ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
(א) וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם:
(ב) וַיַּרְא וְהִנֵּה בְאֵר בַּשָּׂדֶה וְהִנֵּה שָׁם שְׁלֹשָׁה עֶדְרֵי צֹאן רֹבְצִים עָלֶיהָ כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִוא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים וְהָאֶבֶן גְּדֹלָה עַל פִּי הַבְּאֵר:
(ג) וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקוּ אֶת הַצֹּאן וְהֵשִׁיבוּ אֶת הָאֶבֶן עַל פִּי הַבְּאֵר לִמְקֹמָהּ:
…
(ז) וַיֹּאמֶר הֵן עוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא עֵת הֵאָסֵף הַמִּקְנֶה הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ:
(ח) וַיֹּאמְרוּ לֹא נוּכַל עַד אֲשֶׁר יֵאָסְפוּ כָּל הָעֲדָרִים וְגָלֲלוּ אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וְהִשְׁקִינוּ הַצֹּאן:
(ט) עוֹדֶנּוּ מְדַבֵּר עִמָּם וְרָחֵל בָּאָה עִם הַצֹּאן אֲשֶׁר לְאָבִיהָ כִּי רֹעָה הִוא:
(י) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ:
בדרך כלל, אנשים הקוראים את הפסוקים מתפלאים על כך שיעקב הצליח להרים אבן שלא הצליחו להרים כל הרועים שהיו שם. אולם, דבר זה אינו פלא בעינינו. יעקב היה אדם קדוש, ובסייעתא דשמיא הצליח לעשות גם דברים קשים.
אולם, חז"ל הדגישו את הפלא הזה במיוחד, וכתבו שיעקב הרים את האבן כמניף פקק מעל הבקבוק (רש"י). כלומר, לא די שנעשה הדבר בקלות, אלא שלא גלל יעקב את האבן אלא הרים אותה. מדוע חז"ל מדגישים את כוחו של יעקב? למה הדבר כה חשוב לנו?
אולם, הפלא הגדול ביותר איננו ההצלחה של יעקב בהרמת האבן. השאלה הגדולה היא מדוע יעקב בכלל ניסה להרים את האבן?
אנו מכירים את יעקב מפרשת תולדות. יעקב הוא איש הפסיביות: אמו נותנת לו הוראות ואומרת לו מה לומר לאביו וכיצד להתלבש; אמו מכינה לו את האוכל, ואילו הוא "איש תם יושב אוהלים". יעקב אינו חש בסכנה מאחיו, ואמו היא שאומרת לו "הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך". ולא די שאומרת, אלא שנותנת הוראות מה לעשות: "ועתה בני שמע בקולי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה".
בסופו של דבר יעקב הולך לחרן גם על פי ציווי אביו: "קום לך פדנה ארם… וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם". כאמור, יעקב מלא בפסיביות ותמימות. פתאום בפרשת ויצא יעקב מתגלה כאדם שונה.
יעקב רואה את הרועים ליד הבאר. כנראה שהיו אלו אנשים חזקים ובריאים. הם אומרים לו שאינם מצליחים להזיז את האבן כי עדיין לא הגיעו כל הרועים. פתאום, אנו רואים את יעקב באופן שונה. יעקב התמים והפסיבי הולך ומנסה להזיז את האבן בעצמו! הפליאה איננה על כך שהצליח, אלא על כך שניסה! דבר זה אינו מתאים כלל ליעקב של פרשת תולדות!
מה קרה ליעקב? מניין קיבל פתאום את הכוח? שמעתי ממורי ורבי הרב ליכטנשטיין זצ"ל, שאכן יעקב השתנה בין פרשת תולדות ובין סיפור האבן. בתווך מופיע החלום. זו הפעם הראשונה שהקב"ה נגלה ליעקב, מבטיח את שמירתו, מבטיח לו זרע, ומבטיח לתת לזרעו את הארץ.
עד כה יעקב היה אדם פרטי, בלא חזון מיוחד ובלא אתגר מיוחד. פתאום, לאחר ההתגלות, יעקב מקבל חזון ושליחות. יעקב שקיבל שליחות מקבל כוחות חדשים. כעת הוא כבר לא יעקב הפסיבי, כעת הוא יעקב עם כוחות ועוצמה.
ואכן, הדבר נרמז בפסוק שמיד לאחר החלום (כ"ט, א):
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב רַגְלָיו וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם:
בפעמים הקודמות בתורה שיעקב הולך למקום מסוים מופיע הפועל "וילך", ואילו כאן כתוב "וישא יעקב רגליו". חז"ל מסבירים (ורש"י על הפסוק מביא את דבריהם): הלב נושא את הרגליים. בעקבות חזון הלב, קיבל יעקב כוחות חדשים ועוצמה חדשה.
לעתים אדם מרגיש חלש וחסר כוחות, והוא חושב: "האם אני מסוגל לגמור את הש"ס? האם אני מסוגל להתעסק בצורה רצינית בחסדים?"
אדם מקבל כוחות בהתאם למשימות שלו! על כל אדם לבחון משימה שלא בהתאם לכוחות העכשוויים שלו, אלא קצת למעלה מהם. עלינו לבחור משימות שנראות לנו מעט "גדולות עלינו": דף יומי, עזרה וחסד, עזרה בבית וכדומה. כאשר אדם פועל בתחושת שליחות, הוא גם מקבל כוחות חדשים בסייעתא דשמיא כדי להוציא לפועל את המשימות שקיבל על עצמו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
