בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת הדף היומי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

נטילת ידיים לברכת כהנים

undefined

הרב עקיבא כהנא

כסלו תשע"ו
3 דק' קריאה
הגמרא (סוטה לט, א) מביאה את דברי ר' יהושע בן לוי שכהן שלא נטל ידיו אינו רשאי לשאת כפיים ולעלות לדוכן לברך. מקור הדין הוא מהפסוק 'שאו ידיכם קודש וברכו את ה''.
תוספות (ד"ה כל כהן) דנו בדברי רש"י בשם רבו, שאם הכהן נטל את ידיו בבוקר, אינו צריך ליטול ידיו גם לברכת כהנים. תוספות דוחים שיטה זו: א. בגמרא משמע שנטילה הידים צריכה להיות סמוכה ממש לנשיאת הכפיים. ב. אם היה מדובר בגמרא על כהן שלא נטל ידיים בבוקר זה, לאותו כהן אסור היה גם להתפלל. לכן מסקנת התוספות היא שכהנים צריכים ליטול ידיים זמן קצר לפני נשיאת כפיים, ושיעור זה הוא עד כדי הילוך 22 אמה.
באר שבע (בחידושיו למסכת) תירץ את קושית התוספות השנייה, שיתכן שבגמרא מדובר שנטל ידיו בבוקר ולאחר מכן הסיח דעתו, כך שמותר לו אמנם לדבר בדברי תורה ולהתפלל, אך עדיין אסור לו לישא כפיים. אך אם לא הסיח דעתו, יכול הכהן לסמוך על נטילת הידים שבבוקר גם לצורך נשיאת כפיים.
רמב"ם (תפילה טו, ה) כתב: 'טומאת הידים כיצד? כהן שלא נטל את ידיו לא ישא את כפיו, אלא נוטל את ידיו עד הפרק כדרך שמקדשין לעבודה ואחר כך מברך שנאמר שאו ידיכם קדש וברכו את ד''. ודייק בית יוסף (קכח, וכסף משנה שם) מדבריו שצריך נטילת ידיים רק אם הידיים היו טמאות.
כמו כן, בית יוסף (סימן קכח) הביא בשם רבי אברהם בן הרמב"ם, שלדעת הרמב"ם ניתן לסמוך על נטילת הידיים בבוקר, ורק אם הכהן הסיח דעתו מנטילת הידיים של הבוקר הוא צריך ליטול ידיים פעם נוספת. גם רדב"ז (ב, תשעח) כתב שהמנהג במצרים היה שלא ליטול ידיים בנשיאת הכפים של תפילת שחרית, ורק לנשיאת כפים של מוסף היו נוטלים , כי מן הסתם שהכהנים הסיחו דעתם מהנטילה. לדעתו, יש ללמוד זאת מדין קידוש ידיים ורגליים במקדש שנטילת ידיים לברכת כהנים דומה לו, ואם כהן מקדש ידיו ורגליו בבוקר הוא אינו צריך לעשות זאת שוב, אלא אם כן הסיח דעתו מקידוש הידיים והרגלים.
נראה שנחלקו הרמב"ם (ורש"י) ותוספות בהבנת מהותה ומטרתה של נטילת הידיים לברכת כהנים: לדעת הרמב"ם נטילת ידיים לברכת כהנים לא נועדה לתוספת קדושה ואינה מהווה דין בנשיאת כפיים, אלא מטרתה לסלק מעכבים. כוונת הפסוק 'שאו ידיכם קודש' היא שהידיים צריכות להיות נקיות וקדושות מכל לכלוך, לכן אין כל צורך ליטול ידים אם הידיים נקיות משחרית. אף שבפסוק מופיעה המילה 'קודש', כבר מצאנו שהחיוב בנטילת ידים בסוף הסעודה- מים אחרונים - נלמד מהפסוק 'והייתם קדושים', אף שמטרת אותה נטילה רק להסיר לכלוך. לעומתו, התוספות הבינו שנטילת ידיים לברכת כהנים היא דין בברכת הכהנים, ולכן חובה ליטול ידים לפני הברכה, גם אם הכהן נטל את ידיו בבוקר. הפסוק 'שאו ידיכם קודש וברכו' מלמד דין מיוחד לגבי ברכת כהנים, שצריכה להעשות רק אחרי נטילת ידיים ייעודית.
שולחן ערוך (סעיף ו) פסק אמנם כשיטת שאר הפוסקים שיש ליטול ידיים לברכת כהנים גם אם נטל ידיו בבוקר, אך כתב המשנה ברורה (סק"כ) שאף על פי כן, אם הכהן יודע שלא יימצאו לו מים לקראת ברכת הכהנים, הוא יכול לסמוך על נטילת הידיים בבוקר כשיטת הרמב"ם.
סיכום: נחלקו הדעות ביחס לנטילת ידים לברכת כהנים, האם כחלק מדיני ברכת כהנים צריך לנטול ידיים גם כשהן נקיות וטהורות, או שרק כהן שהסיח דעתו מנקיון הידים וטהרתן צריך לנטול ידים לפני הברכה. להלכה יש ליטול ידיים, אולם במקרה הצורך יש לסמוך על השיטות המקילות.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il