ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
בגמרא (צה ע"ב – צו ע"א) מבואר שנחלקו האם שבת נחשבת כזמן תפילין או לא. אם שבת זמן תפילין, מותר להניח רק זוג תפילין אחד, כי רק באחד ניתן לקיים את המצווה, ובשניים יעבור בבל תוסיף, אך אם אינה זמן תפילין, התפילין יחשבו לתכשיט וניתן להניח שני זוגות יחד, כי גם הזוג השני יחשב כתכשיט.
הרמב"ם (שבת יט, כג) פסק שמכניסן זוג זוג, ואינו יכול לקחת שני זוגות יחד. ומקשים עליו תוספות יום טוב (י, א) ומרכבת המשנה (חעלמא שם) שהוא עצמו פסק בהל' תפילין (ד, י) ששבת אינה זמן תפילין, והגמרא הסבירה שלשיטה זו מותר להניח שני זוגות תפילין, ומדוע הרמב"ם התיר להניח רק אחד?
מרכבת המשנה (שם) תירץ שהגמרא תלויה בעוד דין שהיא אמרה, שיש מקום בראש להניח שני תפילין, ולכן עוברים בבל תוסיף אם מניחים במקום התפילין, אבל ברמב"ם דין זה לא מופיע, ולכן לא קשה עליו כלל. ט"ז מבאר (לד, ב) באופן דומה שיש מקום לומר שהפוסקים למדו שההעמדה הנכונה במחלוקת היא ההעמדה שר' שמעון ות"ק חולקים אם יש מקום בראש להניח שני תפילין, או לא, ולכן הוא אומר שרואים מהרמב"ם שבראש אין מקום להניח שני זוגות תפילין, ולמרות שיש סוברים (בסימן לד) שאפשר להניח תפילין של ר"ת מעל תפילין של רש"י ובכך לקיים את שתי האפשרויות, אין הם מתכוונים לפסוק הלכה שיש מקום בראש להניח ב' תפילין, אלא רק שאם ההלכה כך, אז ניתן לצאת ידי חובה באופן הזה, וזה רק בגלל שתפילין דר"ת אינם חובה (ועדיף שיניח באופן זה, ולא שיניח תפילין של ר"ת אחר התפילה כדי להסמיך את הנחת התפילין לברכה.
מגן אברהם (שא, נד) תירץ שכיון שאיננו בקיאים במקום התפילין לכן חוששים שמא אם נתיר לאדם להניח שני זוגות תפילין הוא יבוא להניחם שלא במקומם, ואז יהיה איסור טלטול בהנחתם שהרי גם למ"ד ששבת לא זמן תפילין, מוסכם שהתפילין הם תכשיט רק אם מניחים אותם במקומם.
תירוץ נוסף שהובא במג"א בשם המהרש"א (וכן תירץ שער המלך ועוד) הוא שהגמרא תלתה את המחלוקת בדיון אם שבת היא זמן תפילין או לא, כי סתם משנה היא ר"מ והוא סובר ששבת זמן תפילין היא, אמנם, ניתן להסביר את הדעה שמכניסים זוג זוג גם לפי הדעה ששבת לאו זמן תפילין, והסיבה ששני זוגות תפילין אינם נחשבים נוי היא מכיון שגם ביום חול אין מניחים שניים משום בל תוסיף, לכן גם בשבת אין זה כדרך ביום חול (וכך ביאר ר' יונתן על הרי"ף לא ע"א) ניתן לבאר את דבריו (כעין דברי הכתב סופר או"ח קז) שלמעשה ברור לכל אדם שאדם שמניח תפילין לא מניח אותם לשם תכשיט אלא בגלל הקדושה שבהם, והמצווה שבהנחתם. לכן גם בשבת שאינה זמן תפילין התכשיט הוא בגלל שכך הולכים כל ימות החול, ולפי זה ברור שאם בימות החול לא הולכים עם שני זוגות תפילין גם בשבת אין תכשיט ביותר מזוג אחד, וגם אם יש מקום בראש להניח ב' זוגות תפילין.
סיכום: הגמרא כתבה שלמ"ד שבת לא זמן תפילין ניתן להניח שני זוגות, אולם הרמב"ם למרות שפסק ששבת לאו זמן תפילין כתב שניתן להניח רק זוג אחד, וג' תירוצים נאמרו בדבר: א. מרכבת המשנה תירץ שהרמב"ם סובר שאין מקום להניח ב' תפילין, וכן ביאר הט"ז. ב. מג"א תירץ שאמנם יש שני מקומות בראש, אבל הרמב"ם חשש שלא יניחו אותם במקום. ג. מג"א ושער המלך תירצו שגם למ"ד שבת לא זמן תפילין, בכל זאת רק תפילין אחד שמניחים נחשבים לתכשיט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
