ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
בתוך שלל האגדות והאמרות, דומה שהפרשה המרתקת ביותר היא פרשת הסתגרותו בחדרו. במשך כעשרים שנה, הסתגר הרבי בחדרו, ותלמידיו לא הורשו להיכנס פנימה. ובכל זאת, בית מדרשו המשיך להוות מוקד משיכה לבני עליה חריפים ושואפי גדולות. מידי פעם, היה הרבי מגיח מחדרו ושואג אל תלמידיו – משפט אמיתי עמוק ונוקב. התלמידים היו נרתעים ובורחים מפניו, אך שבים שוב ושוב להמתין בפתח החדר למשפט הבא שירימם לפסגות.
'אמנם הדלת נעולה', אמרו התלמידים, 'אך מבעד לחור המנעול פורצות יותר קדושה ורוממות משערים אחרים הפתוחים לרווחה'.
ואכן, מפעלו של הרבי מקוצק מהווה הוכחה מובהקת לכך ש"הדיבורים היוצאים לפעמים מפיות של קדושים, נותנים מזון בשפע רב יותר מהמון דרשות וספרים ארוכים בינוניים" (הראי"ה קוק, אורות התחיה ד).
לאחר פטירתו, נמנו רוב האדמו"רים הגדולים בפולין על תלמידיו. המונים רבים החלו ללכת לאורו. הבולטות בחסידויות הממשיכות עד היום את דרכו הן – גור וסוכטשוב. כך התברר, שאדם גדול שדיבר דברים מעטים, הטביע חותם משמעותי יותר מהרבה נואמים פופולריים, שאמנם מגיעים לרבים אך דבריהם בינוניים.
עיקרון זה ניתן ללמוד גם מדמותו של הגאון מווילנא (ואכן, יש בחסידות מי שראו בנשמת הרבי מקוצק כעין שיבה של נשמת הגאון מווילנא, ואף הרבי מקוצק ראה בשחר ימיו את הגאון מווילנא כדמות המופת אליה שאף להידמות). הגאון ישב כל ימיו סגור ומסוגר בחדרו ולמד בהתמדה עצומה. הגאון לימד חוג מצומצם של תלמידים, וחיבר ספרים המתאפיינים בתמציתיות גדולה, וקשים להבנה ללומד הרגיל.
לכאורה, אפשר היה לחשוב שהשפעתו תהא מעטה. וודאי היו שאמרו לעצמם, שהגאונות העצומה התבזבזה לשווא, ואם הגאון היה שקוע בהפצת תורה – היה משפיע יותר.
אך בפועל השפעתו של הגאון הייתה עצומה. מכוחו של הגאון, הקים תלמידו הגדול רבי חיים מוולוז'ין את אם הישיבות – וולוז'ין. כך כל עולם הישיבות בעת החדשה קם מכוח פנימיותו הגדולה של הגאון. מכוח חזונו של הגאון, עלו תלמידיו לארץ ישראל – עליית תלמידי הגר"א, והחלו למעשה את שיבת ציון של ימינו. תלמידיו וצאצאיהם הקימו את השכונות הראשונות בירושלים, ואת אם המושבות – פתח תקווה. ואף ספריו העמוקים והתמציתיים הפכו לדרך חשובה ומרכזית בפסיקת ההלכה.
מכאן ניתן ללמוד, שאת עומקם ואמיתתם של החיים, אל לנו לחפש דווקא במקומות הפופולריים והרדודים, כי אם במקומות העומק וההקשבה לאמת. לדורות רבים, ישפיעו דווקא הוגי הדעות והמחנכים, ולא העיתונאים ואנשי ההמון.
בפרשת יתרו, מתברר שאת המסר הרוחני לדורות – התורה, דולים ישראל במדבר השמם, ולא במצריים – מקום שטף החיים וההמון. ואף אנו בחיינו, אם רצוננו להתחבר לעומק ואמת, עלינו למצוא זמנים לשבת בבית המדרש ללמוד ולהעמיק!
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה כבד לך?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך ללמוד גמרא?
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
