ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
במשנה מבואר שגט שזמנו מוקדם, פסול, מטעם זה. אך לא מוזכר מה דין גט מאוחר.
תוספות מוכיחים מגמרא בפרק גט פשוט (בבא בתרא קס, א) שאומרת לגבי גט מקושר שניתן לעשותו פשוט, וזאת למרות שהזמן בגט מקושר שנראה אחרת מגט רגיל, הוא לפי המוסכם שנה אחרי הזמן, כל עוד הגט מקושר כולם יודעים שצריך להפחית שנה בשביל לקבל 'זמן אמת', אך כאשר הופכים את הגט לפשוט, יוצא שהגט הוא מאוחר.
מכח זה הוכיח תוספות שגט שזמנו מאוחר כשר לגרש, אמנם, הגירושין יחולו רק מהזמן הכתוב בגט, ולכן אין הפסד פירות, וגם אין חשש חיפוי על בת אחותו. תוספות בהמשך המסכת (פ, א ד"ה כי יתיבתו) מוסיף שבזמן הכתוב בגט, צריכים להיות הסופר והעדים במיקום שנכתב בגט, זאת על מנת כדי שהגט לא יראה כנכתב בשקר : 'מיחזי כשיקרא'.
רמב"ם (גירושין א, כה) פוסק שגט מאוחר פסול. וכסף משנה ביאר שהסיבה שאם נאמר שהגט כשר לגרש מזמן נתינתו, ולמרות שהזמן הכתוב בגט הוא זמן מאוחר, יהיה חשש חיפוי, כיון שאם האישה תזנה, יכתוב לה הבעל גט שזמנו מאוחר מאוד, והאישה תוציא את הגט, ותאמר לבית הדין שמהגט ברור שאין לסמוך על הזמן הכתוב, שהרי הוא נכתב לתאריך מאוחר, ויוצא שהגט כשר אבל בלי תאריך. וכן יש חשש לכך שהאישה תפסיד פירות. ואת ראיית תוספות הוא דוחה כי מה שהכשירו בגמרא בבא בתרא גט מקושר שעשאו פשוט זה בשאר שטרות שלפעמים נקראים גם גט.
ראב"ד (על הרמב"ם שם) סובר שגט מאוחר כשר לגרש מאותו יום שהוא ניתן. ומצד שני על מנת שהאישה תשמור על זכויותיה עליה להגיע לבית דין מיד אחרי הגירושין בפועל, ולקבל אישור עם תאריך על זמן הגירושין. מצד שני הבעל ימשיך לאכול פירות מנכסי האישה אוכל עד הזמן הכתוב בגט, כי זה כמו תנאי שיוכל להמשיך לאכול פירות.
והקשו עליו (כסף משנה ועוד) שיכול לחפות על האישה אם זינתה על ידי גט מאוחר כזה, וכפי שנתבאר לעיל? מהרי"ק (קכז) מתרץ שהגמרא מבארת שגם כתב בו שבוע (באיזו סידרה של שבע שנות שמיטה מתוך היובל נמצאים) הגט כשר, מכיוון שבגט כתוב זמן כשר, וכשיעבור השבוע תהיה משמעות לזמן, וכמו כן כאן כיון שכשיגיע הזמן מועיל הגט, לכן הוי כמו כתב שבוע.
ראייה שהביא הראב"ד לשיטתו היא ממה שהתוספתא (חולין פרק א) מונה את כל השטרות שפסולים במאוחר ומוקדם ולא כתוב שגט מוקדם ומאוחר פסול, ומזה משמע שגט מאוחר כשר. אמנם ניתן לומר שבתוספתא עסקו רק בשטרות וגיטי ממונות, ולא עסקו כלל על גט אשה.
אמנם בית שמואל (קכז, טו) הקשה על תירוץ המהרי"ק שאין זה דומה לדברי הגמרא, משום שבגמרא כשכותב שבוע (שבע שנים) נכתב זמן נכון, אך רחב מהצריך על מנת שיהיה יעיל, אבל במקרה של גט מאוחר, כיון שכותב זמן שקרי, הגט צריך להיות פסול. ב"ש אומר שאין כאן חשש חיפוי כיון שתצטרך להביא ראייה מתי בא הגט לידה, ובסופו של דבר כתוב בגט זמן.
רא"ש (ב, ה) התקשה בהבנת הראב"ד, איך יש לבעל זכות לכתוב גט שלא מדעת האישה, ולכתוב אותו בזמן מאוחר, ולהפסיד את פירותיה, ולכן הוא מבאר שראב"ד עסק במקרה שבו האישה הסכימה לאיחור הזמן ולהפסד זכויותיה. אמנם אבני מילואים (קכז, יא) כתב שמהראב"ד לא נראה שהבעל כתב את הגט באופן זה בהסכמת האישה. ולכן ביאר שכמו שלבעל יש זכות להטיל תנאי בגירושין, שאם האישה תסכים לו היא תתגרש, ואם לא - לא תתגרש, כך גם לבעל יש זכות לכתוב בגט זמן מאוחר שזה בעצם תנאי שכל הזכויות הממוניות של אכילת פירות נכסיה ימשיכו עד לזמן האמור בגט, ואם האישה אינה מסכימה היא יכולה לא להתגרש בגט הזה.
סיכום: ישנם ג' שיטות ראשונים בנושא גט שכתבו בו זמן מאוחר:
א. שיטת תוספות שכשר לגרש בו, אך האישה מתגרשת בזמן שכתוב בגט.
ב. שיטת הרמב"ם שהגט פסול.
ג. שיטת הראב"ד - הגט כשר מיד, אך הבעל ימשיך לאכול פירות עד הזמן שכתוב בגט.
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
למה ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
איך עושים קידוש?
אנחנו בצד של החזקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
