ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
(א) וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם:
(ב) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר:
(ג) וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ:
…
(ז) וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ:
(ח) וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן:
(ט) עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא:
(י) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ:
בדרך כלל, אנשים הקוראים את הפסוקים מתפלאים על כך שיעקב הצליח להרים אבן שלא הצליחו להרים כל הרועים שהיו שם. אולם, דבר זה אינו פלא בעינינו. יעקב היה אדם קדוש, ובסייעתא דשמיא הצליח לעשות גם דברים קשים.
אולם, חז"ל הדגישו את הפלא הזה במיוחד, וכתבו שיעקב הרים את האבן כמניף פקק מעל הבקבוק (רש"י). כלומר, לא די שנעשה הדבר בקלות, אלא שלא גלל יעקב את האבן אלא הרים אותה. מדוע חז"ל מדגישים את כוחו של יעקב? למה הדבר כה חשוב לנו?
אולם, הפלא הגדול ביותר איננו ההצלחה של יעקב בהרמת האבן. השאלה הגדולה היא מדוע יעקב בכלל ניסה להרים את האבן?
אנו מכירים את יעקב מפרשת תולדות. יעקב הוא איש הפסיביות: אמו נותנת לו הוראות ואומרת לו מה לומר לאביו וכיצד להתלבש; אמו מכינה לו את האוכל, ואילו הוא "איש תם יושב אוהלים". יעקב אינו חש בסכנה מאחיו, ואמו היא שאומרת לו "הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך". ולא די שאומרת, אלא שנותנת הוראות מה לעשות: "ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה".
בסופו של דבר יעקב הולך לחרן גם על פי ציווי אביו: "קום לך פדנה ארם… וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם". כאמור, יעקב מלא בפסיביות ותמימות. פתאום בפרשת ויצא יעקב מתגלה כאדם שונה.
יעקב רואה את הרועים ליד הבאר. כנראה שהיו אלו אנשים חזקים ובריאים. הם אומרים לו שאינם מצליחים להזיז את האבן כי עדיין לא הגיעו כל הרועים. פתאום, אנו רואים את יעקב באופן שונה. יעקב התמים והפסיבי הולך ומנסה להזיז את האבן בעצמו! הפליאה איננה על כך שהצליח, אלא על כך שניסה! דבר זה אינו מתאים כלל ליעקב של פרשת תולדות!
מה קרה ליעקב? מניין קיבל פתאום את הכוח? שמעתי ממורי ורבי הרב ליכטנשטיין זצ"ל, שאכן יעקב השתנה בין פרשת תולדות ובין סיפור האבן. בתווך מופיע החלום. זו הפעם הראשונה שהקב"ה נגלה ליעקב, מבטיח את שמירתו, מבטיח לו זרע, ומבטיח לתת לזרעו את הארץ.
עד כה יעקב היה אדם פרטי, בלא חזון מיוחד ובלא אתגר מיוחד. פתאום, לאחר ההתגלות, יעקב מקבל חזון ושליחות. יעקב שקיבל שליחות מקבל כוחות חדשים. כעת הוא כבר לא יעקב הפסיבי, כעת הוא יעקב עם כוחות ועוצמה.
ואכן, הדבר נרמז בפסוק שמיד לאחר החלום (כ"ט, א):
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם:
בפעמים הקודמות בתורה שיעקב הולך למקום מסוים מופיע הפועל "וילך", ואילו כאן כתוב "וישא יעקב רגליו". חז"ל מסבירים (ורש"י על הפסוק מביא את דבריהם): הלב נושא את הרגליים. בעקבות חזון הלב, קיבל יעקב כוחות חדשים ועוצמה חדשה.
לעתים אדם מרגיש חלש וחסר כוחות, והוא חושב: "האם אני מסוגל לגמור את הש"ס? האם אני מסוגל להתעסק בצורה רצינית בחסדים?"
אדם מקבל כוחות בהתאם למשימות שלו! על כל אדם לבחון משימה שלא בהתאם לכוחות העכשוויים שלו, אלא קצת למעלה מהם. עלינו לבחור משימות שנראות לנו מעט "גדולות עלינו": דף יומי, עזרה וחסד, עזרה בבית וכדומה. כאשר אדם פועל בתחושת שליחות, הוא גם מקבל כוחות חדשים בסייעתא דשמיא כדי להוציא לפועל את המשימות שקיבל על עצמו.

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

חכמת התורה וחכמות החול

ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

למה באנו לעולם הזה?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הדלקה וכיבוי ביום טוב

הלכלוך הקדוש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















