ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
שורשי הדת הנימוסית הם הבחירה והתכלית
הַתְחָלוֹת* הַדָּת הַנִּמּוּסִית וְשָׁרָשֶׁיהָ הֵן הַבְּחִירָה* וְהַתַּכְלִית*. וְזֶה גָלוּי וּמְבֹאָר — כִּי הַמַּנִּיחַ הַנִּמּוּס*, לָמָּה יַנִּיחַ* הָעֳנָשִׁים לָעוֹבְרִים עַל דִּבְרֵי הַנִּמּוּס, אִם אֵין הָעוֹבֵר בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיִּרְצֶה? וְכֵן הַמֶּלֶךְ אוֹ הַמַּנְהִיג-הַמְּדִינָה, הֵיאַךְ יִהְיוּ יְכוֹלִים לְהַכְרִיחַ הָאֲנָשִׁים עַל עֲשִׂיַּת הַפְּעֻלּוֹת הַטּוֹבוֹת, אִם אֵין הָאֲנָשִים בִּרְשׁוּת עַצְמָם לְהָרַע אוֹ לְהֵיטִיב? וְאַף הַמַּכְחִישִׁים הַשָּׂכָר-וְהָעֹנֶשׁ הַנַּפְשִׁי, יוֹדוּ עַל-הֱיוֹת הַבְּחִירָה מֻחְלֶטֶת בְּיַד הָאָדָם, וְשֶׁאֵין לוֹ מֵעִיק עָלֶיהָ, וּבָהּ יוּכַל לִבְחוֹר מַה שֶּׁיִּרְצֶה וּלְכַוֵּן פְּעֻלּוֹתָיו אֶל תַּכְלִית-מָה*. וְלָזֶה יֹאמְרוּ שֶׁהוּא מִן-הַהֶכְרֵחַ שֶׁיְּסֻדַּר נִמּוּס מֵחָכָם אוֹ חֲכָמִים לְהַגְבִּיל הַנָּאֶה וְהַמְגֻנֶּה וְהָעָוֶל וְהַיֹּשֶׁר בֵּין אַנְשֵׁי הַמְּדִינָה, וְיוּשַׂם עֲלֵיהֶם קָצִין שׁוֹטֵר וּמוֹשֵׁל לְהַכְרִיחַ הָעָם עַל הַתְמָדַת הַיֹּשֶׁר בֵּין הָאֲנָשִׁים וַהֲסָרַת הָעָוֶל, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁלַם עַל-יָדָיו הַקִּבּוּץ הַמְּדִינִי בְּאֹפֶן נָאוֹת.
בדת האלוהית הבחירה אינה עיקר
וְלָזֶה הוּא מְבֹאָר שֶׁלֹּא כִוֵּן יָפֶה מִי שֶׁשָּׂם הַבְּחִירָה וְהַתַּכְלִית הַתְחָלוֹת לַדָּת הָאֱלֹהִית. כִּי אַף-עַל-פִּי שֶׁהַבְּחִירָה קוֹדֶמֶת לָהּ בְּהֶכְרֵחַ, אֵינֶנָּה הַתְחָלָה אֵלֶיהָ בְּמַה שֶּׁהִיא אֱלֹהִית; אֲבָל הִיא הַתְחָלָה אֵלֶיהָ מִצַּד שֶׁהִיא הַתְחָלָה לְכָל הַפְּעֻלּוֹת וְהַהַסְכָּמוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת וְהַהַנְהָגוֹת הַנִּמּוּסִיּוֹת שֶׁיְּתֻקַּן בָּהֶן הַיִּשּׁוּב הַמְּדִינִי, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר זוּלָתָהּ. וּכְמוֹ שֶׁלֹּא נֹאמַר שֶׁהַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת* הַתְחָלָה לַדָּת הָאֱלֹהִית, וְאַף-עַל-פִּי שֶׁהֵן קוֹדְמוֹת אֵלֶיהָ בְּהֶכְרֵחַ, לִהְיוֹתָן קוֹדְמוֹת לְכָל לְמִידָה וְלִמּוּד וְכָל יְדִיעָה; כֵּן הַבְּחִירָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא בְּהֶכְרֵחַ שֹׁרֶשׁ לַדָּת הָאֱלֹהִית, אֵינֶנָּה הַתְחָלָה אֵלֶיהָ בְּמַה שֶּׁהִיא אֱלֹהִית. וְלָזֶה לֹא מְנָאָהּ הָרַמְבַּ"ם זַ"ל בִּכְלָל הָעִקָּרִים, עִם-הֱיוֹתוֹ אוֹמֵר שֶׁהוּא עִקָּר הֶכְרֵחִי לְתוֹרָה אֱלֹהִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי, לְפִי שֶׁלֹּא נִמְנוּ בָעִקָּרִים אֶלָּא אוֹתָם שֶׁהֵם עִקָּרִים לַדָּת הָאֱלֹהִית בְּמַה שֶּׁהִיא אֱלֹהִית.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
26 - לימוד שבועי האמונה י- טז אב תשע"ה
27 - מאמר ראשון פרק ט' חלק א'
28 - מאמר ראשון פרק ט' חלק ב'
טען עוד
הַתְחָלוֹת – יסודות עליהם מבוססים חוקי הדת הנימוסית. הַבְּחִירָה – הבחירה החופשית. וְהַתַּכְלִית – המטרה שהיא תיקון החברה. הַנִּמּוּס – סדר ההנהגה. יַנִּיחַ – יטיל. תַּכְלִית-מָה – מטרה מסוימת. שֶׁהַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת – הבנות שכליות פשוטות ובסיסיות.
ביאורים
מערכת החוקים ('דת נימוסית') שיש בכל חברה אנושית מתבססת על ההבנה שיש לאדם בחירה חופשית . לולי ההכרה שלאדם יש בחירה חופשית לא הייתה כל סיבה לחוקק חוקים ולהעניש את מי שעובר עליהם, כיוון שזה כלל לא בידיו האם לעשותם. לכן, על מנת לשמור על סדרי חיים תקינים ויעילים, מקימה כל חברה מערכת מסודרת של חוקים ועונשים, ובנוסף ממנה אנשים שיהיו אחראים על ביצוע ואכיפת החוקים. עיקרון זה הוא ברור ומובן לכל אדם, גם זה שאינו מאמין שיש בורא לעולם.
לאור הנכתב לעיל, כותב רבי יוסף אלבו, שהבחירה החופשית היא איננה עיקר מעיקרי האמונה. הבחירה עומדת ביסוד כל מערכת חוקים אנושית ולא רק אלוהית, ואילו עיקרי האמונה הם דווקא יסודות המתאימים רק לדת שמגיעה מאלוהים. רבי יוסף אלבו נותן לכך דוגמא נוספת מהמושג 'מושכלות ראשונות'. ישנם דברים שאדם יודע אותם מטבע שכלו, ידיעות יסודיות שלא נתונות לערעור או סימני שאלה, והן הנקראות 'מושכלות ראשונות". אלו מושגים יסודיים ומוחלטים. דוגמא למושכל ראשון הוא שדבר שלם יותר גדול מחצי של אותו דבר. כמו שלא נאמר על ה'מושכלות הראשונות' שהן שורשים לתורה האלוהית מכיוון שהן לא ייחודיות לה אלא לכל מערכת חוקים אנושית, כך גם ביחס לבחירה. למרות שהאמונה בדבר הבחירה החופשית היא יסודית, אין היא מייחדת את הדת האלוהית ולכן לא מנאה הרמב"ם כאחד משלושה עשר העיקרים.
הרחבות
• אקסיומת הבחירה החופשית
אִם אֵין הָעוֹבֵר בִּרְשׁוּת עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיִּרְצֶה? הבחירה החופשית היא יסוד גדול. רק לאחר שמקבלים אותו אפשר להבין את עניין הציווי, השכר והעונש במצוות התורה.
הרב קוק בספרו 'אורות התשובה', מתייחס להנהגה עליונה יותר הקיימת במציאות, בה אין בחירה חופשית. הנהגה זאת סותרת את הנהגת הבחירה והיא נשגבת מבינתנו. השכל האנושי אינו יכול להכיל שתי מציאויות הפוכות הסותרות אחת את השנייה. זו מגבלה אנושית, אולם אצל הקב"ה אין מגבלה כזו. כיוון שהנהגה זאת היא מעבר להבנתנו, יש לעסוק בה בעדינות ובזהירות יתירה. עם זאת, אומר הרב קוק, לאחר ששבנו בתשובה על העבֵרה, לאחר שמיצינו את כוחנו מבחינת הבחירה האנושית – יש מקום להתבונן ולהעמיק, להיפגש עם רובד גבוה יותר.
הקב"ה מנהיג את עולמו גם על ידי מציאות הרע: "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע " [ישעיה מה, ז]. הנהגה זו לא מתאימה להשגתו של האדם שחי בעולם של בחירה, ועל האדם לבחור בדרך הטובה מתוך התעלמות מוחלטת מאותה הנהגה עליונה.
כאשר אדם חוזר בתשובה שלימה על מעשיו ומתחרט, הוא מבטל את רצונו האישי שהיה באותו מעשה. בכך הוא מגלה שהרע שנעשה על ידו אינו שייך לו; כוחה המיוחד של התשובה, שניתנה לנו בחסד ה', גורמת שחרטה מבטלת את המעשה מלכתחילה כאילו לא היה. בשלב זה של תשובה שלימה, המעשה כביכול אינו שלו אלא שייך לסדרי הנהגת ה' את העולם. אותו רע כמובן נחשב לגבינו רע, אך ביחס לה' גם דבר כזה הוא טוב.
למעשה, כמובן שצריך לחזור בתשובה ולהתחרט מעומק הלב על העבֵרה. אין לנו יכולת להשיג בשכלנו כיצד התקיימה העבֵרה בלית ברירה, ומבחינתנו כל עבֵרה היא תמיד מתוך בחירה אנושית, ולכן מוכרחים לעשות תשובה. אחרי מעשה התשובה, ולפי עומק התשובה, מחברים את הצד הטוב של אותו מעשה אל כל הצד של החיים הנובע מהבחירה, ובזה מתקנים את העולם [אורות התשובה טז, א1].
לעילוי נשמת רבקה בת גד ע"ה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
