ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
בימות החורף הקרים יצא אדם למסע ברוסיה ובעגלתו חביות גדולות מלאות ביי"ש. פתאום התחיל לרדת שלג, העגלה נתקעה והאיש התקרר מאוד והרגיש שהוא הולך לקפוא. בשביל להתחמם הוא מילא כוסית יי"ש מאחת החביות, לגם ממנה והרגיש את החום מתפשט בגופו...
איך הצליחה כוסית אחת קטנה לחמם אותו יותר מחביות שלמות שעמדו סביבו? שאלה מטופשת שתשובתה היא תורה שלמה בעבודת התפילה: לא מספיק לעמוד ליד המון יי"ש; בשביל להתחמם ולהשתנות צריך ללגום אותו פנימה.
יהודי יכול ללמוד "חביות" של חסידות, אך הן עלולות להישאר חתומות ולהותיר אותו קופא מקור. רק עבודה של הפנמה דרך חשיבה והתבוננות מוציאה את החסידות מהספר ומחדירה אותה אל תוך האישיות. האש הגדולה האצורה בתורת החסידות תצליח להדליק אותנו רק אם ניתן לה לעשות את זה. לפני או תוך כדי התפילה יכולה ההתבוננות להשפיע עלינו יותר מאשר בזמנים באחרים, מפני שהתפילה היא הזמן המיועד והמסוגל לשינויים פנימיים.
פשוט לחשוב
עבודת ההתבוננות אינה מסובכת אך גם איננה קלה, והיא הכרחית בדרך ליצירת שינוי אמיתי. אתה לוקח דבר שאתה מבין, שאתה מאמין בו ו... חושב עליו! חושב עליו חזק וממוקד, חושב עד כמה הוא נכון ועד כמה אתה רוצה שהוא ינהיג את החיים שלך.
קרוב אליך (649)
הרב שבתי סלביטיצקי
83 - אינשאללה
84 - הגיון לבי
85 - נפשי בשאלתי
טען עוד
בחסידות חב"ד מעלים על נס את עבודת ההתבוננות. אם נתרגל לשנן במחשבה את הדברים, הם יחדרו אט אט לתוכנו. אם אדם יתרגל לחשוב כל יום לפני התפילה או במהלכה חמש דקות הוא יפעל ישועות בנפשו. רק חמש דקות.
תיכנס תעמיס
עוד לפני שהמגיד ממזריטש הפך לתלמידו המובהק של הבעל שם טוב, הוא עסק רבות בתורת הקבלה והתפלל על־פי כוונות הסוד. אך לאחר שהמגיד התקרב לבעל שם טוב התארכה תפילתו פי כמה וכמה. יום אחד התפלל המגיד יחד עם חברו ללימוד הקבלה מימים עברו, ותפילתו של המגיד ארכה זמן רב יותר מאשר תפילתו של חברו המקובל. לאחר שסיים, לא התאפק החבר ושאל: "מה השתנה בתפילתך מהזמן שבו היינו מתפללים עם הכוונות ומסיימים ביחד?". המגיד ענה לחברו במשל לאדם שבמקום לנסוע ליריד לקנות סחורה, יושב בבית ומדמיין כאילו הוא נוסע ליריד, מוכר וקונה, פורק ומעמיס... זמן רב של נסיעה "נחסך" לאיש המדמיין, אבל הסחורה איננה והכסף איננו...
"הבעל שם טוב לימד אותנו", אמר המגיד, "לא רק לחשוב על העולמות העליונים אלא להגיע אליהם, ודבר זה דורש זמן...". זוהי הנקודה של התבוננות, "להיכנס" לתוך המקומות ולרכוש את הסחורה. מיותר לציין, לאנשים כערכנו, שאיננו עסוקים בכוונות האר"י אלא בדברים השווים לכל נפש כמו אהבת ה' ותחושת נוכחותו.
ואולי אני חיצוני?
פעם התלונן אחד מהרבנים בישיבת 'תומכי תמימים' למשפיע ר' אלטר שימחוביץ' על בחורים מסוימים ש"חושבים חסידות" לפני שחרית אך עושים זאת ב"חיצוניות" ועם פניות אישיות. ר' אלטר הגיב ואמר: "לא יתכן שדבר כזה יבוא מצד הנפש הבהמית, היא לעולם לא תיקח ריזיקה (סיכון) כזאת על עצמה...".
מחשבה על דברים רוחניים פועלת בוודאות שינוי פנימי, ודבר זה מפחיד במיוחד את הנפש הבהמית. לאפשר כזה דבר זה הימור על החיים שלה, ומי שעושה את זה יכול להיות בטוח שזה בא ממקום טהור ונכון.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
אנחנו קודש למענך
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
לאן שבים ולמה מתוודים?
איך עושים קידוש?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
