ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
זהו יום אפוף משמעות בשביל מי שמקושרים לצדיקי בית רוז'ין בעבר ובהווה.
כאשר שלומי גרינבלט התגורר בתל אביב, הוא התוודע בבית הכנסת שליד ביתו לתאריך ג' בחשוון. לאחר השיעור הביא מאן דהוא דגים, מציות ויין, ולפשר שאלתו של שלומי הסביר לו לראשונה שהערב מציינים את היארצייט של הרבי מרוז'ין.
מאותה שנה החל שלומי להקפיד להשתתף בסעודות ג' חשוון, בתחילה בלי לדעת דבר מה על רבי ישראל. ואם לא היה באותה עת במקום מסודר, דאג לציין את התאריך במאכל ובמשקה ולהזמין חברים לציון היום הקדוש.
כעבור שנים רבות, בנו הבכור רכש בעבורו ספרים נדירים מאמרותיו של רבי ישראל מרוז'ין, מלווים בסיפורים שנאספו מאז פטירתו, החושפים מעט מעולמה של חסידות רוז'ין. הכתובים הללו קשרו אותו יותר פנימה.
הצעד המשמעותי הבא היה ההיכרות עם בית הכנסת הוסיאטין. שנים לאחר שעזב שלומי את תל אביב, הופתע לשמוע כי ברחוב ביאליק, סמוך לבית המשורר ובית העירייה הישן, ממשיכים להתקיים מניינים כסדרם בבית הכנסת שבו קבעו את מושבם אדמו"רי הוסיאטין, צאצאיו של רבי ישראל מרוז'ין. זה היה תמוה, כי האדמו"ר האחרון לבית הוסיאטין הלך לעולמו לפני עשרות שנים, וגם בסביבה כבר לא התגוררו חסידים, בוודאי לא חסידי הוסיאטין.
וכך היה מגיע לבית הכנסת מדי כמה חודשים ממרחקים, למשש את הדופק ולשאוב משם כוחות. היה משהו מיסטי בהמשכיות החיים במקום נגד כל היגיון. בין השאר נערכה מדי שנה סעודת היארצייט הקבועה בג' בחשוון.
מאחר ששמר על קשר עקבי, ידע כי המקום עתיד להינעל ולשנות את ייעודו. נודע לו כי הבניין היה שייך למשפחה שהעניקה לפני עשרות שנים את השימוש במקום לתקופה מוגבלת של חמש עשרה שנה, אך היה מי שרצה שתקופה זאת תתארך לשבעים שנה.
כל מי שהיה בעניינים ידע שתאריך הסגירה קרב, אך כדרכן של חסידויות רוז'ין והוסיאטין, הפרטים היו עמומים. אף אחד לא ידע מתי ואיך יקרה הדבר.
חגי תשרי בשנת תשע"ג חלפו, ג' בחשוון התקרב, ושלומי התכונן להגיע. באותה עת עבד בחנות למיני מאפה, היכן שהוא בין שכונות בית ישראל וגאולה בירושלים. בערב היארצייט הגיע מחליפו בשעה מאוחרת, ובגלל שלא היה לו רכב, החל לרדת מירושלים באוטובוס בלי לחשב את השעה הקבועה לסעודה הקצרה, שנערכת מיד בתום תפילת מעריב.
דבר לא היה בשליטתו באותה שעה. אפילו לא ידע מתי תתקיים התפילה. פקקי התנועה התמשכו, ולאחר שעות של טלטולים ניצב בפתח בית הכנסת התל-אביבי בדיוק בשנייה שבה התחילה תפילת ערבית!
זה לא היה מופת גדול ומסעיר, אבל הוא חדר לעומק לבו של שלומי.
מיד לאחר התפילה הונחו העוגות והמשקה. המתפללים ישבו וסיפרו סיפורים על הצדיק ועל פועלו. עולם האגדה החסידי מתאר את רבי ישראל בעיקר בהקשר של גינוני מלכות, אבל המעגל הקרוב לעולמה של רוז'ין רואה את הדברים בצורה שונה ומגוונת יותר. מתי המעט ששהו במחיצת האדמו"רים ידעו כמובן שרבי ישראל אכן ראה את עצמו כנשיא ומלך במובן הפנימי, בתקופה שבה הפזורה היהודית באזור הולדתו וברחבי רוסיה הייתה דווקא בשפל המדרגה, נאנקת תחת שלטון צארי מנשל ומשפיל. עוד סיפרו כי רבי ישראל עודד את החסידים לספר סיפורי צדיקים וראה בכך חשיבות רבה. הוא הדגיש בשיחותיו את עמלו הרב בהעמדת בניו כמנהיגים רוחניים שיפיצו את דרכו והשקפתו.
לשלומי היה ברור שזאת גם בקשתו לחסידיו: לעמול על מנת לסייע לצאצאיו הקדושים שיעצימו את הישגיהם הרוחניים של הוריהם לטובת כלל ישראל. הרי רבי ישראל היה מתפלל להשפיע חוכמה לפשוט שביהודים והיה משתוקק ליהודים נבונים.
השאלה שריחפה באוויר הייתה: מדוע לרוב חסידויות בית רוז'ין אין המשך כיום?!
שלומי הרגיש שהתשובה נעוצה בכך שאנו חיים מזה זמן רב בחברה דתית מאוד מגזרית, קבוצות והשקפות שאינן מתקרבות זו לזו, מתחנכים במוסדות נפרדים ונישאים בתוך המגזר. זאת לעומת רבי ישראל ובניו שראו עצמם ככלל ולא כמגזר. לכן העריך שרובם של האדמו"רים, למרות ששרדו את המלחמה, בחרו לחדול ולהשפיע במרחב שהשתנה. ועוד הרגיש בבירור שהאדמו"רים תבעו קומה רוחנית גבוהה מהחסידים כתנאי בלתי כתוב, ובעיקר לכבד את הזולת באופן בלתי מתפשר.
לאחר כמה חודשים הוצא צו הפינוי לבית הכנסת. היה זה היארצייט האחרון בבית הכנסת הוסיאטין לאחר כשבעים שנה.
למרות התוגה על צו הפינוי, היה שלומי מאושר על כך שהצליח להיות בבית הכנסת, נגד כל סיכוי, כשם שהוא עמד על תלו בניגוד לכל היגיון.
במשך שבע עשרה שנה לא ויתר על ציון היום, והרגיש כעת במוחש כי האדמו"ר, רבי ישראל, גמל לו על כל השנים הללו, וממש המתין עד הגעתו למפתן בית הכנסת.
מה שהיה הוא שיהיה ברוז'ין - הקדושה, הסוד והפשטות דרים בכפיפה בלתי מסתברת, בניגוד גמור לעולמנו המוחצן והשטחי.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
