ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
העבודה אל השם יתברך אשר יש לישראל בגלותם שהוא בכל מקום הוא התפלה… ומה שנקרא התפלה עבודה כמו שבארנו זה למעלה, כי התפלה שמתפלל האדם אל השם יתברך מורה שהאדם נתלה בו יתברך וצריך אליו ואין לו קיום זולתו…
מהותה של התפילה להמחיש את השגחת ה' עלינו, ואת העובדה שאנו תלויים בו וצריכים אותו. למשל, כאשר אדם מבקש רפואה מאת ה' הוא מכריז בזאת שה' הוא רופא חולי עמו ישראל, ושממנו תצמח הישועה. בל נטעה: התפילה אינה גורמת ליראה מה' כי מהותה אינה המחשת גדולת ה' לבדה (כאשר מתארים את הגודל מתגלה קטנותו של האדם ונוצר ריחוק). ההפך הוא הנכון: התפילה יוצרת קרבה ומראה שיש קשר בינינו ובין ה', ושהוא הדואג לצרכינו.
טעם נוסף ניתן למצוא במדרש בפרשתנו, פרשת תולדות. המדרש (בראשית רבה, מ"ה; מדרש תנחומא, תולדות ט') אומר:
ולמה נתעקרו האמהות? ר' לוי משם רבי שילא דכפר תמרתא ורבי חלבו בשם ר' יוחנן, שהקב"ה מתאוה לתפלתן ומתאוה לשיחתן שנאמר (שיר השירים ב') 'יונתי בחגוי הסלע'.
אם כן, האמהות היו עקרות כיוון שהקב"ה רצה בתפילתן. מדרש מוכר זה מכיל בתוכו מסר מדהים! מדוע על האמהות להיות עקרות בגלל שהקב"ה מתאווה לתפילתן? מכאן ניתן להבין שיש משמעות עצמית לתפילה. הקב"ה יודע שלבני האדם יש צורך להתפלל, ומאידך הקב"ה כמקור הטוב רוצה שנתפלל לפניו. ומכאן שמשמעות התפילה היא מפגש וחיבור. מפגש דרך הבנת התלות, מפגש של מיזוג רצוננו ורצון הבורא, מפגש שאמור לתקן אותנו ולהשפיע עלינו. מפגש שנותן לנו את העוצמה בעולם הזה.
רעיונות אלה עולים מדבריו של רבנו בחיי (כד הקמח, תפילה, ד"ה ה' א-להים):
נראה לי כי זה יורה כי אין העקרות עיקר הסיבה אלא התפילה, ולא בא העקרות אלא בשביל שתבוא התפילה. אם כן, התפילה עיקר!
הרב קוק (בעולת ראיה) מבאר את ההשפעה המיוחדת של התפילה על האדם:
ההבדל בין מי שמתפלל ובין מי שאינו מתפלל, איננו בזה שהראשון מייחד שעה ביום לתפילתו והשני איננו מייחד שעה זו לשם זה. יש כאן הבדל עיקרי. אופן חייהם של שני אלה שונה לגמרי: אותה שעה של תפילה, מטביעה חותם מיוחד על כל היום כולו [מובא באורות התפילה, עמ' 82].
יומו של המתפלל מתחילה ועד סוף מושפע מתפילתו. בימינו ניתן להמשיל את הדבר למכשיר סלולארי. ללא טעינה – המכשיר מפסיק לעבוד. אנו זקוקים מדי יום לטעינה, לחיבור למלך, לחיבור למקור. חיבור שממנו יושפע כל היום כולו.
ואם כך, צד אחד בתפילה תפקידו להראות שאנו תלויים בקב"ה, שאנו מאמינים בהשגחתו ויודעים שכל דבר בעולם בא מכוחו. ויש גם עניין נוסף, חשוב לא פחות: התפילה מהווה מפגש, קשר, חיבוק עם ריבונו של עולם. מפגש זה הוא זכות עצומה עבורנו, הוא נותן לנו כוח והופך את כל יומנו להיות מרומם, נעלה וטהור יותר.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
גאולת מצרים מאז ועד היום
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בערב פסח שחל בשבת?
נס בלב ים - הנס ויום הזיכרון שלו
אנחנו קודש למענך
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
