ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
בזה נחלקו רבי יהודה ורבנן, האם מצוה המוטלת על הכלל פוטרת את היחיד ממצוה אחרת המוטלת עליו, מדין "העוסק במצוה פטור מן המצוה". על פי הסבר זה ברור הסגנון של דברי הגמרא "מר קרי לה מצוה, ומר קרי רשות; נפקא מינה? לעוסק במצוה שפטור מן המצוה" (סוטה דף מד ע"ב).
אין כאן מחלוקת אם זו מלחמת מצוה, המחלוקת היא רק האם עיסוק בה פוטר ממצוה אחרת. לכן נוקטת הגמרא בלשון "קרי". לפי עקרון זה יובנו גם דברי רש"י על המשנה הראשונה במסכת בנהדרין שפירש "במלחמת הרשות - כל מלחמה קרי רשות לבד ממלחמת יהושע, שהיתה לכבוש את ארץ ישראל". ושאלנו מה עם שאר מלחמות המצווה?
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
13 - מצוות המלחמה על ארץ ישראל (חלק י"ג)
14 - האם מצוה המוטלת על הכלל פוטרת יחיד ממצוה אחרת (חלק י"ד)
15 - מצוות כיבוש הארץ (חלק ט"ו)
טען עוד
עוד היה לנו קשה כיצד ניתן להביא פסוק העוסק במלחמות יהושע לעניין מלחמת רשות והרי מלחמותיו בוודאי היו מלחמות מצווה. על קושיה זו עונה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בדרך הבאה. בעניין מלחמת מדיין מצאנו "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק..." (במדבר ל"א ז). שואלים חז"ל מה פשר הביטוי "כאשר צוה" ומתרצים "ויצבאו על מדין, הקיפוה מארבעה רוחותיה. ר' נתן אומר נתן להם רוח רביעית כדי שיברחו" (ספרי במדבר פיסקא קנז ד"ה וישלח אותם). בעל ספר החינוך מביא וז"ל:
"וכן מניחין רוח אחת בעיר מצור במלחמת רשות שיברחו משם, ספרי [כאן], וילפינן זה מדכתיב [במדבר ל"א, ז'] ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' וגו', ובמלחמת שבעה עממין מקיפין אותם מכל צד, ומכל מקום מודיעים אותם תחלה שאם רצונם להניח העיר ושילכו להם הרשות בידם" (מצוה תקכז).
מקשה בעל "המנחת חינוך" כיצד ניתן להגדיר את מלחמת מדיין כמלחמת רשות הרי היא הייתה על פי ציווי ד'? אלא שלפי הסברנו לא קשה שהרי גם מלחמת מצוה המוטלת על הציבור לרבנן מלחמת רשות תקרא. ועוד הסברנו שגם במלחמה אחת יתכן שלעניין מסוים תחשב כמלחמת רשות ולעניין אחר מלחמת מצוה. לכן צריך לומר שלעניין הקפת העיר מד' רוחות המלחמה נקראת מלחמת רשות ולכן היה צורך ברשות הסנהדרין כפי שרש"י הסביר. לעניין זה מלחמת מדיין הוגדרה כמלחמת הרשות וניתן ללמוד מפסוק המופיע בענינה (עמוד הימיני סימן יד סע' ט).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
