ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
נעה בת בתאל מזל
זאת אומרת שמימרא בשם רבי ירמיה, שהוא אחד מהאמוראים ומוזכר הרבה פעמים בגמרא, ואינו 'ההוא מרבנן' סתם, הוא תלמיד חכם רציני, אבל עדיין אביי אינו מוכן לקבל את הדברים, אינו בסדר גודל לסמוך על דבריו לדעתו.
ומפורש כך ברש"י: "ולא קבלה - שלא חשבו לסמוך על דבריו 1 ".
ישנם אמוראים שמדייקים יותר וחוזרים יותר מאחרים על לימודם.
ונראה בהסבר הדברים שישנם אמוראים שמדייקים בדברים יותר, חוזרים יותר על לימודם... ולכן נסמוך על מימרתם יותר. וכן במסכת ברכות (דף לח עמוד ב): "אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שלקות מברכין עליהם בורא פרי האדמה. ורבי בנימין בר יפת, אמר רבי יוחנן: שלקות מברכין עליהם שהכל נהיה בדברו. אמר רב נחמן בר יצחק: קבע עולא לשבשתיה כרבי בנימין בר יפת. תהי בה רבי זירא, וכי מה ענין רבי בנימין בר יפת אצל רבי חייא בר אבא, רבי חייא בר אבא דייק וגמיר שמעתא מרבי יוחנן רביה, ורבי בנימין בר יפת לא דייק. ועוד, רבי חייא בר אבא כל תלתין יומין מהדר תלמודיה קמיה דרבי יוחנן רביה, ורבי בנימין בר יפת לא מהדר".
שני דברים יש כאן: מדייק בדברים יותר, וחוזר על הלימוד, כך שודאי יש פחות טעויות. ורש"י שם פירש: "תהי בה רבי זירא - במחלוקת זו שהוזכרה בבית המדרש, וכי מה ענין להזכיר דברי רבי בנימין אצל דברי רבי חייא בר אבא במחלוקת בית המדרש, הרי אינו כדאי לחלוק עליו".
אדם גדול חייב לא לטעות בסברות פשוטות.
ובגמרא גיטין (דף ו עמוד ב) מביאה הגמרא לגבי רבי אביתר, דיון האם לסמוך עליו. ושם אומרת הגמרא עוד קריטריון, שלא יודע סברות, אומנם יתכן שלא הכיר מימרא של אחד האמוראים. וכך אומרת שם הגמרא: "שלח ליה רבי אביתר לרב חסדא, גיטין הבאים משם לכאן אין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם. לימא קסבר לפי שאין בקיאין לשמה, והני גמירי. ותסברא, והא רבה אית ליה דרבא ? אלא דכולי עלמא בעינן לקיימו, וכיון דאיכא רבים דסלקי ונחתי, מישכח שכיחי. אמר רב יוסף: מאן לימא לן דרבי אביתר בר סמכא הוא ?ועוד - הא איהו דשלח ליה לרב יהודה: בני אדם העולין משם לכאן, הן קיימו בעצמן "ויתנו (את) הילד בזונה, והילדה מכרו ביין, וישתו" (יואל פרק ד פסוק ג), וכתב ליה בלא שירטוט. ואמר רבי יצחק: שתים כותבין, שלש אין כותבין. במתניתא תנא: שלש כותבין, ארבע אין כותבין. אמר ליה אביי: אטו כל דלא ידע הא דרבי יצחק, לאו גברא רבה הוא, בשלמא מילתא דתליא בסברא, לחיי. הא גמרא היא, וגמרא לא שמיע ליה".
על הטענה שעושה דברים בלא לדעת את הדין, מזה אין ראיה שאינו אדם גדול. ויתכן שהוא אדם גדול יתכן שלא. אבל יש ראיה שהוא כן אדם גדול מההמשך:
"ועוד - הא רבי אביתר הוא דאסכים מריה על ידיה, דכתיב "ותזנה עליו פילגשו (שופטים פרק יט פסוק ב)" - רבי אביתר אמר זבוב מצא לה, רבי יונתן אמר נימא מצא לה. ואשכחיה רבי אביתר לאליהו, אמר ליה מאי קא עביד הקדוש ברוך הוא? אמר ליה: עסיק בפילגש בגבעה. ומאי קאמר? אמר ליה: אביתר בני כך הוא אומר, יונתן בני כך הוא אומר. אמר ליה, חס ושלום, ומי איכא ספיקא קמי שמיא? אמר ליה: אלו ואלו דברי אלהים חיים, הן זבוב מצא ולא הקפיד, נימא מצא והקפיד".
ואני חושב שאולי אפשר לשמוע מהגמרא דבר גדול, העובדה שראה את אליהו הנביא ודיבר איתו, זה אינו מוכיח שהוא אדם גדול, מה שמוכיח שאדם זה אדם גדול הוא - זו נקודה אחרת: שמכוון לאמיתתה של תורה, שמסכים הקדוש ברוך הוא על-ידו.
פוסקים הלכה כדיינא שנוחת לעומק דדינא.
עוד מביאה הגמרא (בבא מציעא דף קיז עמוד ב): "תניא רבי נתן אומר: תחתון נוטל שני חלקים, והעליון שליש. ואחרים אומרים: תחתון נוטל שלשה חלקים, והעליון נוטל רביע. אמר רבה: נקוט דרבי נתן בידך, דדיינא הוא ונחית לעומקא דדינא. קא סבר כמה מפסיד עלייה בבית – תילתא, הלכך אית ליה תילתא".
רואים שיש מושג כזה מי שיורד לעומק הדין, ולכן הלכה כמותו.
והבית יוסף משום כך פוסק כללית כרמב"ם בחושן משפט: "והרמב"ם ז"ל דיינא הוא, ונחית לעומקא דדינא. ואפילו בספרד דהיו נוהגים כהרא"ש, לא היו נוהגים בדיני ממונות אלא כהרמב"ם". (שו"ת בית יוסף דיני כתובות סימן י דבור המתחיל ומעתה נמצינו).
וההסבר ב'נחית לעומקא דדינא' הוא על פי שו"ת שארית יוסף (סימן סח ד"ה תשובה זה): "וכל שכן בנדון דידן, שמהר"ם שהוא בתראה מסכים עם ר"י, ועוד - שר"ת אינו פוסק רק להלכה, כי לא בא לידו מעשה. אבל ר"י ומהר"ח פסקו על מעשים שבאו לידם, ודיינא נחית לעומקא דדינא, ולא לחנם אמרו חז"ל ומעשה רב".
זאת אומרת ההתנסות הלכה למעשה, והחשיבה במקרים למעשה גם כן משפיעים שהדברים יהיו יותר נכונים, לא דומה לימוד בסוגיה, לצורך להכריע בסוגיה.
יתכן שהייחס בין הגמרא בברכות לגמרא בגיטין הוא אם אדם אומר שמועה מפי רבו צריך להיות בקיא מדייק וחוזר, אבל אם אומר הלכה מעצמו צריך להיות מעמיק ומעיין גדול. ואינו מוכרח.
אם כן יוצא שודאי יש לברר כל חכם לפני שמקבלים את פסק דינו, האם ראוי לסמוך עליו, ובפרט במקום מחלוקת, או שיש סברא שהדברים לא פשוטים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
