ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
פתיחת הספר
1 -א- אָמַר יְהוּדָה בֶּן שָׁאוּל*, פָּתַח מְחַבְּרוֹ וְאָמַר: בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לוֹ יֵאוֹת עֵין הָאֱמֶת הַבְּרוּרָה, הַמְאַמֵּת* לַמְדַבְּרִים* מְצִיאוּת נַפְשׁוֹתָם אֱמֶת בְּרוּרָה, וּמָצְאוּ בָּהּ* מוּחֲשֵׁיהֶם מְצִיאָה בְּרוּרָה, וְיָדְעוּ בָּהּ יְדִיעוֹתָם יְדִיעַת צֶדֶק, נִסְתַּלְּקוּ בָּהּ מֵעֲלֵיהֶם הַשִּׁבּוּשִׁים, וְסָרוּ עִמָּהּ הַסְּפֵקוֹת, וְנִצְלְלוּ לָהֶם הָרְאָיוֹת, וְהִזְדַּכּוּ לָהֶם הַמּוֹפְתִים*, וְיִשְׁתַּבַּח עַל כָּל סִפּוּר נַעֲלֶה לִתְהִלָּה.
2 -ב-וְאַחַר מַה שֶּׁפָּתַחְנוּ בּוֹ מִתְּהִלַּת אֱלֹהֵינוּ וְשִׁבְחוֹ בְּמַאֲמָר קָצָר, אֲנִי מַקְדִּים לַסֵּפֶר הַזֶּה אֲשֶׁר כִּוַּנְתִּי לְחַבְּרוֹ, הוֹדָעַת סִבַּת נְפִילַת הַסְּפֵקוֹת לִבְנֵי אָדָם בִּדְרוּשֵׁיהֶם* וְאוֹפַנֵּי הֲסָרָתָם, עַד שֶׁתִּשְׁלַם הַגָּעָתָם אֶל הַדָּרוּשׁ וְיִשְׁלֹט קְצָתָם עַל קְצָתָם*, עַד אֲשֶׁר קִיְּמוּ אוֹתוֹ אֲמִתּוֹת כְּפִי מַחֲשַׁבְתָּם וּסְבָרָתָם. וּבֵאלֹהִים אֵעָזֵר לְגַלּוֹתָם מֵעָלַי עַד אֲשֶׁר יִשְׁלַם לִי מַה שֶּׁאַגִּיעַ בּוֹ אֶל עֲבוֹדָתוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׁאַל אוֹתוֹ חֲסִיד* בְּאָמְרוֹ (תהלים קיט, יח): גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
1 - הקדמה חלק א'
2 - הקדמה חלק ב'
3 - הקדמה חלק ג'
טען עוד
3 וּרְצוֹנִי לָשׂוּם אֶת זֶה עִם דִּבְרֵי הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ מַאֲמָר קָרוֹב* וְלֹא רָחוֹק, מֵהַדְּבָרִים הַקַּלִּים וְלֹא הַקָּשִׁים, מִשָּׁרְשֵׁי הָרְאָיוֹת וְהַטַּעַם וְלֹא מִסַּעֲפוֹתָם, לְבַעֲבוּר יִקְרַב דַּרְכּוֹ וְיֵקַל טָרְחוֹ וְיִישַׁר לִמּוּדוֹ וְיַגִּיעַ בּוֹ מְבַקְשׁוֹ אֶל הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם עַל הַחָכְמָה כְּשֶׁהִיא קְרוֹבָה (משלי ב, ט): אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָּל מַעְגַּל טוֹב.
4 וְאוֹדִיעַ תְּחִלָּה סִבַּת נְפִילַת הַסְּפֵקוֹת לִבְנֵי אָדָם. וְאֹמַר כִּי הַמֻּשְׂכָּלוֹת מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יְסוֹדוֹתָם מוּשָׂמִים עַל הַמּוּחָשִׁים*, וְהָיוּ הַדְּבָרִים הַמֻּשָּׂגִים בְּחוּשׁ נוֹפְלִים* בָּהֶם הַסְּפֵקוֹת בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי סִבּוֹת; וְזֶה אִם מִפְּנֵי קֹצֶר יְדִיעַת* הַדּוֹרֵשׁ בִּדְרוּשׁוֹ, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵקֵל עַל עַצְמוֹ* וּמַנִּיחַ הָעִיּוּן וְהַהִשְׂתַּכְּלוּת, כְּאָדָם שֶׁמְּבַקֵּשׁ אֶת רְאוּבֵן, וְנִסְתַּפֵּק לוֹ בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי דְבָרִים, אִם בַּעֲבוּר שֶׁאֵין יוֹדֵעַ אוֹתוֹ, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה לְפָנָיו וְלֹא יַכִּירֶנּוּ אוֹ שֶׁיִּהְיֶה זוּלָתוֹ וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא הוּא, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מֵקֵל עַל עַצְמוֹ וּמְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ בְּקַלּוּת וְרִפְיוֹן לֵב.
גורמי הספקות
5 וּבַעֲבוּר זֶה לֹא יִתְבָּרֵר לוֹ גַּם כֵּן הַדְּבָרִים הַמֻּשְׂכָּלִים, יִפֹּל בָּהֶם הַסָּפֵק לְאֶחָד מִשְׁתֵּי סִבּוֹת הָאֵל*. אִם* מִפְּנֵי שֶׁמְּבַקֵּשׁ הַמַּדָּע הַשִּׂכְלִי אֵינוֹ יוֹדֵעַ אוֹפַנֵּי הָרְאָיוֹת, וּמֵשִׂים הָרְאָיָה לֹא רְאָיָה*, וּמֵשִׂים גַּם כֵּן מַה שֶּׁאֵינֶנָּה רְאָיָה רְאָיָה. אוֹ שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דֶּרֶךְ הָעִיּוּן, אַךְ הוּא מֵקֵל עַל עַצְמוֹ וּמְמַהֵר לִגְזֹר עַל הַיָּדוּעַ* קֹדֶם הַשְׁלָמַת מְלֶאכֶת הָעִיּוּן בּוֹ. 6 וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִתְקַבְּצוּ בָּאָדָם שְׁנֵי הַדְּבָרִים יַחַד, רְצוֹנִי לוֹמַר שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּקִי בִּמְלֶאכֶת הָעִיּוּן וְעִם זֶה אֵינֶנּוּ מַמְתִּין עַד שֶׁיַּשְׁלִים מַה שֶּׁהוּא נוֹדָע מִמֶּנָּה כַּמִּשְׁפָּט, וְיִהְיֶה רָחוֹק מִבַּקָּשָׁתוֹ אָז בְּעִנְיַן יֵאוּשׁ*. וְאָמַר הֶחָכָם בָּרִאשׁוֹנִים* מִן הַנִּזְכָּרִים (נחמיה י, כט): יוֹדֵעַ מֵבִין*, וּבָאַחֲרוֹנִים מֵהֶם (תהלים פב, ה): לֹא יָדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ.
¬ ________________________
יְהוּדָה בֶּן שָׁאוּל – הוא המתרגם של ספרנו מערבית ללשון הקודש. הַמְאַמֵּת וכו' – הנותן לבני אדם את השכל, ובעזרתו יש ביכולתם להשיג האמת. לַמְדַבְּרִים – לבני אדם (האדם נקרא "מדבר" בלשון הקדמונים בגלל מעלתו השכלית, שניכרת בעיקר בדיבור). בָּהּ – בנפש. וְהִזְדַּכּוּ לָהֶם הַמּוֹפְתִים – התבררו ההוכחות. בִּדְרוּשֵׁיהֶם – בנושאים הנדרשים והנצרכים לידיעתם. וְיִשְׁלֹט קְצָתָם עַל קְצָתָם – יכריע בשכלו כצד מסוים ולא כצד שכנגדו. שָׁאַל אוֹתוֹ חֲסִיד – ביקש דוד המלך. מַאֲמָר קָרוֹב – בדרך פשוטה וברורה. מוּשָׂמִים עַל הַמּוּחָשִׁים – מבוססים על הכרת המציאות כפי שנקלטת באמצעות החושים. נוֹפְלִים – חלים. קֹצֶר יְדִיעַת וכו' – חוסר ידיעה כיצד לברר את העניין. מֵקֵל עַל עַצְמוֹ – מתרפה. הָאֵל – האלו. אִם – או. הָרְאָיָה לֹא רְאָיָה – חושב על הוכחה נכונה שהיא אינה נכונה. לִגְזֹר עַל הַיָּדוּעַ – להסיק מסקנות. בְּעִנְיַן יֵאוּשׁ – באופן שיש להתייאש מיכולתו לכוון לאמת. בָּרִאשׁוֹנִים – אותם שאין ביכולתם להבין (הסיבה הראשונה לטעות). יוֹדֵעַ מֵבִין – מכאן למדנו שהידיעה היא תוצאת התבונה.
ביאורים
-א- פתיחת הספר
רבנו פותח בדברי שבח לקדוש ברוך הוא. אין דבר בעולם שהוא אמת מוחלטת חוץ מאשר הקדוש ברוך הוא בעצמו, אולם בטובו הגדול הוא נתן לנו, בני האדם, יכולת לדעת על ידי השכל מהי האמת ומהו השקר. על ידו יכולים בני האדם להבחין בין חושיהם השונים ולהגיע לידיעות אמיתיות על העולם, ואז נעלמים כל הספקות והשאלות על הקורה בעולם. בתשובה לשאלה מה הפסיד האדם הראשון לאחר שאכל מעץ הדעת, שהרי נראה שהוא הרוויח מן החטא את ידיעת הטוב והרע, כותב הרמב"ם (מורה נבוכים חלק א פרק ב) ובעקבותיו גם אחרים, שלפני החטא ידע האדם הראשון להבחין בין האמת והשקר ולא היו לו ספקות כמו שיש לנו, ולאחר החטא נכנס בו יצר הרע נעלמה ממנו יכולת הידיעה של האמת האבסולוטית ומונחי האמת והשקר שלו נהיו מונחים יחסיים. רבי חיים מוולוז'ין (נפש החיים שער א פרק ו) מסביר שלפני החטא היצר הרע היה מחוץ לאדם, וזה היה הנחש, אולם לאחר החטא יצר הרע נכנס לתוך האדם.
2 -ב- גורמי הספקות והטעויות
תחילה מעוניין רבנו למנות את גורמי הספקות והטעויות המצויים בקרב בני האדם, כדי להסביר מדוע אנשים לא רואים את האמת וטועים אחר הבלים, ובגלל הטעויות הללו הם טועים בשאלות הבסיסיות של החיים ומנווטים את חייהם על פי מסקנותיהם המוטעות. על כן ברצונו ללמד איך אפשר להימנע מאותן הטעויות וכך יגיעו בני האדם אל האמת שאותה הם חפשו תמיד, כפי שבקש דוד המלך (תהלים קיט, יח): "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". רבנו בפירושו לתהלים שם מסביר פסוק זה כך: "הסר את מסך הסכלות והטמטום מעל עיני ליבי ובכך אוכל להגיע אל האמת".
3 ספר זה יהיה כתוב בשפה פשוטה על מנת לקרב את הדברים אל אנשים רגילים, והוא יעסוק בכללים ולא בפרטים, כדי שהלומד יגיע אל הצדק והאמת, ולאחר שהדברים יהיו פשוטים וקרובים יתקיים הפסוק (משלי ב, ט): "אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב".
4 טעויותיהם של בני האדם נובעות משתי בעיות: א. האדם אינו יודע מה הוא מחפש. ב. אפילו כאשר הוא יודע מה הוא מחפש, אם הוא מתעצל בחקירת הדבר, הוא לא מגיע לתכלית החקירה ובא לכדי טעות. למשל, המחפש אדם ששמו ראובן, יכול לטעות בזיהוי שלו בשני אופנים: א. כאשר הוא אינו מכיר את ראובן, מבחינתו כל אדם יכול להיות ראובן, וגם אם ראובן יהיה לפניו מן הסתם הוא לא יזהה אותו. ב. כאשר המחפש מכיר את ראובן אך הוא מזלזל בחיפוש אחריו, הוא לא יגיע אליו אף פעם.
5 גם אדם החוקר בדברים שכליים יכול לטעות בשני האופנים לעיל: א. כאשר האדם אינו יודע את דרכי ההוכחה, הוא מחליט שדבר שקרי הוא הוכחה טובה, ואת ההוכחה האמיתית הוא שולל וחושב שאינה אלא שקר. ב. כאשר אדם יודע איך להוכיח כראוי ואיזה הוכחות הן הוכחות טובות, אך מזלזל בעניין ומפסיק לחקור באמצע החקירה, הוא מגיע למסקנה מוטעית וחושב שמיצה את החקירה עד תום.
6 כל שכן כאשר שתי הלקויות הללו משולבות באדם אחד – הוא אינו בקי במלאכת העיון, ובנוסף לכך הוא גם מפסיק את העיון באמצע ואינו ממצה את בירור השאלה בכל כוחותיו, פשוט שהוא יתייאש מן הבירור ויהיה רחוק מלהשיג את מבוקשו. על אדם הלוקה בלקות הראשונה – שאינו יודע איך לחקור, אמר נחמיה (י, כט): "כל יודע מבין" ואילו אדם שאינו יודע – אינו מבין, ועל אדם שאינו יודע לחקור וגם מתעצל בחקירתו נאמר בספר תהלים (פב, ה): "לא ידעו ולא יבינו". הטעויות מתגברות כאשר בנוסף לשתי הלקויות האדם אינו יודע מה הוא מבקש, ואז אפילו אם במקרה תגיע לידו התשובה, הוא לא ישים לב ולא ידע שזו התשובה שהוא מחפש. אם כן יש שלושה סוגי דברים המביאים את האדם לכלל טעות: א. אי ידיעת דרכי ההוכחה. ב. זלזול בחקירה. ג. אי ידיעת המבקש את מבוקשו.
לרפואת מרדכי בן ישראל הי"ו
לזכות יונה טובה בת יוסף מנחם הי"ו
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר להתקלח ביום טוב?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
