ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
ננסה לעמוד מעט על עניינה של התפילה, ומתוך כך להבין את הייחודיות של תפילת הצדיקים.
הרמב"ם (ספר המצוות, עשה ה) מונה את התפילה כמצוות עשה מדאורייתא. והיא הביטוי המעשי, לציווי הכללי לעבוד את ה' המופיע בפסוקים רבים (שמות כג, כה; דברים יא, יג; דברים יג, ה), ורק בימי עזרא תקנו זמן ונוסח לתפילה כפי שהיא בימנו (רמב"ם, תפילה, א, א-ו). אף שעבודת ה' כוללת דברים נוספים כמו לימוד תורה ושמירת מצוות, התפילה היא המצווה שמבטאת את מעמדו של האדם כעובד ה'.
לעומתו סובר הרמב"ן (השגות הרמב"ן לספר המצוות עשה ה), שהתפילה אינה מצווה מן התורה, אלא "ממידות חסד הבורא יתברך עלינו ששומע ועונה בכל קראנו אליו", ורק במקרה של צרה על הציבור ישנה מצווה לצעוק לה' בתפילה (על פי במדבר י, ט. אולם למעשה בסיכום הכללי של המצוות שבסוף השגות הרמב"ן הוא אינו מונה כלל מצווה של תפילה).
ספר החינוך (מצוה תלג) מבאר שעל ידי פעולת התפילה משיג האדם את משאלותיו ורצונותיו. ובנוסף, היא קובעת במחשבתנו את היות הקב"ה טוב ומטיב לנו, ואת השגחתו ושמירתו עלינו בכל עת.
במבט עמוק יותר, כותב הרב קוק (אורות הקודש ג, עמ' נ'), שבתפילה האדם מקשר את רצונו הפרטי לרצון ה'. בתפילה מתגלה שמשאלתו הפרטית של האדם לרפואה והצלחה וכדומה, אינה רק משהו מקומי, אישי, אלא היא חלק ממהלך גדול שעובר העולם, והתקדמותו בפועל של תהליך זה, נעשית באמצעות רצון האדם ופעולותיו.
בתפילת הצדיקים ישנו מימד נוסף – 'מהפכת דעתו של הקדוש ברוך הוא ממידת אכזריות למידת רחמנות' (סוכה יד ע"א). אכזר משמעותו 'אך–זר', הנהגה המבטאת זרות וריחוק, וזאת בניגוד למידת הרחמים שמבטאת קרבה ואהבה. כשאדם קרוב למישהו הוא אוהב אותו, ומכיר את כישרונותיו וחולשותיו, יצריו ומצוקותיו, וממילא לא נוהג עמו לפי שורת הדין אלא ברחמים. רחמים אין פירושם ויתור, אלא מלשון 'רחם' - המקום שבו מתפתח העובר במשך זמן. כך הנהגה במידת הרחמים היא הבנה שהאדם נמצא כרגע בשלבי התפתחות שונים וצריך סבלנות עד שיגדל ויבין ויתפתח. וההסתכלות היא על המכלול של האדם ולא רק על המעשה הנקודתי. וזוהי הנהגתו הבסיסית של הקב"ה אשר "רחמיו על מעשיו" (תהילים קמה, ט). הצדיק בתפילתו, לוקח את הדברים הרחוקים והמנותקים, ומחברם חזרה לשורשם הא-להי.
וכפי שמתאר הרב קוק (קובץ א,תשכד) שבעיקבתא דמשיחא, ישנם נשמות גבוהות בפנימיותם, אך כלפי חוץ הם נראים בשפל המדרגה, וצריכים לעבור צירוף וזיקוק. ותפילת הצדיקים, בין אם נעשית עליהם באופן ישיר, ובין אם רק בצורה כללית, מצילה ומרוממת אותם.
לאור זאת, ניתן להבין מדוע נמשלה תפילת הצדיקים ל'עתר המהפך את התבואה בגורן ממקום למקום':
בגורן ישנם ערמות תבואה, המפוזרות במקומות שונים, והעתר הינו הכלי שמעביר את התבואה ממקום למקום. ואילו התפילה, כפי שראינו לעיל, היא הביטוי המעשי להיותנו עובדי ה'. תפילת הצדיקים, ועבודת ה' שלהם, היא לקחת את הדברים הנמצאים במקום רחוק, ולהביא אותם למקום קרוב יותר, ולחבר אותם לערמה המרכזית.
במבט רחב יותר, זו גם פעולתו ותפקידו של עם ישראל ביחס לאנושות כולה. עם ישראל, שהגדרתו "ועמך כולם צדיקים" (ישעיהו ס, כא), נועד מראשיתו להיות כלי להפצת בשורת האמונה בעולם, בין בצורה גלויה וישירה באמצעות גיור וכדומה, ובין בצורה כללית של קיום מצוות יום יומי, והליכה בדרכי התורה והמוסר. כאשר שיאו של התהליך הוא "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים. והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה'...ויורנו מדרכיו ונלכה בארחותיו..." (ישעיה ב, ב-ג). בית המקדש, ייעודו הוא "ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים" (ישעיהו נו, ז), והוא המוקד שדרכו יתחברו כולם לבורא העולם, ויהיה ה' אחד ושמו אחד.
סיכום: הרמב"ם (ספר המצוות, עשה ה) מונה את התפילה כמצוות עשה מדאורייתא, והיא ביטוי מעשי לציווי הכללי לעבוד את ה'. אך לרמב"ן (השגות שם) התפילה היא חסד הבורא ששומע תפלתנו. ספר החינוך (מצווה תל"ג) מבאר שלתפילה שתי מטרות:
א. השגת משאלותינו.
ב. קובע במחשבותינו את טוב ה' והשגחתו עלינו. הרב קוק (אורות הקודש ג' עמ' נ') מעמיק, שבתפילה אדם מקשר את רצונו הפרטי לרצון ה', ומגלה שבקשתו היא חלק ממהלך גדול שדרכו מתקדם העולם. בתפילת הצדיקים ישנו מימד נוסף (ע"פ סוכה י"ד ע"א) - מהפכת ממידת אכזריות שמבטאת זרות וריחוק לרחמים שעניינה קירבה ואהבה, וזו עבודת ה' שלהם, לחבר ולקרב את הרחוקים. במבט רחב יותר זו עבודת עם ישראל שהגדרתו 'ועמך כולם צדיקים', לקרב ולחבר את האנושות כולה לבורא עולם, ולאמונה בו ובהשגחתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











