ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
שורשי הדת הנימוסית הם הבחירה והתכלית
הַתְחָלוֹת* הַדָּת הַנִּמּוּסִית וְשָׁרָשֶׁיהָ הֵן הַבְּחִירָה* וְהַתַּכְלִית*. וְזֶה גָלוּי וּמְבֹאָר — כִּי הַמַּנִּיחַ הַנִּמּוּס*, לָמָּה יַנִּיחַ* הָעֳנָשִׁים לָעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַנִּמּוּס, אִם אֵין הָעוֹבֵר בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיִּרְצֶה? וְכֵן הַמֶּלֶךְ אוֹ הַמַּנְהִיג-הַמְּדִינָה, הֵיאַךְ יִהְיוּ יְכוֹלִים לְהַכְרִיחַ הָאֲנָשִׁים עַל עֲשִׂיַּת הַפְּעֻלּוֹת הַטּוֹבוֹת, אִם אֵין הָאֲנָשִים בִּרְשׁוּת עַצְמָם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב? וְאַף הַמַּכְחִישִׁים הַשָּׂכָר-וְהָעֹנֶשׁ הַנַּפְשִׁי, יוֹדוּ עַל-הֱיוֹת הַבְּחִירָה מֻחְלֶטֶת בְּיַד הָאָדָם, וְשֶׁאֵין לוֹ מֵעִיק עָלֶיהָ, וּבָהּ יוּכַל לִבְחוֹר מַה שֶּׁיִּרְצֶה וּלְכַוֵּן פְּעֻלּוֹתָיו אֶל תַּכְלִית-מָה*. וְלָזֶה יֹאמְרוּ שֶׁהוּא מִן-הַהֶכְרֵחַ שֶׁיְּסֻדַּר נִמּוּס מֵחָכָם אוֹ חֲכָמִים לְהַגְבִּיל הַנָּאֶה וְהַמְגֻנֶּה וְהָעָוֶל וְהַיֹּשֶׁר בֵּין אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה, וְיוּשַׂם עֲלֵיהֶם קָצִין שׁוֹטֵר וּמוֹשֵׁל לְהַכְרִיחַ הָעָם עַל הַתְמָדַת הַיֹּשֶׁר בֵּין הָאֲנָשִׁים וַהֲסָרַת הָעָוֶל, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלַם עַל-יָדָיו הַקִּבּוּץ הַמְּדִינִי בְּאֹפֶן נָאוֹת.
בדת האלוהית הבחירה אינה עיקר
וְלָזֶה הוּא מְבֹאָר שֶׁלֹּא כִוֵּן יָפֶה מִי שֶׁשָּׂם הַבְּחִירָה וְהַתַּכְלִית הַתְחָלוֹת לַדָּת הָאֱלֹהִית. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַבְּחִירָה קוֹדֶמֶת לָהּ בְּהֶכְרֵחַ, אֵינֶנָּה הַתְחָלָה אֵלֶיהָ בְּמַה שֶּׁהִיא אֱלֹהִית; אֲבָל הִיא הַתְחָלָה אֵלֶיהָ מִצַּד שֶׁהִיא הַתְחָלָה לְכָל הַפְּעֻלּוֹת וְהַהַסְכָּמוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת וְהַהַנְהָגוֹת הַנִּמּוּסִיּוֹת שֶׁיְּתֻקַּן בָּהֶן הַיִּשּׁוּב הַמְּדִינִי, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר זוּלָתָהּ. וּכְמוֹ שֶׁלֹּא נֹאמַר שֶׁהַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת* הַתְחָלָה לַדָּת הָאֱלֹהִית, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהֵן קוֹדְמוֹת אֵלֶיהָ בְּהֶכְרֵחַ, לִהְיוֹתָן קוֹדְמוֹת לְכָל לְמִידָה וְלִמּוּד וְכָל יְדִיעָה; כֵּן הַבְּחִירָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא בְּהֶכְרֵחַ שֹׁרֶשׁ לַדָּת הָאֱלֹהִית, אֵינֶנָּה הַתְחָלָה אֵלֶיהָ בְּמַה שֶּׁהִיא אֱלֹהִית. וְלָזֶה לֹא מְנָאָהּ הָרַמְבַּ"ם זַ"ל בִּכְלָל הָעִקָּרִים, עִם-הֱיוֹתוֹ אוֹמֵר שֶׁהוּא עִקָּר הֶכְרֵחִי לְתוֹרָה אֱלֹהִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי, לְפִי שֶׁלֹּא נִמְנוּ בָעִקָּרִים אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהֵם עִקָּרִים לַדָּת הָאֱלֹהִית בְּמַה שֶּׁהִיא אֱלֹהִית.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
26 - לימוד שבועי האמונה י- טז אב תשע"ה
27 - מאמר ראשון פרק ט' חלק א'
28 - מאמר ראשון פרק ט' חלק ב'
טען עוד
הַתְחָלוֹת – יסודות עליהם מבוססים חוקי הדת הנימוסית. הַבְּחִירָה – הבחירה החופשית. וְהַתַּכְלִית – המטרה שהיא תיקון החברה. הַנִּמּוּס – סדר ההנהגה. יַנִּיחַ – יטיל. תַּכְלִית-מָה – מטרה מסוימת. שֶׁהַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – הבנות שכליות פשוטות ובסיסיות.
ביאורים
מערכת החוקים ('דת נימוסית') שיש בכל חברה אנושית מתבססת על ההבנה שיש לאדם בחירה חופשית . לולי ההכרה שלאדם יש בחירה חופשית לא הייתה כל סיבה לחוקק חוקים ולהעניש את מי שעובר עליהם, כיוון שזה כלל לא בידיו האם לעשותם. לכן, על מנת לשמור על סדרי חיים תקינים ויעילים, מקימה כל חברה מערכת מסודרת של חוקים ועונשים, ובנוסף ממנה אנשים שיהיו אחראים על ביצוע ואכיפת החוקים. עיקרון זה הוא ברור ומובן לכל אדם, גם זה שאינו מאמין שיש בורא לעולם.
לאור הנכתב לעיל, כותב רבי יוסף אלבו, שהבחירה החופשית היא איננה עיקר מעיקרי האמונה. הבחירה עומדת ביסוד כל מערכת חוקים אנושית ולא רק אלוהית, ואילו עיקרי האמונה הם דווקא יסודות המתאימים רק לדת שמגיעה מאלוהים. רבי יוסף אלבו נותן לכך דוגמא נוספת מהמושג 'מושכלות ראשונות'. ישנם דברים שאדם יודע אותם מטבע שכלו, ידיעות יסודיות שלא נתונות לערעור או סימני שאלה, והן הנקראות 'מושכלות ראשונות". אלו מושגים יסודיים ומוחלטים. דוגמא למושכל ראשון הוא שדבר שלם יותר גדול מחצי של אותו דבר. כמו שלא נאמר על ה'מושכלות הראשונות' שהן שורשים לתורה האלוהית מכיוון שהן לא ייחודיות לה אלא לכל מערכת חוקים אנושית, כך גם ביחס לבחירה. למרות שהאמונה בדבר הבחירה החופשית היא יסודית, אין היא מייחדת את הדת האלוהית ולכן לא מנאה הרמב"ם כאחד משלושה עשר העיקרים.
הרחבות
• אקסיומת הבחירה החופשית
אִם אֵין הָעוֹבֵר בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיִּרְצֶה? הבחירה החופשית היא יסוד גדול. רק לאחר שמקבלים אותו אפשר להבין את עניין הציווי, השכר והעונש במצוות התורה.
הרב קוק בספרו 'אורות התשובה', מתייחס להנהגה עליונה יותר הקיימת במציאות, בה אין בחירה חופשית. הנהגה זאת סותרת את הנהגת הבחירה והיא נשגבת מבינתנו. השכל האנושי אינו יכול להכיל שתי מציאויות הפוכות הסותרות אחת את השנייה. זו מגבלה אנושית, אולם אצל הקב"ה אין מגבלה כזו. כיוון שהנהגה זאת היא מעבר להבנתנו, יש לעסוק בה בעדינות ובזהירות יתירה. עם זאת, אומר הרב קוק, לאחר ששבנו בתשובה על העבֵרה, לאחר שמיצינו את כוחנו מבחינת הבחירה האנושית – יש מקום להתבונן ולהעמיק, להיפגש עם רובד גבוה יותר.
הקב"ה מנהיג את עולמו גם על ידי מציאות הרע: "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע " [ישעיה מה, ז]. הנהגה זו לא מתאימה להשגתו של האדם שחי בעולם של בחירה, ועל האדם לבחור בדרך הטובה מתוך התעלמות מוחלטת מאותה הנהגה עליונה.
כאשר אדם חוזר בתשובה שלימה על מעשיו ומתחרט, הוא מבטל את רצונו האישי שהיה באותו מעשה. בכך הוא מגלה שהרע שנעשה על ידו אינו שייך לו; כוחה המיוחד של התשובה, שניתנה לנו בחסד ה', גורמת שחרטה מבטלת את המעשה מלכתחילה כאילו לא היה. בשלב זה של תשובה שלימה, המעשה כביכול אינו שלו אלא שייך לסדרי הנהגת ה' את העולם. אותו רע כמובן נחשב לגבינו רע, אך ביחס לה' גם דבר כזה הוא טוב.
למעשה, כמובן שצריך לחזור בתשובה ולהתחרט מעומק הלב על העבֵרה. אין לנו יכולת להשיג בשכלנו כיצד התקיימה העבֵרה בלית ברירה, ומבחינתנו כל עבֵרה היא תמיד מתוך בחירה אנושית, ולכן מוכרחים לעשות תשובה. אחרי מעשה התשובה, ולפי עומק התשובה, מחברים את הצד הטוב של אותו מעשה אל כל הצד של החיים הנובע מהבחירה, ובזה מתקנים את העולם [אורות התשובה טז, א1].
לעילוי נשמת רבקה בת גד ע"ה
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
איך מותר להכין קפה בשבת?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
