ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים:
מה פירוש הביטוי "כי טוב הוא"? האבן עזרא מסביר בפשטות שמדובר בילד יפה. חז"ל במסכת סוטה (יב.) נותנים לכך כמה פירושים אחרים:
ותרא אותו כי טוב הוא – תניא, ר"מ אומר: טוב שמו; ר' יהודה אומר: טוביה שמו; רבי נחמיה אומר: הגון לנביאות; אחרים אומרים: נולד כשהוא מהול; וחכמים אומרים: בשעה שנולד משה – נתמלא הבית כולו אור, כתיב הכא: 'ותרא אותו כי טוב הוא', וכתיב התם: 'וירא א-להים את האור כי טוב'.
לפי דברי רבי מאיר, "טוב" הוא שמו של משה; לפי ר' יהודה שמו טוביה; לפי ר' נחמיה זהו ביטוי שמראה על היכולת הנבואית של משה; לפי אחרים דבר זה בא לומר שמשה נולד מהול, ולפי חכמים דבר זה בא לומר שבזמן לידתו של משה נתמלא הבית כולו באור, שהרי על האור נאמר "וירא א-להים את האור כי טוב".
ביאור המשלב בין הפשט – שהיה תינוק יפה – ובין הדרש (המדבר על שלמות רוחנית: נולד מהול, מוכן לקבלת נבואה, נתמלא הבית אור) נמצא בספורנו. הספורנו מסביר שכיוון שאמו של משה ראתה שהיה תינוק יפה במיוחד, הבינה שיש בו גם שלמות פנימית מיוחדת.
אולם, שאלה אחרת יש לשאול: "ותרא אותו כי טוב הוא, ותצפנהו שלושה ירחים". מה היחס בין שני חלקי הפסוק? האם רק בגלל שראתה שהוא טוב החליטה להצפינו? ואם לא היה "טוב" (למשל, אם לא היה נולד מהול) לא הייתה מצפינה אותו?
הרשב"ם (שם) מתייחס לשאלה זו:
ותרא אותו כי טוב הוא ותצפנהו – המפרש לפי שראתהו שטוב הוא הטמינתהו – שקר הוא, שכל הוולדות אמותן מרחמות עליהן. א"כ צריך לפרש 'ותרא' כמו 'וירא א-להים את כל אשר עשה והנה טוב מאד'. הסתכל והביט כל מעשיו וכל פעולותיו שעשה אם יש לתקן שום דבר בהם, והנה כולם יפים ומתוקנים. אך כאן לפי שמשה נולד לסוף ששה חדשים, כמו שמצינו בשמואל שנולד לתקופת הימים שני תקופות ושני ימים, ולפיכך יכלה להצפינו שלשה חדשים שהמצריים היו מבקרים למעוברות לסוף תשעה חדשים – לכן נסתכלה בו בשעת לידה אם הוא נפל ולא תטרח בהטמנתו, וראתהו כי טוב ויפה הוא כי גמרו סימניו שערו וציפורניו כמו ששנינו ביבמות, וידעה שהוא בר קיימא ותצפנהו שלשה ירחים עד סוף ט' ירחים, שהוא זמן לידת רוב נשים. וכשבאו לבודקה אמרה להם נפל היה, או השליכוהו המצריים ביאור.
הרשב"ם אומר שלא ניתן לומר שהיא הטמינה אותו דווקא בגלל שראתה שהוא "טוב", שהרי כל אם מרחמת על בנה. לכן הרשב"ם מסביר שהיא הטמינה אותו כי הוא נולד לאחר שבעה חודשי היריון, וממילא הייתה לה יכולת להטמינו מבלי שהמצרים יבואו לחפשו. למרות שמשה נולד לאחר שבעה חודשי היריון בלבד, היו לו שערות וציפורניים וכך ידעה שיחיה (ידעה שהוא "טוב" – מתוקן ומוכן).
הרמב"ן (שם) ביאר באופן אחר:
פירוש הטובה הזאת, שראתה בו טוב מחודש וחשבה כי יארע בו נס וינצל, ולכן נתנה אל לבה וחשבה מחשבות בענינו, וכאשר ראתה שלא יכלה עוד להצפינו חשבה שינצל בתחבולה אחרת ועשתה לו תיבת גומא. ואחותו נצבת מרחוק שלא יכירו בה, לדעת מה יעשה לו. וכל זה סיוע לדברי רבותינו שדרשו 'כי טוב הוא' – שנתמלא כל הבית אורה (סוטה יב ע"א), ולמה שאמרו שהיתה מרים מתנבאת עתידה אמי שתלד בן שמושיע את ישראל (שם).
לדעת הרמב"ן, אמו של משה אכן ראתה שהוא טוב במיוחד – "טוב מחודש", וכדברי חז"ל שנתמלא הבית אורה. לכן חשבה שתוכל להצילו על אף הקושי העצום שבדבר.
בדברי הרמב"ן יש חידוש עצום. כולנו רואים את מעשה יוכבד: הצפנת הילד ובניית התיבה. מניין שאבה יוכבד כוח לעשות דברים אלו? מדוע דווקא היא עשתה ואחרות לא עשו? לדברי הרשב"ם יש כאן סיבה טכנית: משה נולד מוקדם, ולכן ניתן היה להחביאו. לדברי הרמב"ן יש כאן סיבה מהותית: היא ראתה שבנה טוב. היא ראתה שיש לבנה עוצמות מיוחדות. היא ראתה את האור המדהים שכל הבית מתמלא בו בעקבות הולדת בנה. דבר זה נתן בה כוח להתאמץ ולהציל באופן חריג ומיוחד.
מכאן נלמד כלל בסיסי בחינוך ילדים: "ותרא אותו כי טוב הוא". ההבנה שצריכה לפעם בנו כל העת היא שיש לראות את הטוב המיוחד שבילדינו, לראות את האור המיוחד שכל ילד מוסיף בבית. נכון הדבר שלעתים קשה מאוד לעשות זאת. אולם, ראיית הטוב והאור שבילדינו מוסיפה גם לנו כוחות שיעזרו לנו להמשיך ולטפל בהם ובבית בכלל בצורה טובה יותר.
ומן הילדים נלמד ביחס לכולנו: נסתכל על אחרים ונסתכל על עצמנו בצורה טובה; נסתכל על העוצמות האדירות שזיכנו בהם הקב"ה. ראיית טוב נותנת כוחות, נותנת כוחות לאחרים ונותנת כוחות גם לנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











