ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"מצות הריגת שבעה עממין: ...ונוהגת מצווה זו בזכרים ונקבות, בכל מקום ובכל זמן שיש כח בידינו להורגם. ...ועובר על זה ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו מבלי שיסתכן בדבר ולא הרגו, ביטל עשה זה" (ספר החינוך מצווה תכה).
האחרונים הקשו על דבריו, נביא את תמיהתו של בעל ה"מנחת חינוך" (שם):
"וצריך עיון, נהי דכל המצוות נדחים מפני מפני הסכנה, מכל מקום מצווה זו דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס כמבואר ברמב"ן ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה. אם כן חזינן דהתורה גזרה להלחם עמהם אף דהוא סכנה. אם כן דחויה סכנה במקום הזה ומצווה להרג (ולהלחם כנגד שבעת העממין) אף שיסתכן וצ"ע".
נוכל להקשות את אותה קושיא מכיוון אחר. לפי דבריו כל עוד שיש סכנה במלחמה כנגד שבעת העממין אין חובה לקיים את המצווה וממילא היא הופכת ללא מעשית כי כל מלחמה כוללת בתוכה סיכון למשתתפים בה.
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
3 - רשות הסנהדרין (חלק ג')
4 - סכנה במלחמת שבעת העממים (חלק ד')
5 - מלחמות ישראל מבוססות על נס (חלק ה')
טען עוד
1. מדין "חוזרי המלחמה". בכל אומה בעולם, בזמן מלחמה מגייסים כמה שיותר חיילים למאמץ המלחמתי ואילו על פי תורת ישראל קודם למלחמה משחררים גם כאלה שכשירים להלחם. משמע שאכן מדובר ב"סמיכה על הנס".
2. הרמב"ם פוסק "וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה , ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך" (הלכות מלכים פרק ז הלכה טו).
3. על פי פשט הכתובים במלחמת מדיין כל היוצאים למלחמה חזרו בשלום שנאמר:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ:... וַיִּקְרְבוּ אֶל מֹשֶׁה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי המאות: ויאמרו אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (במדבר ל"א) (עמוד הימיני סימן יד סע' ב).
בשיעור הבא נביא עוד הוכחות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש










