ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
ר' זונדל מסלנט הוא בעצם הרב הגאון והצדיק רבי זונדל סלנטר, המרא דאתרא של ירושלים, אבל הוא לא הסכים שיקראו לו יותר מ"ר' זונדל".
רחוב היהודים היה באותה שעה מוקדמת ריק וקודר. הדלתות הישנות והמטולאות של החנויות היו כולן סגורות. ר' זונדל ראה במרחק מה ממנו אישה זקנה נושאת פח מים.
היה אז סוף הקיץ, כשאין מים ברוב הבורות, ונאד מים שמובא בידי מוכרי המים הערבים עלה ביוקר רב. העניים היהודים לא יכלו להשיגו והוכרחו להביא פח מים מבור רחוק ולשאתו בעצמם כדי שיעלה להם יותר בזול, וגם קימצו אחר כך בשימושו.
האישה שראה ר' זונדל באותה שעת בוקר מוקדמת הייתה מן העניים הללו. היא השכימה קום כדי להשיג את פח המים, ומי יודע איזה מרחק עברה עד כה בשאתה אותו.
מדי כמה פסיעות נאנחה הזקנה ועמדה לפוש. היה ניכר שכלו כוחותיה. ר' זונדל חש לעזרתה. הוא מיהר אל האישה שניסתה לאחוז שוב בפח ואמר לה בלשון תחנונים: "הרי קשה לכם כל כך לשאת את פח המים. תנו נא לי... אני אעזור לכם קצת...". אמר ועשה. וכך המרא דאתרא של ירושלים אחז בידית פח המים של האישה הזקנה ונשאו במקומה הלאה.
הזקנה צהלה: "הו! חיים ארוכים תחיו! מן השמיים הזמינו אתכם לכאן... כבר שעה אני עמלה עם פח המים, והקדוש ברוך הוא, רק הוא יודע את האמת, שכבר כלו כוחותיי ולא נותר בי כוח לצעוד עוד צעד אחד הלאה... לא ידעתי מה לעשות והנה מגיע יהודי ועוזר... ממש מן השמיים שלחוהו... הו, חיים ארוכים תחיו! עולם הבא קניתם לכם... עכשיו יהיו לי מים לשבוע שלם! אוי, כמה כוחות אבדו לי על פחית מים זו..."
גם למרא דאתרא של ירושלים לא היו כוחות יתרים. הוא נשא את הפח ביד אחת ולאחר מכן העבירו לידו השנייה וחוזר חלילה.
"נוחו קצת, ר' יהודי!", עודדה אותו הזקנה, "יותר טוב כשנחים קצת, אין צורך למהר..."
"בוודאי בוודאי!", הסכים עמה ר' זונדל, "מי מאיץ בנו?! אפשר לפוש קצת ולשאת אחרי כן הלאה..."
כאשר הגיעו לאמצע המעלה הצר המוביל מרחוב חב"ד לסמטת הבשיטים ולרובע הארמנים העשוי מדרגות מדרגות, עייף ר' זונדל ועמד שוב לנוח. מאוד קשתה עליו העלייה.
הזקנה הביטה בו בחמלה ואמרה: "אתם יודעים, ר' יהודי, כאן המקום הקשה ביותר לעלות בו. התדעו מדוע? מפני שכאן תחת המדרגות הללו קבורים חנה ושבעת בניה שלא חפצו לנשק את הצלם ומתו על קידוש השם. אפילו אם תעלו במדרגות הללו בידיים ריקות תקשה עליכם העלייה. קשה אפילו לנשום כאן, ובפרט עם משא ביד... אבל אין עוד הרבה ללכת... עוד מעט הבית... לא אדע מה הייתי עושה בלי עזרתכם... מן השמיים הזמינו אתכם... עולם הבא קניתם לכם..."
לפתע הגיע למקום אדם עם כיס טלית ותפילין בידו בדרכו אל בית הכנסת להתפלל, ולתדהמתו ראה את ר' זונדל, המרא דאתרא של ירושלים, כשהוא נושא פח מים ואישה זקנה הולכת לפניו ומראה לו את הדרך.
הוא שמע את הזקנה אומרת לר' זונדל שמכאן ואילך תוכל לשאת את משאה בעצמה והוא עונה לה שלא ייתן לה בשום אופן לשאת את פח המים, אלא יביאו עד ביתה.
אותו יהודי סיפר בהתרגשות בבית הכנסת של ר' ישעיה על מה שראו עיניו ושמעו אוזניו. קם רעש גדול שהגיע גם לאוזני הזקנה בעלת פח המים. לחרדתה נודע לה כי אותו ר' יהודי, שהזמינו לה מן השמיים לשאת את פח המים אינו אלא רבי זונדל סלנטר, המרא דאתרא הנערץ של ירושלים...
הזקנה רצה מיד לבית הכנסת ובצעקות שבר נפלה אפיים ארצה לרגלי המרא דאתרא וביקשה ממנו מחילה.
כעת ר' זונדל היה צריך לעמול יותר מאשר במשא פח המים כדי לדבר על לבה ולהרגיעה. הוא התאמץ להוכיח לה כי עליה לשמוח במקום לבכות, מפני שזיכתה אותו במצווה כה גדולה של גמילות חסד בגופו, ואדרבה, עליו להודות לה במקום למחול לה.
דבריו המרגיעים של ר' זונדל הצליחו למנוע מהזקנה להמשיך לבכות, אבל לא הצליחו לגול את האבן הכבדה מעל לבה, ועל כך הצטער ר' זונדל עד מאוד. הנה כה שמח על קורת רוחה מעזרתו היהודית התמימה וכעת שבתה שמחתה...
על פי הספר 'אבותינו' מאת רבי יצחק יעקב ילין, במלאות 150 שנה להסתלקותו של ר' זונדל מסלנט זצ"ל בג' במרחשוון
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.















