ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִצְטָרֵף אֶל שְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה דָּבָר שְׁלִישִׁי, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַמְבַקֵּשׁ לֹא יֵדַע מַה יְבַקֵּשׁ, כִּי אָז יִהְיֶה יוֹתֵר רָחוֹק מִן הַדָּבָר, עַד שֶׁיִּקְרֶה לוֹ* הָאֱמֶת אוֹ יִמְצָאֵהוּ וְלֹא יַרְגִּישׁ בּוֹ. 7 וְהוּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בִּמְלֶאכֶת הַמִּשְׁקָל וְלֹא דְּמוּת הַמֹּאזְנַיִם וְהָאֲבָנִים, וְלֹא כַּמָּה זוּזִים יֵשׁ לוֹ אֵצֶל הַמְחֻיָּב לוֹ אֲפִלּוּ הָיָה הַמְחֻיָּב לוֹ פּוֹרְעוֹ מִשָּׁלֵם*, לֹא הָיָה מִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁפְּרָעוֹ מַה שֶּׁהָיָה חַיָּב לוֹ, וְאִם יִקַּח מִמֶּנּוּ פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהוּא חַיָּב לוֹ, הוּא* חוֹשֵׁב שֶׁהוֹנָה אוֹתוֹ. 8 וּכְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה זֶה הָעִנְיָן בִּשְׁנַיִם הַתּוֹבֵעַ אֶחָד מֵהֶם אֶת חֲבֵרוֹ, כֵּן עִנְיַן הַדּוֹרֵשׁ לִשְׁקֹל לְעַצְמוֹ וְאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ כְּלֵי הַשְּׁקִילָה וְלֹא הַכַּמּוּת הַשְּׁקוּלָה. 9 וּמָשְׁלוּ עוֹד בְּמִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל מָמוֹן לְעַצְמוֹ אוֹ לְזוּלָתוֹ בְּרִצּוּי* עַצְמוֹ, וְהוּא אֵינוֹ בָּקִי בִּמְלֶאכֶת הָרִצּוּי, וְיִקַּח פְּעָמִים רַבּוֹת הַמָּעוֹת הָרָעוֹת וְיַנִּיחַ הַטּוֹבוֹת. וְכֵן אִם יִהְיֶה בָּקִי בִּמְלָאכָה אִם לֹא יִסְתַּכֵּל בַּטּוֹב. 10 וּכְבָר דִּמָּה הַכָּתוּב רִצּוּי דִּבְרֵי הַצֶּדֶק בְּרִצּוּי הַמָּמוֹן בְּאָמְרוֹ (משלי י, כ): כֶּסֶף נִבְחָר* לְשׁוֹן צַדִּיק לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט. וְשָׂם אֲשֶׁר יְדִיעָתָם בִּמְלֶאכֶת הָרִצּוּי מְעַטָּה אוֹ סִבְלָם מְעַט* רְשָׁעִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חוֹמְסִים הָאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר אָמַר (משלי שם): לֵב רְשָׁעִים כִּמְעָט. וְשָׂם הַמְרַצִּים צַדִּיקִים בַּעֲבוּר סִבְלָם* וִידִיעָתָם, בְּהַקְדָּמָתוֹ: כֶּסֶף נִבְחָר לְשׁוֹן צַדִּיק. 11 וְאֵין הַחֲכָמִים מְשֻׁבָּחִים וְהַסְּפֵקוֹת מִסְתַּלְּקוֹת מֵעֲלֵיהֶם, כִּי אִם בְּסִבְלָם עֹל יְדִיעַת תַּכְלִית חֶלְקֵי הַמְּלָאכָה* אַחַר יְדִיעָתָם אוֹתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם (איוב לב, יא): הֵן הוֹחַלְתִּי לְדִבְרֵיכֶם אָזִין עַד תְּבוּנֹתֵיכֶם עַד תַּחְקְרוּן מִלִּין, וְאָמַר [דָּוִד] הַצַּדִּיק הָאַחֵר (תהלים קיט, מג): וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד:
________________________
עַד שֶׁיִּקְרֶה לוֹ – אף אם תזדמן לפניו. מִשָּׁלֵם – במלוא הסכום. הוּא – המשלם. בְּרִצּוּי – בחלפנות מטבעות. נִבְחָר – מזוקק. סִבְלָם מְעַט – אלה שהשקעתם בבירור האמת מועטת. סִבְלָם – השתדלותם ומאמציהם לבירור האמת. תַּכְלִית חֶלְקֵי הַמְּלָאכָה – שלבי הבירור הנדרשים בשלמותם.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
1 - הקדמה חלק א'
2 - הקדמה חלק ב'
3 - הקדמה חלק ג'
טען עוד
7 בכדי להבין את העניין מביא רבנו משל – מוכר בחנות חייב לדעת כמה דברים בסיסיים על מנת שלא ירמו אותו – א. מלאכת השקילה – איך משתמשים במשקולת. ב. צורת המאזניים והמשקולת. ג. כמה דינרים הקונה חייב לו. אם אדם אינו יודע את כל הנתונים הללו, גם אם הקונה יבא וישלם לו את כל החוב, הוא יחשוב שהקונה הונה אותו ולא שילם לו את כל התשלום. גם הקונה צריך לדעת כמה המוכר צריך להחזיר לו, כדי שאם המוכר יחזיר לו פחות, הוא ידע שהמוכר רימה אותו.
8 אותה בעיה קיימת גם אצל אדם הרוצה לשקול לעצמו דבר כל שהוא, אם הוא אינו מכיר את כלי השקילה ולא את הכמות שצריך לשקול – פשוט שהוא יטעה כל הזמן בשקילה, ואם אחר כך הוא ירצה למכור לאחרים את הסחורה שלו הוא יפסיד הרבה כסף. כך גם אדם הרוצה לעיין בדברים מורכבים, הוא צריך להיות רציני ולדעת מה בדיוק הוא רוצה לחקור ולא לעצור באמצע החקירה ולחשוב שהיא הסתיימה.
9 רבנו מביא משל נוסף – אדם המחליף מטבעות, ואינו בקי במלאכה זו – הוא אינו יודע את שער החליפין, ולא את המטבעות השונים שיש בשוק, ברור שהוא יטעה הרבה פעמים ויקח פחות כסף ממה שהיה צריך לקבל. כך יקרה גם לאדם המכיר את מלאכת החליפין אך הוא לא מרוכז ומזלזל בהחלפת הכספים – הוא לא ישים לב לסוגי המטבעות ויכול להיות שיתנו לו מטבעות מזויפים או מטבעות שפג תקפם.
10 ההשוואה בין אמירת דברים נכונים להעברת כסף מאדם לחברו מופיעה בתנ"ך – "כסף רשע לשון צדיק, לב רשע כמעט" (משלי י, כ). רבנו שם מפרש את הפסוק: "הצדיק – ליבו בטוח בדבריו שהם מדויקים ככסף צרוף, שנאמר: 'אמרות ה' אמרות צרופות', ואף כמזוקק ביותר ככתוב: 'צרופה אמרתך מאוד', אבל אצל הרשע ליבו קטן מפני שהוא יודע מצבו שהוא מועל ועושק". שלמה המלך דימה אנשים שאינם מבינים מספיק בחליפין או אנשים המחליפים כסף בפזיזות לרשעים, מפני שהם משנים הרבה פעמים את האמת, ככתוב: "לב רשעים כמעט", ואילו את האנשים הבקיאים במקצועם וחוקרים דברים עד הסוף דימה לצדיקים, מפני שהם עושים דברים על פי שיקול דעת וסבלנות, ככתוב:"כסף נבחר לשון צדיק".
11 החכמים משתבחים בזה שאין להם ספקות ושאלות בגלל שהם מכירים את המלאכה בה הם עוסקים ויש להם סבלנות בחקירתם, וכמו שכתוב באיוב (לב, יא): "הן הוחלתי לדבריכם, אזין עד תבונותיכם, עד תחקרון מלין"- אליהוא משתבח בכך שהוא שמע את הדברים עד הסוף והגיב עליהם רק לאחר שהבין אותם כראוי. וכן ביקש דוד מה' להגיע אל האמת ואמר (תהלים קיט, מג): "ואל תצל מפי דבר אמת עד מאוד".
לב הדברים
המשלים שמביא רס"ג כדי להסביר על חשיבות חקירת האמת עוסקים בכסף, ולא בכדי. הכסף מבטא את כוחו של האדם לפעול בעולם – 'בעל המאה הוא בעל הדעה'. חקירת האמת הִינה אבן יסוד בחיי האדם. כאשר אדם לא מסוגל להבחין בין טעות לבין דבר נכון, הוא אינו מסוגל להתנהל. הוא לא יודע לאן לצעוד, כיצד לנתב את חייו. ממילא – אין בכוחו להשפיע ולקדם, ליצור ולעשות. האדם הוא יצור רב-עצמה, בעל כוחות רבים, אך בלא כוח האמת שבו – לא יצאו הכוחות אל הפועל אלא יתמסמסו בפעולות חסרות תועלת.
גם בעולם הרוחני האמת היא זו המובילה לצדק. בירור האמונה, החקירה השכלית וחשיפת האמיתות מפתחים את האמונה הטבועה בלב. אותה אמונה ילדותית שעִמה נולדנו, מתפתחת ומתעצמת – ויוצאת לפועל. כאשר אדם מתעצל מלחקור ולפתח אמונה זו, הוא נקרא רשע. הוא חומס את האמת, האמונה נשארת כמוסה וחייו אינם ממצים את ייעודם.
כדי להגיע לאמת נדרש עמל רב, כפי שנראה גם בהמשך. גם הצדיקים הגדולים לא נולדו צדיקים ומכירי אמת. הם עמלו ופיתחו את האמונה שבהם, ומכוח אהבת האמת העזה שהייתה בקרבם וממסירות נפשם כדי להגיע לדברי צדק – זכו למעלתם.
לעילוי נשמת לאה גליק בת אברהם ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
