ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
בזה נחלקו רבי יהודה ורבנן, האם מצוה המוטלת על הכלל פוטרת את היחיד ממצוה אחרת המוטלת עליו, מדין "העוסק במצוה פטור מן המצוה". על פי הסבר זה ברור הסגנון של דברי הגמרא "מר קרי לה מצוה, ומר קרי רשות; נפקא מינה? לעוסק במצוה שפטור מן המצוה" (סוטה דף מד ע"ב).
אין כאן מחלוקת אם זו מלחמת מצוה, המחלוקת היא רק האם עיסוק בה פוטר ממצוה אחרת. לכן נוקטת הגמרא בלשון "קרי". לפי עקרון זה יובנו גם דברי רש"י על המשנה הראשונה במסכת בנהדרין שפירש "במלחמת הרשות - כל מלחמה קרי רשות לבד ממלחמת יהושע, שהיתה לכבוש את ארץ ישראל". ושאלנו מה עם שאר מלחמות המצווה?
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
13 - מצוות המלחמה על ארץ ישראל (חלק י"ג)
14 - האם מצוה המוטלת על הכלל פוטרת יחיד ממצוה אחרת (חלק י"ד)
15 - מצוות כיבוש הארץ (חלק ט"ו)
טען עוד
עוד היה לנו קשה כיצד ניתן להביא פסוק העוסק במלחמות יהושע לעניין מלחמת רשות והרי מלחמותיו בוודאי היו מלחמות מצווה. על קושיה זו עונה מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל בדרך הבאה. בעניין מלחמת מדיין מצאנו "וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק..." (במדבר ל"א ז). שואלים חז"ל מה פשר הביטוי "כאשר צוה" ומתרצים "ויצבאו על מדין, הקיפוה מארבעה רוחותיה. ר' נתן אומר נתן להם רוח רביעית כדי שיברחו" (ספרי במדבר פיסקא קנז ד"ה וישלח אותם). בעל ספר החינוך מביא וז"ל:
"וכן מניחין רוח אחת בעיר מצור במלחמת רשות שיברחו משם, ספרי [כאן], וילפינן זה מדכתיב [במדבר ל"א, ז'] ויצבאו על מדין כאשר צוה ה' וגו', ובמלחמת שבעה עממין מקיפין אותם מכל צד, ומכל מקום מודיעים אותם תחלה שאם רצונם להניח העיר ושילכו להם הרשות בידם" (מצוה תקכז).
מקשה בעל "המנחת חינוך" כיצד ניתן להגדיר את מלחמת מדיין כמלחמת רשות הרי היא הייתה על פי ציווי ד'? אלא שלפי הסברנו לא קשה שהרי גם מלחמת מצוה המוטלת על הציבור לרבנן מלחמת רשות תקרא. ועוד הסברנו שגם במלחמה אחת יתכן שלעניין מסוים תחשב כמלחמת רשות ולעניין אחר מלחמת מצוה. לכן צריך לומר שלעניין הקפת העיר מד' רוחות המלחמה נקראת מלחמת רשות ולכן היה צורך ברשות הסנהדרין כפי שרש"י הסביר. לעניין זה מלחמת מדיין הוגדרה כמלחמת הרשות וניתן ללמוד מפסוק המופיע בענינה (עמוד הימיני סימן יד סע' ט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
