ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
העבודה אל השם יתברך אשר יש לישראל בגלותם שהוא בכל מקום הוא התפלה… ומה שנקרא התפלה עבודה כמו שבארנו זה למעלה, כי התפלה שמתפלל האדם אל השם יתברך מורה שהאדם נתלה בו יתברך וצריך אליו ואין לו קיום זולתו…
מהותה של התפילה להמחיש את השגחת ה' עלינו, ואת העובדה שאנו תלויים בו וצריכים אותו. למשל, כאשר אדם מבקש רפואה מאת ה' הוא מכריז בזאת שה' הוא רופא חולי עמו ישראל, ושממנו תצמח הישועה. בל נטעה: התפילה אינה גורמת ליראה מה' כי מהותה אינה המחשת גדולת ה' לבדה (כאשר מתארים את הגודל מתגלה קטנותו של האדם ונוצר ריחוק). ההפך הוא הנכון: התפילה יוצרת קרבה ומראה שיש קשר בינינו ובין ה', ושהוא הדואג לצרכינו.
טעם נוסף ניתן למצוא במדרש בפרשתנו, פרשת תולדות. המדרש (בראשית רבה, מ"ה; מדרש תנחומא, תולדות ט') אומר:
ולמה נתעקרו האמהות? ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר' יוחנן, שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן שנאמר (שיר השירים ב') 'יונתי בחגוי הסלע'.
אם כן, האמהות היו עקרות כיוון שהקב"ה רצה בתפילתן. מדרש מוכר זה מכיל בתוכו מסר מדהים! מדוע על האמהות להיות עקרות בגלל שהקב"ה מתאווה לתפילתן? מכאן ניתן להבין שיש משמעות עצמית לתפילה. הקב"ה יודע שלבני האדם יש צורך להתפלל, ומאידך הקב"ה כמקור הטוב רוצה שנתפלל לפניו. ומכאן שמשמעות התפילה היא מפגש וחיבור. מפגש דרך הבנת התלות, מפגש של מיזוג רצוננו ורצון הבורא, מפגש שאמור לתקן אותנו ולהשפיע עלינו. מפגש שנותן לנו את העוצמה בעולם הזה.
רעיונות אלה עולים מדבריו של רבנו בחיי (כד הקמח, תפילה, ד"ה ה' א-להים):
נראה לי כי זה יורה כי אין העקרות עיקר הסיבה אלא התפילה, ולא בא העקרות אלא בשביל שתבוא התפילה. אם כן, התפילה עיקר!
הרב קוק (בעולת ראיה) מבאר את ההשפעה המיוחדת של התפילה על האדם:
ההבדל בין מי שמתפלל ובין מי שאינו מתפלל, איננו בזה שהראשון מייחד שעה ביום לתפילתו והשני איננו מייחד שעה זו לשם זה. יש כאן הבדל עיקרי. אופן חייהם של שני אלה שונה לגמרי: אותה שעה של תפילה, מטביעה חותם מיוחד על כל היום כולו [מובא באורות התפילה, עמ' 82].
יומו של המתפלל מתחילה ועד סוף מושפע מתפילתו. בימינו ניתן להמשיל את הדבר למכשיר סלולארי. ללא טעינה – המכשיר מפסיק לעבוד. אנו זקוקים מדי יום לטעינה, לחיבור למלך, לחיבור למקור. חיבור שממנו יושפע כל היום כולו.
ואם כך, צד אחד בתפילה תפקידו להראות שאנו תלויים בקב"ה, שאנו מאמינים בהשגחתו ויודעים שכל דבר בעולם בא מכוחו. ויש גם עניין נוסף, חשוב לא פחות: התפילה מהווה מפגש, קשר, חיבוק עם ריבונו של עולם. מפגש זה הוא זכות עצומה עבורנו, הוא נותן לנו כוח והופך את כל יומנו להיות מרומם, נעלה וטהור יותר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
