ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עפרה מרמלשטין
בתורת הסוד ובחסידות מוסבר כי ארבעת החלקים המרכזיים בתפילה הנם: ברכות השחר והקורבנות, פסוקי דזמרה, קריאת שמע וברכותיה ותפילת שמונה־עשרה.
ארבעת חלקי התפילה מכוונים כנגד בחינות שונות בנשמתנו (נפש, רוח, נשמה, חיה־יחידה) וכנגד ארבעת העולמות (עשיה, יצירה, בריאה, אצילות). אלו ארבע דרגות שונות של התגלות ה' בעולם ובנו המתעוררות בשעת התפילה.
ברכות השחר והקורבנות – קשר בסיסי
לפני תחילת המסע, אל לנו לצפות לחשיבה או רגש עמוקים. בשביל להתחיל לנוע מהחוץ פנימה אנחנו צריכים בעיקר להיזכר שיש אלוקים ושהוא נוכח בחיינו; סוג של הכרה בסיסית, קבלת עול מלכות שמיים, שתוכל להתפתח בהמשך לרבדים עמוקים יותר.
החלק הבסיסי הזה מתחיל בהכרזת "מודה אני" – החיים אינם מאליהם אלא מתנה ממנו. בברכות השחר אנחנו סורקים את הגוף ותפקודו ומודים על הדברים הפשוטים וההכרחיים ביותר. בהמשך, באמירת הקורבנות אנו מדברים על החלק המעשי של הקורבנות שכנגדם נתקנה התפילה.
קרוב אליך (649)
הרב שבתי סלביטיצקי
149 - חלק אלוה ממעל ממש?
150 - לעלות בסולם
151 - כח דהתירא עדיף" או "המחמיר תבוא עליו ברכה"?
טען עוד
פסוקי דזמרה – להתלהב!
עכשיו אנחנו יוצאים מהבית לטיול בטבע. אנחנו מתבוננים סביב, מתפלאים ומתרגשים מיופי הבריאה. חשיבה עמוקה עדיין אין כאן, אלא רגש מתפרץ. אם בשלב הראשון דמינו לתינוק, כעת אנו מלאי מרץ והתפעלות כילדים.
אנו "מונים כמרגליות" את דברי השבח של דוד המלך בתהילים, בריאת שמים וארץ יש מאין, גדלות ה' והשגחתו על כל פרטי הברואים שבכל העולמות. הרגש מתעורר, האדם משתוקק לקדוש ברוך הוא חיי־החיים ומתמלא התפעלות מכך שה' הוא "הדבר האמיתי". הפסוקים מותירים בנו רושם עז ומעוררים בנו את הרצון להימשך אחרי ה' ולאהוב אותו. הללו־יה!
קריאת שמע וברכותיה - מקבלים עומק
בחלק השלישי אנו נדרשים לעמול ולהגיע לקיום מצוות "ואהבת". בחלק זה מופעלת התבוננות מופשטת יותר במלאכים, בעולמות העליונים ובנו - נשמות ישראל; אהבתו העצומה של ה' אלינו, בחירתו בנו, יציאת מצרים וקבלת התורה.
כמובן שהשיא הוא ב"שמע ישראל" - אין עוד מלבד ה', בכל העולמות ובכל רוחות השמים, "ה' אחד". דווקא כאן, מתוך פיתוח הדעת נובע רגש בוגר ועמוק "בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". הקשר עם ה' הופך לממשי וארוך־טווח.
שמונה־עשרה - המפגש הישיר
לאחר כל העבודה, הגענו ליעד. בשקט בשקט, כורעים ומשתחווים בביטול מוחלט אל מול האין־סוף, הא־ל הקדוש.
מתברר כי הגלים הגדולים של התובנות, ההתפעלות וההתרגשות היו רק הרעש שלפני, הסערה שלפני. ברגעי הדבקות הגדולים ישנו ביטול עמוק כל־כך עד שאנו נאלמים דום ומבקשים "ה' שפתי תפתח".
אנחנו בהיכלו של מלך, רואים איך הוא מביט ישירות לתוך עינינו, נוכחותו חודרת לתוכנו. הרגליים ישרות כמלאכים, העיניים עצומות ואנחנו נמצאים במקום אחר ומתמלאים בושה ויראת הרוממות. נפעמים אנו לוחשים את אשר על ליבנו. איננו מדברים עליו אלא אתו! איננו חושבים או מרגישים כלפיו אלא דבוקים בו!
נחיתה רכה
התפילה אינה מסתיימת, החוויה העצומה מזקיקה נחיתה רכה. קטעי התפילה שלאחר שמונה־עשרה, מאפשרים לנו ליצור כלים שיכילו את עומק הטלטלה החיובית שחווינו.
אנו יורדים בצורה מבוקרת חזרה למטה, ומאפשרים לתרגם את השפע של קרבת אלוקים אל תוך עולמנו הרגיל. כך יורדת הקדושה מעולמות פנימיים אל תוך החיים שמצפים לנו מעבר למפתן בית הכנסת.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר לפנות למקובלים?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
ענייני כשרות המצויים
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
קשה עליי פרידתכם
השלמת התמונה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
