ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן" (בראשית י"ב ד).
עובדה זו לא הפריעה לחז"ל לקבוע, ללא חולק, כי ברית בין הבתרים שמופיעה בפרשתנו, שלשה פרקים מאוחר יותר התרחשה, חמש שנים קודם לכן, כאשר אברהם היה בן שבעים שנה. ואם יתרץ המתרץ כי ברית בין הבתרים נכרתה עם אברהם קודם עלייתו ארצה, בהיותו בחרן או באור כשדים, תשובתו מצויה בצידו.
שלש פעמים מדגיש הכתוב כי ברית בין הבתרים נכרתה בארץ ישראל, כפי שמפורש:
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ:.. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה ... בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית ט"ו ז, טז, יח).
גם בתוך פרשיה זו מצויה אינפורמציה היסטורית, כביכול, שנאמר:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (שם, שם יג).
שנכנסת תחת ההגדרה של חז"ל בסדר עולם רבה (עיינו כדוגמא פ' טז) ובעוד מקומות שם מופיעים פסוקים מעין אלה, תחת הכותרת: "אפשר לומר כן!?", בתמיה! שהרי לכל אחד ברור שעם ישראל לא היה משועבד במצרים במשך ארבע מאות שנה.
אם כך, לַכָּתוּב שיטה דידקטית, עקבית ועקרונית לכתוב תאריכים בדרך שתתמיה ותביא להעמקה, שהרי אי אפשר לקבלם כפשוטם.
ננסה להסביר מה פשר תופעה זו.
רבים מנסים ללמוד מספר התנ"ך, שניתן לנו כמתנה משמים (ברמות השונות של תורה, נביאים וכתובים), את תולדות כדור הארץ וההיסטוריה של האנושות. הם מנסים להבין את סדר המאורעות מסדר הכתובים.
תפיסה זו סובלת מסתירה פנימית, שהרי תחת ממשלת הזמן נמצאת רק המציאות החומרית. הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות הפועלת על פי חוקי הפיזיקה. כשאין חומר (ואין אנרגיה) אין זמן. לעומת זאת התורה, הנבואה ורוח הקודש בוודאי מדריכים את האדם מהבחינה הרוחנית, נשמתית. הנבואה איננה נותנת בשום מקרה הנחיות לטיפול בגוף או בצרכיו. הנבואה מדריכה אותנו כיצד להתעלות מבחינה רוחנית ואיך אפשר וצריך לחיות חיים בעלי משמעות, חיים עם תוכן רוחני. חיים שמבוססים על יראת שמים, יראת הרוממות שמביאה לידי חיים שבנויים על עקרונות החסד, הצדק והמוסר. לכן, אין זה פלא שהכלל היותר חזק, לאורך כל התנ"ך, הוא: "אין מוקדם ומאוחר". אין כמעט תיאור של מאורע בתנ"ך הכתוב לפי סדר הזמנים של ההתרחשויות (אף על פי שהרמב"ן עושה מאמצים, שלא כמו פרשנדתא רש"י, שלא להשתמש בכלל זה).
זו כנראה גם הסיבה לכך שכותרות כרונולוגיות רבות לאורך התנ"ך כתובות בשיטה של "אפשר לומר כן?!" תימא!
כתיבה מסוג זה משדרת מסר חשוב ועקרוני. התנ"ך איננו תחת ממשלת הזמן מכיוון שהוא עוסק ברוחניות ולא בעולם החומר.
הבה נפנים מסר זה, נחפש יחד את הדרך לחיים יותר טובים, יותר נעלים, יותר צודקים על בסיס של אמת ושלום. חיים של מתן משמעות רוחנית גם לצדדים הגשמיים של המציאות. חיים שבהם לא נחיה תחת ממשלת הזמן אלא ניתן משמעות ונקדש את החיים והזמנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
