ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ערכה של מלכות ישראל ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה מנהיגות מלוכה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

כ באב תשס"ז

ערכה של מלכות ישראל

פרק שלישי



נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל

מצות מינוי מלך, ושיטת האברבנאל
לעתים יש הרגשה, כאילו עיקר העבודה הרוחנית היא ענין פרטי בין כל אדם לבין אלוקיו. אכן, כך היה המצב בגלות, שכל פרט כשלעצמו היה עובד ה', או לחילופין סוטה מהדרך, ומצב זה הביא לכך שלא התרגלנו לתורה הכללית. מתוך כך יש שאף חושבים שכלל אין צורך במלכות ישראל, אבל האמת אינה כך.
ידועה היא מחלוקת התנאים, ובעקבותיהם חכמי ישראל לאורך הדורות, האם מינוי מלך הוא מצוה, או רשות - שאם יבקשו ישראל מלך, אז ישימו מלך. הרמב"ם פוסק שמינוי מלך הוא מצוה: "שלוש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתן לארץ: למנות להם מלך שנאמר שום תשים עליך מלך..." 1 ועוד אומר הרמב"ם "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות 2 . וכך אנו מתפללים בתפילה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", והכוונה היא למלך המשיח.
מהעיון במקורות נראה, שגם החולקים על הרמב"ם אינם חולקים על עצם הצורך בהנהגה ציבורית-יהודית, ונקודת המחלוקת היא רק מהי צורת ההנהגה, מלוכה או דמוקרטיה. לדוגמא, כך כותב האברבנאל שחולק על הרמב"ם 3 :
לפי שאינו מהיבטל (כלומר, אינו מן הנמנע) שיהיו בעם מנהיגים רבים מתאחדים ומסכימים בעצה אחת, ועל פיהם תהיה ההנהגה והמשפט... ולמה לא יהיה גם כן יכולתם מוגבל ומסודר כפי הדתות והנימוסים, והדין נותן שיחיד ורבים הלכה כרבים, ושיותר קרוב להיות הפשע באדם אחד...
ובהקדמה השניה כותב האברבנאל שלעניין מלחמה לא צריך מלך,לפי שישראל נושע ב-ה' 4 :
גם כי השופט הזה יוצא ובא לפניהם במלחמות, כמו שמצינו ביהושוע וגדעון ושמואל ושאר השופטים, וגם לא צריך להכות ולהעניש לפעמים לצורך שעה, שזה מסרו הקדוש ברוך הוא לבית דין הגדול מהם, הסנהדרין.
על כל פנים, גם לפי האברבנאל ודאי שצריך הנהגה ציבורית, אלא שלדעתו ההנהגה הרצויה אינה מלוכה אלא דמוקרטיה. ולא עוד, אלא שלפיו עולה צורת ההנהגה היום היא הצורה האידיאלית.

הנהגה חלקית – מלכות?
יש לעיין: האם לפי שיטת הרמב"ם, שמצוה להעמיד מלך יחידי דוקא, יש היום גדר של מלכות?
מצד הסברא, נראה שגם למציאות היום יש גדר של מלכות, אף שאינה מלכות התורה המושלמת, שכן כל שררה היא בגדר שימת מלך. ונביא כמה ראיות לכך.
נאמר 5 "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו", ומביא רש"י במקום את דברי הגמרא:
לא יסור שבט מיהודה - מדוד ואילך, אלו ראשי גליות שבבבל, שרודים את העם בשבט, שממונים על פי המלכות. "ומחקק מבין רגליו" - תלמידים אלו נשיאי ארץ ישראל.
הרי שגם כאשר אין ממש מלך, נחשב הדבר שלא סרה המלכות משבט יהודה.
ועוד, הרמב"ם כותב: "אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהא אמו מישראל, שנאמר "לא תוכל לתת עליך איש נוכרי אשר לא אחיך הוא" ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל... שנאמר "מקרב אחיך תשים עליך מלך" - כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך" 6 . הרי שכל שררה היא בחינה של מלכות.
וכן כתב הרמב"ם 7 ש"חזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים עד החורבן השני", ואם כן מפורש בדבריו שבבית שני היתה בחינה של מלכות ולא רק של עצמאות, וזאת למרות שבבית שני היו משועבדים, כפי שכתב רש"י "וכל ימי מלכי פרס נשתעבדו להם לכורש ולאחשורוש ולדרייוש האחרון" 8 , וכידוע מספרי ההסטוריה. הרי שגם חזרה חלקית של מלכות היא בגדר מלכות לרמב"ם.
ראיה נוספת לכך שגם למלכות חלקית ואפילו משועבדת יש גדר של מלכות, ואפילו למלכות רשעה קוראים מלכות, היא מדברי הגמרא 9 , שמספרת שלאחר שהורדוס הרג את חכמי ישראל וראה שבבא בן בוטא לא מקללו, הוא רצה לבנות את בית המקדש, אך פחד ממלכות רומי, כי היה משועבד להם. יעץ לו בבא בן בוטא להתחיל לבנות את בית המקדש, ובמקביל לבקש על כך רשות ממלכות רומי, ועד שיקבל תשובה ממלכות רומי – הוא יסיים את הבנייה.תשובת מלכות רומי היתה שאם הוא סתר את הבנין אז שלא יבנהו מחדש, אבל אם סתר ובנה שלא יסתור. שואל המהרש"א במקום, וכי מה אכפת לה למלכות רומי אם הורדוס יסתור את בית המקדש לאחר שבנאו? ועונה שסתירת בית המקדש יכולה להיעשות רק על ידי מלך, כמו שמבואר במסכת גיטין 10 , וגם בנינו יכול להיות רק על ידי מלך. ועל כן אומרים לו מלכות רומי - לדעתנו אתה לא מלך, ולכן אל תהרוס ואל תבנה 11 .
נציין כי לדעת המהרש"א, גם מבחינה הלכתית בנין בית המקדש חייב להיות דווקא על ידי מלך, וזהו תנאי מעכב, וכדברי חז"ל "שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ: להעמיד מלך, להכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית המקדש" 12 .
לסיכום, עולה מדברי המהרש"א שלהורדוס היה דין של מלך, ואף שלא היה בגדר 'מובחר שבאחיך', והיה רשע (כמובן שלכתחילה אסור להעמיד מלך כזה).
יסוד כסא ה' בעולם
כתב הרב קוק 13 :
מדינת ישראל יסוד כסא ה' בעולם, שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד, שזהו באמת האושר היותר עליון. אמת, שאושר נשגב זה צריך לביאור ארוך כדי להעלות אורו בימי חושך, אבל לא מפני זה יחדל מלהיות האושר היותר גדול.

הביטוי 'יסוד כסא ה' בעולם' מיוסד על דברי הברייתא 14 : "תניא: רבי יוסי אומר שלש מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות להם בית הבחירה. ואיני יודע איזה מהן תחילה. כשהוא אומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק הוי אומר להעמיד להם מלך תחילה, ואין כסא אלא מלך, שנאמר וישב שלמה על כסא ה' למלך".
מברייתא זו מבואר שכסא ה' בעולם הוא מלכות ה' בעולם, ומעתה נבין את משמעות דברי הרב קוק שמדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם – מדינת ישראל היא הבסיס, שעליו מתגלה מלכות ה' בעולם. והדבר מובן היטב לאור הדברים האמורים למעלה, שלמדינת ישראל עצמה יש גדר של מלכות, וממילא המלכות הארצית מהווה בסיס וגילוי למלכות האלוקית.
נשים לב לכך שהמונח 'מדינה' שהרב קוק משתמש בו כיסוד כסא ה' בעולם משמעותו עצמאות מדינית, ומכאן שהעצמאות המדינית הינה דבר בעל ערך גדול, עד כדי 'יסוד כסא ה' בעולם'. והרב קוק רואה ברוחו, שביאור העניין שהמדינה נושאת בקרבה מלכות שמים הוא דבר ארוך 15 .
אלא שכאן עלינו לדון בשאלה יסודית, מהי כוונת הרב בדבריו 'מדינת ישראל'? שהרי יש לזכור שהרב כתב את דבריו לפני הקמת מדינת ישראל הנוכחית, וממילא אין זה ברור מאליו שכוונתו למדינה כפי שהוא היום, ואכן, יש אומרים שכיון שהרב כתב את הדברים לפני הקמת המדינה, ממילא אין מהם כל ראיה על מדינת ישראל כפי שהיא היום, שמצבה נראה לדעתם כהיפך מכבוד ה' בעולם, וכוונת הרב היתה לחזון עתידי של מלכות המשיח.
אולם, דבריהם קשים משתי סיבות עיקריות: א. בנו של הרב קוק - הרב צבי יהודה זצ"ל, עליו כתב הרב קוק ש"הוא כמעט האחד עמי המתרגל לעמוד על דעתי ולהקשיב את שיח נשמתי", ודאי הבין שדברי הרב קוק נכונים גם ביחס למדינת ישראל הנוכחית. ב. מבחינה עניינית, קשה לומר שכוונת הרב היא למלכות המשיח, כפי שיתבאר. ונרחיב בדברים:

דעת הרב צבי יהודה על מדינת ישראל

כשמתעורר ויכוח או ספק בכוונת הרב קוק בדבריו, הרי שהמקור המוסמך ביותר לפרש את כוונת הרב קוק הוא בנו יחידו, הרב צבי יהודה זצ"ל, שעליו כתב הרב קוק: "...וברוך השם, שאני יכול לצאת ידי חובתי כמעט במכתבו של בני שיחיה, אשר הוא תהלה לא-ל, הוא כמעט האחד עמי המתרגל לעמוד על דעתי ולהקשיב את שיח נשמתי, נפשו ברוך השם טהורה היא ועדינה, והוא מבוסס ברוך השם, בהמון רעיונות טובים ומאירים, שיהיו בעזרת השם לברכה לו ולעולם" 16 . מכתב זה נכתב כשהרב צבי יהודה עדיין לא היה בגיל 17 17 . והנה, כתב הרב צבי יהודה 18 "מדינת ישראל היא יסוד כסא ה' בעולם, היא ביסודה אידיאלית. אומנם בינתיים ישנם מחשכים, "כי יבוא כנהר צר"- זרם של מלחמה בשם שמים, אבל "רוח ה' נוססה בו, ומתוכו יתגלה שם שמים היותר גדול. בתוך סיבוכי הבנין החילוניים, יתגלה קידוש השם היותר גדול, האושר היותר גדול". כמובן שדעת הרב צבי יהודה מספיקה לנו גם כשלעצמה, אפילו אם מישהו חושב שזו לא דעתו של הרב קוק 19 .

ב. כאמור, גם אילו לא היינו יודעים מהי דעתו של הרב צבי יהודה, הרי שההבנה שכוונת הרב בדבריו היא למלכות המשיח הינה קשה מכמה סיבות. ראשית, אם הכוונה בדברי הרב היא למלכות המשיח, לא היה צורך ב'ביאור ארוך' מהו אותו אושר, שהרי מדובר במלכות אידיאלית. וכמו כן הרב היה משתמש בביטוי הרגיל 'מלכות המשיח', ולא היה נזקק להשתמש בביטוי אחר. כמו כן מסתבר שהרב מתייחס לתהליך שהתחיל להתפתח כבר בימיו (אף שאז עדיין לא היתה מדינה ממש). מכאן נראה, שכוונת הרב לעצמאות מדינית שיזכה לה עם ישראל, אף שעדיין לא תהיה זו עצמאות שלמה.
גם הגמרא שהעמדת מלך היא העמדת כסא ה' בעולם, לא סייגה את הדברים דווקא למלך צדיק, ובפשטות נלמד מכאן שכל מלך הוא יסוד כסא ה' בעולם. אמנם מצד שני הגמרא דיברה על מלך ממש, ולא על צורת שלטון אחרת, שאף שהיא בחינה של מלכות – יתכן שאין היא בגדר מלך ממש. ויש לעיין בדבר.
כעין דברים אלו אומר הרב צבי יהודה 20 : "האם זו המדינה שחזו נביאנו? אומר אני: זוהי המדינה שחזו הנביאים. כמובן אין המדינה בתכלית השלמות, אולם נביאינו ורבותינו ממשיכהם, אמרו שהמדינה תהיה כזו: זרע אברהם יצחק ויעקב ישובו ויקימו בה תקומה יישובית ושלטון מדיני עצמאי, לא נאמר לנו אם יהיו צדיקים או שאינם צדיקים..."
ונראה להסביר את הדברים על פי דברי חז"ל שמלכותא דארעא כעין מלכותא דשמיא 21 , ואם כן במצב שעם ישראל נמצא במלכות, יש פה גילוי שיש מלכות שמים, גם אם לנו קשה לראות את הדברים בעיניים אנושיות, וכן הפוך, ביטול המלכות היא סימן כביכול "לביטול מלכות שמים בעולם".

מלכות ישראל – גאולת הארץ
כאמור, להעמדת מלכות יש ערך מצד המצוה העצמית שבדבר. אולם מלבד זאת, יש בהעמדת מלך משום מצוות גאולת הארץ, כפי שפוסק הרמב"ן 22 "שנצטוינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". ומדייק הרב צבי יהודה זצ"ל שהמצוה היא שלא תהיה בארץ ישראל אומה אחרת, ו'אומה' אין פירושה קובץ גויים שיושבים בארץ אלא מלכות (אם כי גם בישובם של גויים פרטיים בארץ יכולים להיות איסורים, כגון לא תחונם, אך על כל פנים אין בכך גדר הפקעת מצות ישוב הארץ הכללית, וודאי וודאי ששני דברים נפרדים הם).
מדברים אלו ברור שהאיסור להפקיר את שטחי ארץ ישראל ביד שלטון אומות אחרות אינו רק מצד לא תחנם, אלא גם מצד ביטול מצוות כיבוש הארץ. על כן, אפילו אם רוב עם ישראל יושב בארצו אלא שהוא עדיין נמצא תחת שלטון של גויים לא קוימה מצות ישוב ארץ ישראל הכללית, וזהו רווח נוסף בהעמדת מלכות.
ודברי הרב צבי יהודה הללו ממש מעוגנים במשנה ברורה. השולחן ערוך 23 פוסק:
"הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר ערי קדשך היו מדבר וקורע". ואומר המשנה ברורה במקום: "אפילו יושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן".
מפורש כאן שהקריטריון הקובע ביחס לשאלה האם זהו חורבן או לא, הוא השלטון, וכשאין שלטון יהודי ערי יהודה נקראות 'חרבות' 24 .

סיכום :
א. יש מצוה בהעמדת מלך.
ב. גם כאשר אין מלכות ממש של מלך אחד אלא הנהגת הציבור - יש דין מלך.
ג. גם החולקים על מצות מלך, מודים שצריך הנהגה יהודית.
ד. גם מלכות רשעה וגם מלכות חלקית היא בגדר מלכות.
ה. מלך הוא הכשר למצוות כמו בנין בית המקדש, וישנם דעות שאם אין מלכות ישראל לא בונים את בית המקדש.
ו. בשלטון ישראלי יש גם משום גאולת הארץ, שכן כל עוד אין שלטון ישראלי הארץ נקראת שממה, ואפילו אם כולה בנויה ומיושבת על ידי יהודים.
ז. דעת הרב קוק היא שמלכות ישראל של מדינת ישראל היא גלוי של ה' אחד ושמו אחד.


^ 1 הלכות מלכים פרק א הלכה א.
^ 2 הלכות מלכים פרק יב הלכה ב, הלכות תשובה פרק ט הלכה ב.
^ 3 אברבנאל דברים פרק יז הקדמה ראשונה.
^ 4 טעם זה זוקק הסבר: אמנם ודאי שישראל נושע ב-ה', אך כלל בידינו שאין סומכים על הנס? ואולי יש לומר לשיטת האברבנאל שאם ישראל היו זוכים אז כל ההנהגה היתה ניסית, וכמו שהכניסה לארץ הייתה על ידי נסיעת הארון, וכפי שנאמר "קומה ה' ויפוצו אויביך". אם נאמר כך, יוצא שלפי טעם זה - היום ודאי צריך מלך גם לדעת האברבנאל.
^ 5 בראשית פרק מט פסוק י.
^ 6 הלכות מלכים, פרק א, הלכה ד.
^ 7 הלכות חנוכה פרק ג הלכה א.
^ 8 ברכות ד ע"א ד"ה 'אלא שגרם החטא'. דברי רש"י הללו נכתבו ביחס לברייתא "עד יעבור עמך ה', עד יעבור עם זו קנית. עד יעבור עמך ה' זו ביאה ראשונה, עד יעבור עם זו קנית זו ביאה שנייה. מכאן אמרו חכמים: ראוים היו ישראל ליעשות להם נס בימי עזרא כדרך שנעשה להם בימי יהושע בן נון אלא שגרם החטא".
^ 9 מסכת בבא בתרא דף ד עמוד א.
^ 10 דף נו ע"ב: "כי מטא להתם ,אמר שלמא עלך מלכא, שלמא עלך מלכא . אמר ליה מיחייבת תרי קטלא: חדא- דלאו מלכא אנא, וקא קרית לי מלכא. ותו- אי מלכא אנא, עד האידנא אמאי לא אתית לגבאי? אמר ליה :דקאמרת לאו מלכא אנא, איברא מלכא את. דאי לאו מלכא את, לא מימסרא ירושלים בידך. דכתיב "והלבנון באדיר יפול "ואין אדיר אלא מלך דכתיב "והיה אדירו ממנו" וגו' ואין לבנון אלא בית המקדש שנאמר "ההר הטוב הזה והלבנון". מבואר בגמרא שרבי יוחנן אומר שכדי להחריב את בית המקדש צריך להיות מלך.
^ 11 נציין כי מדברי המהרש"א עולה, שדברי בבא בן בוטא להורדוס "גם במדעך מלך אל תקלל", ולכן אני לא מקלל אותך, למרות הצרות שעשית - אינם מצד הפחד מהורדוס, אלא באמת יש לו דין מלך
^ 12 דברי המהרש"א הללו אינם מוסכמים, ויש אומרים שאפשר לבנות את בית המקדש גם ללא מלך.
^ 13 אורות עמוד קס.
^ 14 מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב.
^ 15 יש בפיסקא זו כדי להוכיח שלפי הרב קוק יכולה להיות מלכות גם בלא נביא, שהרי מדינת ישראל נקראת מלכות למרות שלא נוסדה על פי מלך. וזאת כדעת הרב צבי יהודה בדעת הרב קוק, לא כמו שרצה לטעון הרב הס בספר 'המליכו ולא ממני' בדעת הרב קוק, ובעזרת ה' עוד נדון בדברים.
^ 16 מובא בספר התורה הגואלת, עמוד כז.
^ 17 גם הרב יוסף קפאח מעיד: "הולך תמים היה מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל באותה הדבקות העילאית אשר ירש מאביו הרב זצ"ל, כי שלם היה ואמונתו שלמה בצדקת דרכו של אביו הרב זצ"ל עד לאחת..."
^ 18 מתוך התורה הגואלת חלק ד עמוד עג.
^ 19 ואביא פיסקא מסמיכת הרב חרל"פ לרב צבי יהודה (מובא בקובץ לזכרו של הרב צבי יהודה עמוד 15 הערה 7):"...עוד בילדותו ניכרים היו בו הפלאות כישרונותיו, ובוצין ובוצין מקיטפיה ידיע, ועתה עלה ונתעלה ויהי לאדם גדול אשר כמותו ירבו בישראל, מלא דבר חריפות ובבקיאות בהלכה ובאגדה, בכל מקצועות התורה, וכל מין דין סמוכו לנא, והנני אומר לו יורה יורה, ידין ידין,ועליו יש לסמוך כאחד המורים הגדולים בישראל. אשרי אשרי תהיה העדה אשר תזכה לבחר בו ולשים אותו אלוף לראשה, רב ומורה ודאין בתוכה, ידוע תדע כי זכתה לגבר בגוברין מיחידי הסגולה שבישראל…"]
^ 20 במזמור יט של מדינת ישראל, גאולת אור הצב"י עמוד 320.
^ 21 מסכת ברכות דף נח.
^ 22 מצוות עשה ד, שלדעתו הרמב"ם השמיט את מצות ישוב וכיבוש הארץ מכלל מנין תרי"ג המצוות. וראיתי בספר 'מפירות הכרם' עמוד 474 מאמר של הרב אריה ויסרוזן, שמביא מקורות להבנתו של הרב צבי יהודה (בלי להזכיר שכך דברי הרב צבי יהודה) מדברי הרב צדוק מלובלין, ב'דברי סופרים' עמוד יד, ומדברי שו"ת ישועות מלכו יורה דעה סימן סו.
^ 23 שולחן ערוך סימן תקסא.
^ 24 בפשטות ישנם שני קריטריונים להגדרת ערי יהודה כחרבות: ביד זולתנו מן האומות, או לשממה. ולפי זה, גם אם אנחנו שולטים אך המקום ריק מיושבים – הרי זו סיבה לקריעה. אולם, אומרים בשם הרב צבי יהודה שהקריטריון היחיד הוא רק שלטון ישראל, ונראה שהבין זאת מההלכה הנ"ל, ממנה עולה שחוסר שלטון נקרא שממה, וממילא שלטון נקרא יישוב. על כן, הרב צבי יהודה אמר שלא צריך לקרוע כשרואה את ירושלים בחורבנ, ואפילו מקדש בחורבנו. אמנם זהו חידוש גדול, ובפרט ביחס לבית המקדש.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il