ מְשֹׁעֶרֶת מִן הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית, תְּבָאֵר הַנָּאֶה וְהַמְגֻנֶּה בְּכָל הַזְּמַנִּים. וְלָזֶה תִהְיֶה הַיִּרְאָה — הַנִּקְנֵית* מִן הַמְגֻנֶּה אֲשֶׁר בָּא בָהּ — לֹא יִכָּנֵס בָּהּ שִׁנּוּי וְהֶפְסֵד, כִּי הִיא נְקִיָּה מִכָּל סִיג* וְחֶלְאָה*. וּמִזֶּה-הַצַּד אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְקַיֵּם לָעַד, כַּכֶּסֶף הַנָּקִי מִכָּל סִיג, כְּמַאֲמַר הַמְשׁוֹרֵר [תהלים יב, ז]: "אִמְרוֹת יְיָ אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת, כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם".
למה נמשלה התורה לכסף
וּבֵאוּרוֹ: כִּי הַכֶּסֶף הַמְזֻיָּף, הַנַּעֲשֶׂה בִמְלֶאכֶת הָאַלְקִימִיָּא*, יֵשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁאִם יֻתַּךְ פַּעַם אַחַת לֹא תִגָּלֶה רָעָתוֹ, אֲבָל אִם יֻתַּךְ שֵׁנִית תִּגָּלֶה רָעָתוֹ. וְיֵשׁ שֶׁיִּסְבֹּל שְׁתֵּי הַתָּכוֹת, וְיֵשׁ שֶׁיִּסְבֹּל שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע אוֹ חֲמֵשׁ, וּבַסּוֹף תִּגָּלֶה רָעָתוֹ. וְיֵשׁ שֶׁלֹּא תִגָּלֶה רָעָתוֹ כְּשֶׁיֻּתַּךְ בְּכוּר, וְאִם יֻתַּךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה — תִּגָּלֶה רָעָתוֹ. וְהַכֶּסֶף הַצָּרוּף בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה, הַמְזֻקָּק פְּעָמִים הַרְבֵּה, הוּא נָקִי מִכָּל זִיּוּף וְסִיג וְחֶלְאָה, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּשְׁתַּנֶּה אַחַר-כֵּן, וַאֲפִלּוּ יֻתַּךְ פְּעָמִים הַרְבֵּה. וְלָזֶה תֵּאֵר אִמְרוֹת ה' בְּשֶׁהֵן טְהוֹרוֹת כַּכֶּסֶף הַנָּקִי הַצָּרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ, שֶׁהוּא בְמָקוֹם מְגֻלֶּה, בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה, מְזֻקָּק שִׁבְעָתַיִם, שֶׁאֵין בּוֹ חֲשָׁשׁ שׁוּם-זִיּוּף. וְכֵן הַיִּרְאָה הַנִּקְנֵית מִן הַמְגֻנֶּה שֶׁבָּא בַתּוֹרָה, הִיא "טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד" [שם יט, י], לְפִי שֶׁהִיא לֹא יִפֹּל בָּהּ הַשִּׁנּוּי וְהַהֶפְסֵד הַנּוֹפֵל* בַּנִּמּוּסִית.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
22 - מאמר ראשון פרק ח' חלק ג'
23 - מאמר ראשון פרק ח' חלק ד'
24 - מאמר ראשון פרק ח' חלק ה'
טען עוד
ביאורים
רבי יוסף אלבו ממשיך למנות את היתרונות של מצוות התורה לעומת מצוות האדם:
ה. מוסר נצחי
המוסר האנושי קובע את ערכיו על פי האופנה העכשוית. הוא מושפע מדעות שנותנות את הטון ומאופי הדור, ומתוכם הוא גוזר את הנורמה המתאימה לו. מושגי המוסר עלולים להשתנות בהתאם להשתנות החברה. המוסר האנושי יכול להראות פנים לכאן ולכאן, להפוך טוב לרע ורע לטוב בלי היסוס. הוא מוכן לשחוט 'פרות קדושות', גם בלי סיבה משכנעת שמצדיקה זאת, רק בגלל שהוא החליט. הוא מוכן להכשיר בדור הבא את השרץ שבדור הזה, לערוך שינוי תפיסה מקצה לקצה, רק כי היום זה יותר נראה לו. מחר זה כבר יוכל להשתנות שוב. ייתכן והמוסר האנושי ישאר יציב למשך כמה דורות, אך הוא לא יחזיק מעמד לנצח.
המוסר האלוהי לעומתו, יונק את ערכיו מתוך האמת המוחלטת. הוא לא קובע את המוסר על פי צרכי החברה, אלא מרומם את החברה אל ערכי המוסר. המוסר האלוהי רוצה בהתעלות רוחנית של החברה האנושית, והוא מתווה לה את הדרך הטובה ביותר כדי להתקדש. הוא לא מחליף את דעותיו חדשות לבקרים כדי להיות נח וידידותי לסביבה. הוא נאמן לערכי נצח ועקבי בדרישתו מבני האדם, בכל דור ובכל תקופה, לטפח את עולמם הרוחני אל מול התביעה האלוהית העליונה. המוסר האלוהי איננו בר שינוי. הוא שומר על יציבות לאורך כל הדורות, ולא מוכן להתגמש ולקפל דגלים גם בעתות משבר.
הרחבות
• האם התורה יכולה להשתנות?
אֲבָל הַדָּת הָאֱלֹהִית, לִהְיוֹתָהּ מְשֹׁעֶרֶת מִן הַחָכְמָה הָאֱלֹהִית, תְּבָאֵר הַנָּאֶה וְהַמְגֻנֶּה בְּכָל הַזְּמַנִּים. רבי יוסף אלבו מחלק בין הדת הנימוסית לדת האלוהית: הדת הנימוסית יכולה להשתנות בהתאם למקובל באותו הדור. הדת האלוהית היא נצחית. מכיוון שהיא נגזרה מחכמת הבורא היא מדברת על אמת ומוסר נצחיים.
למרות דברים אלו, במאמר שלישי מחדש רבי יוסף אלבו בעצמו שדווקא ייתכן שינוי במצוות הדת האלוהית כפי השתנות הזמנים: "כבר אפשר שנאמר שיבואו בתורה האלהית דברים יימשך אסורם זמן מה כפי מה שתגזור החכמה האלהית, ואחר כך יתירם כפי מה שתגזור חכמתו יתברך, ואין בכתובים ראיה על הפך זה" [ג, טו, וראה גם פרקים יד-טז]. ייתכן שאפשר לתרץ שהתורה עצמה תתיר דבר שקודם היא אסרה, כמו שאכילת בשר נאסרה לאדם והותרה לנח. ההבדל בין שינוי זה לשינויים בדת הנימוסית הוא שבדת האלוהית השינויים נלמדים מהתורה עצמה.
הרמב"ם חולק על רבי יוסף אלבו, ולדעתו לא יכול להיות בתורה שינוי קבוע. כוחו של בית הדין בא לידי ביטוי בתקנות שעה, מעין "עת לעשות לה' – הפרו תורתך" [תהלים קיט, קכו)] "הואיל ויש לבית דין לגזור ולאסור דבר המותר ויעמוד איסורו לדורות, וכן יש להן להתיר איסורי תורה לפי שעה, מהו – זה שהזהירה תורה לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו, שלא להוסיף על דברי תורה ולא לגרוע מהן ולקבוע הדבר לעולם בדבר שהוא מן התורה: בין בתורה שבכתב, בין בתורה שבעל פה" [ממרים ב, ט].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
