ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- לך לך
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְקֹוָק וַיֵּלֶךְ אִתּוֹ לוֹט וְאַבְרָם בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן" (בראשית י"ב ד).
עובדה זו לא הפריעה לחז"ל לקבוע, ללא חולק, כי ברית בין הבתרים שמופיעה בפרשתנו, שלשה פרקים מאוחר יותר התרחשה, חמש שנים קודם לכן, כאשר אברהם היה בן שבעים שנה. ואם יתרץ המתרץ כי ברית בין הבתרים נכרתה עם אברהם קודם עלייתו ארצה, בהיותו בחרן או באור כשדים, תשובתו מצויה בצידו.
שלש פעמים מדגיש הכתוב כי ברית בין הבתרים נכרתה בארץ ישראל, כפי שמפורש:
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְקֹוָק אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ:.. וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה ... בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְקֹוָק אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" (בראשית ט"ו ז, טז, יח).
גם בתוך פרשיה זו מצויה אינפורמציה היסטורית, כביכול, שנאמר:
"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (שם, שם יג).
שנכנסת תחת ההגדרה של חז"ל בסדר עולם רבה (עיינו כדוגמא פ' טז) ובעוד מקומות שם מופיעים פסוקים מעין אלה, תחת הכותרת: "אפשר לומר כן!?", בתמיה! שהרי לכל אחד ברור שעם ישראל לא היה משועבד במצרים במשך ארבע מאות שנה.
אם כך, לַכָּתוּב שיטה דידקטית, עקבית ועקרונית לכתוב תאריכים בדרך שתתמיה ותביא להעמקה, שהרי אי אפשר לקבלם כפשוטם.
ננסה להסביר מה פשר תופעה זו.
רבים מנסים ללמוד מספר התנ"ך, שניתן לנו כמתנה משמים (ברמות השונות של תורה, נביאים וכתובים), את תולדות כדור הארץ וההיסטוריה של האנושות. הם מנסים להבין את סדר המאורעות מסדר הכתובים.
תפיסה זו סובלת מסתירה פנימית, שהרי תחת ממשלת הזמן נמצאת רק המציאות החומרית. הזמן הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות הפועלת על פי חוקי הפיזיקה. כשאין חומר (ואין אנרגיה) אין זמן. לעומת זאת התורה, הנבואה ורוח הקודש בוודאי מדריכים את האדם מהבחינה הרוחנית, נשמתית. הנבואה איננה נותנת בשום מקרה הנחיות לטיפול בגוף או בצרכיו. הנבואה מדריכה אותנו כיצד להתעלות מבחינה רוחנית ואיך אפשר וצריך לחיות חיים בעלי משמעות, חיים עם תוכן רוחני. חיים שמבוססים על יראת שמים, יראת הרוממות שמביאה לידי חיים שבנויים על עקרונות החסד, הצדק והמוסר. לכן, אין זה פלא שהכלל היותר חזק, לאורך כל התנ"ך, הוא: "אין מוקדם ומאוחר". אין כמעט תיאור של מאורע בתנ"ך הכתוב לפי סדר הזמנים של ההתרחשויות (אף על פי שהרמב"ן עושה מאמצים, שלא כמו פרשנדתא רש"י, שלא להשתמש בכלל זה).
זו כנראה גם הסיבה לכך שכותרות כרונולוגיות רבות לאורך התנ"ך כתובות בשיטה של "אפשר לומר כן?!" תימא!
כתיבה מסוג זה משדרת מסר חשוב ועקרוני. התנ"ך איננו תחת ממשלת הזמן מכיוון שהוא עוסק ברוחניות ולא בעולם החומר.
הבה נפנים מסר זה, נחפש יחד את הדרך לחיים יותר טובים, יותר נעלים, יותר צודקים על בסיס של אמת ושלום. חיים של מתן משמעות רוחנית גם לצדדים הגשמיים של המציאות. חיים שבהם לא נחיה תחת ממשלת הזמן אלא ניתן משמעות ונקדש את החיים והזמנים.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
