ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
הורים רבים מחפשים כל דרך, כדי להבטיח חינוך מעולה לילדיהם. הם מוכנים להשקיע הרבה במוסדות חינוך טובים, הם משקיעים בדאגה לחברה טובה ומשתדלים להגן על פרי בטנם, מפני כל רוח רעה הנושבת בחוץ. דא עקא, כנראה שהדבר החשוב ביותר בחינוך הילדים הוא הדוגמא האישית שההורים נותנים לילדיהם.
הגמרא במסכת נדרים מחדשת לנו חידוש עצום. לפי דברי רבי לוי התנהגותם של ההורים, גם קודם ליצירת הולד, משפיעה על טיב חינוכם. וז"ל :
'וברותי מכם המורדים והפושעים בי' - אמר רבי לוי: אלו בני תשע מדות, ..., בני שנואה, ..., בני שכרות, בני גרושת הלב" (דף כ ע"ב).
לפי דבריו, הורים שאינם מקפידים על יחסים המבוססים על אמון, מוסר וצדק, פוגעים פגיעה אנושה בחינוך ילדיהם בעתיד.
המחבר בשולחן ערוך - אבן העזר, פוסק כך בשתי הלכות:
א. אסור לאיש שהחליט לסיים את הקשר עם אשתו ולהתגרש ממנה, לחיות עמה חיי אישות, זו ההלכה גם לגבי האישה שהחליטה.
ב. אסור להורים לחיות חיי אישות, אם אחד מהם שיכור (סימן כה סע' ח-ט).
הסיבה לכך ברורה. החיים המשותפים הם ערך נעלה שמבוסס על אימון הדדי, כבוד הדדי וקירבה ללא מחיצות. אדם שמסתיר את כוונתו להתגרש וממשיך בחייו כאילו לא קרה דבר, מועל באימון ההדדי, שהוא הבסיס המוסרי לכל חיים משותפים. גם מי שמנצל את בן זוגו ללא ידיעתו, מועל ובוגד בערכים אלה.
ננסה להביא לכך מקור מדברי הנביאים.
בספר שמואל, (פרק כה) מוקדש פרק שלם לבירור השאלה: מה קובע את מעמדו של מועמד למלכות כמלך? אביגיל, שהכתוב מכנה אותה "טוֹבַת שֶׂכֶל", וחז"ל מונים אותה כאחת משבע נביאות (מגילה דף יד ע"א) והגדילו אף והגדירו אותה כצדקת (משנה סנהדרין פ"ב מ"ד), היא זו שלימדה את דוד פרק זה בהלכות מלכים ומלחמותיהם. אף על פי כן, לא זכתה אביגיל להיות "אמה של מלכות", בנה לא נבחר לשבת על כסאו של דוד אחריו, ולא זו אף זו, הכתוב ממשיך לכנות אותה "אשת נבל הכרמלי" גם אחרי נישואיה לדוד (עיינו שמו"א פרק ל',ה שמו"ב פרק ב', ב פרק ג' ג).
בסוגיא במסכת מגילה (דף יד ע"א/ע"ב) מוסבר כי אביגיל ניבאה את נבואתה שאכן דוד יהיה מלך, לאחר מות שאול ונבל, בתנאי שלא יקח את המלכות בכוח, אלא יחכה בסבלנות. לאחר מכן, ניסתה להבטיח את עתידה כמלכה, על ידי שרמזה לדוד כי היא תהיה מוכנה להיות אשתו, לאחר מות בעלה. וז"ל הכתוב:
"וְהֵיטִב יְקֹוָק לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ".
דוד הודיע לה כי הוא הבין את כוונתה:
"וְלָהּ אָמַר עֲלִי לְשָׁלוֹם לְבֵיתֵךְ רְאִי שָׁמַעְתִּי בְקוֹלֵךְ וָאֶשָּׂא פָּנָיִךְ".
חז"ל ביארו את העניין בצורה ברורה ביותר: "אמר רב נחמן: היינו דאמרי אינשי: איתתא בהדי שותא פילכא (עם שהאשה מדברת היא טווה, כלומר, עם שהיא מדברת עמו על בעלה - הזכירה לו את עצמה, שאם ימות ישאנה- רש"י). איכא דאמרי: שפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מיטייפי (צופין למרחוק- רש"י).
מיד לאחר מכן מבאר הכתוב:
"וַתָּבֹא אֲבִיגַיִל אֶל נָבָל וְהִנֵּה לוֹ מִשְׁתֶּה בְּבֵיתוֹ כְּמִשְׁתֵּה הַמֶּלֶךְ וְלֵב נָבָל טוֹב עָלָיו וְהוּא שִׁכֹּר עַד מְאֹד ...".
אביגיל חזרה לביתה ומצאה את אישה נבל, שיכור. הביטוי: "וַתָּבֹא אֲבִיגַיִל אֶל נָבָל" אומר דרשני. בכל מקום בו מדובר על יחסי אישות בין איש ובין אישה הכתוב נוקט לשון של: "ויבא אל".
נביא כמה דוגמאות: "וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר" (בראשית ט"ז ד), "וַיְהִי בָעֶרֶב וַיִּקַּח אֶת לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו וַיָּבֹא אֵלֶיה" (בראשית כ"ט כג), "וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל" (בראשית כ"ט ל),
לפי זה, משמעות הכתוב היא שאביגיל הייתה עם נבל, גם אחרי שתכננה את חתונתה בעתיד, עם דוד. אביגיל שחיה עם נבל השיכור, גם אחרי שגמרה בליבה להתחתן עם אחר, נענשה גם כשהכתוב מכנה אותה אשת נבל, כשהיא כבר אשת דוד ונענשה שוב כשבנה מדוד, לא נבחר להיות הממשיך את שושלת בית המלכות - בית דוד.
אם כך, מצאנו מקור בכתובים, למאמרו של רבי לוי בסוגיא במסכת נדרים ולפסקיו של מרן המחבר בשולחן ערוך אבן העזר.
הבה נתפלל כי עם ישראל יזכה לבנים ובנות שימצאו חן בעיני אלקים ואדם,
בזכות הורים שהקשר שביניהם מבוסס על אדני המוסר והיושר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













