ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש משפחה חברה ומדינה מלחמת רשות ומצוה

סכנה במלחמת שבעת העממים (חלק ד')

מהי ההלכה לגבי מלחמת שבעת העממים שמצד אחד היא מלחמת מצווה אך מצד שני יש בה סכנה?
הרב יוסף כרמלכסלו תשס"ה
3907
מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה
לחץ להקדשת שיעור זה
בשיעור קודם הבאנו את שיטת בעל "ספר החינוך" שאף על פי שמלחמה בשבעת העממים הינה מלחמת מצווה אין חובה לקיימה במקרה של סיכון וז"ל:
"מצות הריגת שבעה עממין: ...ונוהגת מצווה זו בזכרים ונקבות, בכל מקום ובכל זמן שיש כח בידינו להורגם. ...ועובר על זה ובא לידו אחד מהם ויכול להורגו מבלי שיסתכן בדבר ולא הרגו, ביטל עשה זה" (ספר החינוך מצווה תכה).

האחרונים הקשו על דבריו, נביא את תמיהתו של בעל ה"מנחת חינוך" (שם):
"וצריך עיון, נהי דכל המצוות נדחים מפני מפני הסכנה, מכל מקום מצווה זו דהתורה לא תסמוך דיניה על הנס כמבואר ברמב"ן ובדרך העולם נהרגים משני הצדדים בעת מלחמה. אם כן חזינן דהתורה גזרה להלחם עמהם אף דהוא סכנה. אם כן דחויה סכנה במקום הזה ומצווה להרג (ולהלחם כנגד שבעת העממין) אף שיסתכן וצ"ע".

נוכל להקשות את אותה קושיא מכיוון אחר. לפי דבריו כל עוד שיש סכנה במלחמה כנגד שבעת העממין אין חובה לקיים את המצווה וממילא היא הופכת ללא מעשית כי כל מלחמה כוללת בתוכה סיכון למשתתפים בה.

יש שרצו לתרץ את הקושיה בטענה שמלחמות ישראל שונות ממלחמות אחרות ותתכן מלחמה בה לא יהיו נפגעים. ההוכחות לשיטה זו הן:
1. מדין "חוזרי המלחמה". בכל אומה בעולם, בזמן מלחמה מגייסים כמה שיותר חיילים למאמץ המלחמתי ואילו על פי תורת ישראל קודם למלחמה משחררים גם כאלה שכשירים להלחם. משמע שאכן מדובר ב"סמיכה על הנס".

2. הרמב"ם פוסק "וכל הנלחם בכל לבו בלא פחד ותהיה כוונתו לקדש את השם בלבד, מובטח לו שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה , ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא, שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והייתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך" (הלכות מלכים פרק ז הלכה טו).

3. על פי פשט הכתובים במלחמת מדיין כל היוצאים למלחמה חזרו בשלום שנאמר:
"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ:... וַיִּקְרְבוּ אֶל מֹשֶׁה הַפְּקֻדִים אֲשֶׁר לְאַלְפֵי הַצָּבָא שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְשָׂרֵי המאות: ויאמרו אֶל מֹשֶׁה עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" (במדבר ל"א) (עמוד הימיני סימן יד סע' ב).

בשיעור הבא נביא עוד הוכחות.

עוד בנושא מלחמת רשות ומצוה
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il