ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- מצוות התפילה וערכה
יסוד ההודאה הוא יסוד מרכזי וחשוב. אנו נקראים "יהודים". המילה יהודי נובעת מהלשון של "תודה": "הפעם אודה את ה', על כן קראה שמו יהודה" (בראשית, כ"ט, לה. עיינו ברכות ז:, שזו הפעם הראשונה שאדם הודה לה'). תודה היא מלת מפתח בעולמו של כל יהודי.
למרות זאת, בתפילת שמונה עשרה יש משהו קצת מפתיע. את התודה לבורא עולם אנחנו אומרים דווקא בסוף. הגמרא בברכות (לד.) מלמדת אותנו שזה לא בטעות - סיום התפילה אמור להיות בהודאה. כך גם ניסח זאת הרמב"ם (הלכות תפילה פ"א ה"ב):
ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו...
מדוע ההודאה בסוף?
אנו לא מודים על מה שקיבלנו כעת, שהרי רק עתה ביקשנו. מסתבר, שבעקבות הבקשה, אנו לומדים אלו דברים רבים יש לנו. אנו מתפללים על רפואה ואולי על חולה מסוים, אך אנו מבינים כמה טובה ובריאות הקב"ה נותן לאנשים כה רבים בעולם ולאנשים רבים במשפחתנו; אנו מתפללים על פרנסה, אך אנו יודעים כמה שפע הקב"ה משפיע על העולם וכמה דברים טובים הקב"ה נתן לנו; אנו מתפללים ומבקשים על ירושלים, אך אנו גם יודעים כמה יש להודות לה' שזיכנו לחזור לארץ ישראל ולירושלים. הבקשה מובילה לראייה של כל הטוב, וממילא להודאה.
ייתכן שזו סיבה נוספת שבגללה מסיימים בהודאה. הבקשה מעוררת אצלנו במושכל הראשון את כל החוסרים שלנו. את כל מה שאין לנו. ואכן, מרכז התפילה הוא הצפת על החוסרים שלנו. דבר זה חשוב ומשמעותי, ומחדד את התלות שלנו בקב"ה. אולם, יש בכך גם סכנה גדולה. אדם עשוי לחוש שמרכז עולמו הוא בחוסר!
לכן, צריך לסיים בהודאה. צריך לסיים במבט הרואה את כל מה שיש לנו, את כל הדברים הטובים שנתן לנו ה'. רק אדם שרואה את כל הדברים הטובים שנתן לו ה' זכאי לבקש. רק אדם ששמח על כל מה שיש לו, זכאי לבקש עוד. שטף החיים אמור להיות שרוי בהודאה כללית על כל הטוב שהקב"ה נתן לנו, ומתוך הטוב, נדע להתפלל ולבקש גם על הדברים הנוספים שאנחנו מקווים ושואפים לקבל.
מי שמעוניין להעמיק עוד בתפילה, מוזמן ללמוד בחוברת 'שומע תפילה' של 'בשביל הנשמה'. ניתן לרכוש כעת באתר 'הדסטארט' וגם לסייע בהוצאה לאור.
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=14391
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
