ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במשנה מבואר שגט שזמנו מוקדם, פסול, מטעם זה. אך לא מוזכר מה דין גט מאוחר.
תוספות מוכיחים מגמרא בפרק גט פשוט (בבא בתרא קס, א) שאומרת לגבי גט מקושר שניתן לעשותו פשוט, וזאת למרות שהזמן בגט מקושר שנראה אחרת מגט רגיל, הוא לפי המוסכם שנה אחרי הזמן, כל עוד הגט מקושר כולם יודעים שצריך להפחית שנה בשביל לקבל 'זמן אמת', אך כאשר הופכים את הגט לפשוט, יוצא שהגט הוא מאוחר.
מכח זה הוכיח תוספות שגט שזמנו מאוחר כשר לגרש, אמנם, הגירושין יחולו רק מהזמן הכתוב בגט, ולכן אין הפסד פירות, וגם אין חשש חיפוי על בת אחותו. תוספות בהמשך המסכת (פ, א ד"ה כי יתיבתו) מוסיף שבזמן הכתוב בגט, צריכים להיות הסופר והעדים במיקום שנכתב בגט, זאת על מנת כדי שהגט לא יראה כנכתב בשקר : 'מיחזי כשיקרא'.
רמב"ם (גירושין א, כה) פוסק שגט מאוחר פסול. וכסף משנה ביאר שהסיבה שאם נאמר שהגט כשר לגרש מזמן נתינתו, ולמרות שהזמן הכתוב בגט הוא זמן מאוחר, יהיה חשש חיפוי, כיון שאם האישה תזנה, יכתוב לה הבעל גט שזמנו מאוחר מאוד, והאישה תוציא את הגט, ותאמר לבית הדין שמהגט ברור שאין לסמוך על הזמן הכתוב, שהרי הוא נכתב לתאריך מאוחר, ויוצא שהגט כשר אבל בלי תאריך. וכן יש חשש לכך שהאישה תפסיד פירות. ואת ראיית תוספות הוא דוחה כי מה שהכשירו בגמרא בבא בתרא גט מקושר שעשאו פשוט זה בשאר שטרות שלפעמים נקראים גם גט.
ראב"ד (על הרמב"ם שם) סובר שגט מאוחר כשר לגרש מאותו יום שהוא ניתן. ומצד שני על מנת שהאישה תשמור על זכויותיה עליה להגיע לבית דין מיד אחרי הגירושין בפועל, ולקבל אישור עם תאריך על זמן הגירושין. מצד שני הבעל ימשיך לאכול פירות מנכסי האישה אוכל עד הזמן הכתוב בגט, כי זה כמו תנאי שיוכל להמשיך לאכול פירות.
והקשו עליו (כסף משנה ועוד) שיכול לחפות על האישה אם זינתה על ידי גט מאוחר כזה, וכפי שנתבאר לעיל? מהרי"ק (קכז) מתרץ שהגמרא מבארת שגם כתב בו שבוע (באיזו סידרה של שבע שנות שמיטה מתוך היובל נמצאים) הגט כשר, מכיוון שבגט כתוב זמן כשר, וכשיעבור השבוע תהיה משמעות לזמן, וכמו כן כאן כיון שכשיגיע הזמן מועיל הגט, לכן הוי כמו כתב שבוע.
ראייה שהביא הראב"ד לשיטתו היא ממה שהתוספתא (חולין פרק א) מונה את כל השטרות שפסולים במאוחר ומוקדם ולא כתוב שגט מוקדם ומאוחר פסול, ומזה משמע שגט מאוחר כשר. אמנם ניתן לומר שבתוספתא עסקו רק בשטרות וגיטי ממונות, ולא עסקו כלל על גט אשה.
אמנם בית שמואל (קכז, טו) הקשה על תירוץ המהרי"ק שאין זה דומה לדברי הגמרא, משום שבגמרא כשכותב שבוע (שבע שנים) נכתב זמן נכון, אך רחב מהצריך על מנת שיהיה יעיל, אבל במקרה של גט מאוחר, כיון שכותב זמן שקרי, הגט צריך להיות פסול. ב"ש אומר שאין כאן חשש חיפוי כיון שתצטרך להביא ראייה מתי בא הגט לידה, ובסופו של דבר כתוב בגט זמן.
רא"ש (ב, ה) התקשה בהבנת הראב"ד, איך יש לבעל זכות לכתוב גט שלא מדעת האישה, ולכתוב אותו בזמן מאוחר, ולהפסיד את פירותיה, ולכן הוא מבאר שראב"ד עסק במקרה שבו האישה הסכימה לאיחור הזמן ולהפסד זכויותיה. אמנם אבני מילואים (קכז, יא) כתב שמהראב"ד לא נראה שהבעל כתב את הגט באופן זה בהסכמת האישה. ולכן ביאר שכמו שלבעל יש זכות להטיל תנאי בגירושין, שאם האישה תסכים לו היא תתגרש, ואם לא - לא תתגרש, כך גם לבעל יש זכות לכתוב בגט זמן מאוחר שזה בעצם תנאי שכל הזכויות הממוניות של אכילת פירות נכסיה ימשיכו עד לזמן האמור בגט, ואם האישה אינה מסכימה היא יכולה לא להתגרש בגט הזה.
סיכום: ישנם ג' שיטות ראשונים בנושא גט שכתבו בו זמן מאוחר:
א. שיטת תוספות שכשר לגרש בו, אך האישה מתגרשת בזמן שכתוב בגט.
ב. שיטת הרמב"ם שהגט פסול.
ג. שיטת הראב"ד - הגט כשר מיד, אך הבעל ימשיך לאכול פירות עד הזמן שכתוב בגט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
