בית המדרש

  • מדורים
  • חמדת הדף היומי
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

גט שכתבו בו זמן מאוחר

undefined

טבת תשע"ו
3 דק' קריאה
הגמרא (יז, א) כתבה שתיקנו שצריכים לכתוב זמן בגט, זאת משתי סיבות: א. חשש שהבעל יחפה על אשתו אחרי שהיא זינתה, ויכתוב לה גט 'פיקטיבי' המוכיח שהיא זינתה אחרי הגירושין. ב. הדין הוא שכל עוד הבעל והאישה נשואים, ועד שהוא כותב גט, הבעל מקבל את פירות נכסי האישה. אם הגט יהיה בלי זמן, ישנו חשש שהאישה ולקוחותיה יפסידו פירות שבזמן שבין הכתיבה לנתינה.
במשנה מבואר שגט שזמנו מוקדם, פסול, מטעם זה. אך לא מוזכר מה דין גט מאוחר.
תוספות מוכיחים מגמרא בפרק גט פשוט (בבא בתרא קס, א) שאומרת לגבי גט מקושר שניתן לעשותו פשוט, וזאת למרות שהזמן בגט מקושר שנראה אחרת מגט רגיל, הוא לפי המוסכם שנה אחרי הזמן, כל עוד הגט מקושר כולם יודעים שצריך להפחית שנה בשביל לקבל 'זמן אמת', אך כאשר הופכים את הגט לפשוט, יוצא שהגט הוא מאוחר.
מכח זה הוכיח תוספות שגט שזמנו מאוחר כשר לגרש, אמנם, הגירושין יחולו רק מהזמן הכתוב בגט, ולכן אין הפסד פירות, וגם אין חשש חיפוי על בת אחותו. תוספות בהמשך המסכת (פ, א ד"ה כי יתיבתו) מוסיף שבזמן הכתוב בגט, צריכים להיות הסופר והעדים במיקום שנכתב בגט, זאת על מנת כדי שהגט לא יראה כנכתב בשקר : 'מיחזי כשיקרא'.
רמב"ם (גירושין א, כה) פוסק שגט מאוחר פסול. וכסף משנה ביאר שהסיבה שאם נאמר שהגט כשר לגרש מזמן נתינתו, ולמרות שהזמן הכתוב בגט הוא זמן מאוחר, יהיה חשש חיפוי, כיון שאם האישה תזנה, יכתוב לה הבעל גט שזמנו מאוחר מאוד, והאישה תוציא את הגט, ותאמר לבית הדין שמהגט ברור שאין לסמוך על הזמן הכתוב, שהרי הוא נכתב לתאריך מאוחר, ויוצא שהגט כשר אבל בלי תאריך. וכן יש חשש לכך שהאישה תפסיד פירות. ואת ראיית תוספות הוא דוחה כי מה שהכשירו בגמרא בבא בתרא גט מקושר שעשאו פשוט זה בשאר שטרות שלפעמים נקראים גם גט.
ראב"ד (על הרמב"ם שם) סובר שגט מאוחר כשר לגרש מאותו יום שהוא ניתן. ומצד שני על מנת שהאישה תשמור על זכויותיה עליה להגיע לבית דין מיד אחרי הגירושין בפועל, ולקבל אישור עם תאריך על זמן הגירושין. מצד שני הבעל ימשיך לאכול פירות מנכסי האישה אוכל עד הזמן הכתוב בגט, כי זה כמו תנאי שיוכל להמשיך לאכול פירות.
והקשו עליו (כסף משנה ועוד) שיכול לחפות על האישה אם זינתה על ידי גט מאוחר כזה, וכפי שנתבאר לעיל? מהרי"ק (קכז) מתרץ שהגמרא מבארת שגם כתב בו שבוע (באיזו סידרה של שבע שנות שמיטה מתוך היובל נמצאים) הגט כשר, מכיוון שבגט כתוב זמן כשר, וכשיעבור השבוע תהיה משמעות לזמן, וכמו כן כאן כיון שכשיגיע הזמן מועיל הגט, לכן הוי כמו כתב שבוע.
ראייה שהביא הראב"ד לשיטתו היא ממה שהתוספתא (חולין פרק א) מונה את כל השטרות שפסולים במאוחר ומוקדם ולא כתוב שגט מוקדם ומאוחר פסול, ומזה משמע שגט מאוחר כשר. אמנם ניתן לומר שבתוספתא עסקו רק בשטרות וגיטי ממונות, ולא עסקו כלל על גט אשה.
אמנם בית שמואל (קכז, טו) הקשה על תירוץ המהרי"ק שאין זה דומה לדברי הגמרא, משום שבגמרא כשכותב שבוע (שבע שנים) נכתב זמן נכון, אך רחב מהצריך על מנת שיהיה יעיל, אבל במקרה של גט מאוחר, כיון שכותב זמן שקרי, הגט צריך להיות פסול. ב"ש אומר שאין כאן חשש חיפוי כיון שתצטרך להביא ראייה מתי בא הגט לידה, ובסופו של דבר כתוב בגט זמן.
רא"ש (ב, ה) התקשה בהבנת הראב"ד, איך יש לבעל זכות לכתוב גט שלא מדעת האישה, ולכתוב אותו בזמן מאוחר, ולהפסיד את פירותיה, ולכן הוא מבאר שראב"ד עסק במקרה שבו האישה הסכימה לאיחור הזמן ולהפסד זכויותיה. אמנם אבני מילואים (קכז, יא) כתב שמהראב"ד לא נראה שהבעל כתב את הגט באופן זה בהסכמת האישה. ולכן ביאר שכמו שלבעל יש זכות להטיל תנאי בגירושין, שאם האישה תסכים לו היא תתגרש, ואם לא - לא תתגרש, כך גם לבעל יש זכות לכתוב בגט זמן מאוחר שזה בעצם תנאי שכל הזכויות הממוניות של אכילת פירות נכסיה ימשיכו עד לזמן האמור בגט, ואם האישה אינה מסכימה היא יכולה לא להתגרש בגט הזה.
סיכום: ישנם ג' שיטות ראשונים בנושא גט שכתבו בו זמן מאוחר:
א. שיטת תוספות שכשר לגרש בו, אך האישה מתגרשת בזמן שכתוב בגט.
ב. שיטת הרמב"ם שהגט פסול.
ג. שיטת הראב"ד - הגט כשר מיד, אך הבעל ימשיך לאכול פירות עד הזמן שכתוב בגט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il