ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
צפריר בן עזרא הכהן הי"ו
חסידים מספרים כי כשהיה בנו של הצדיק ר´ יצחק אייזיק מזידיטשוב סמוך על שלחן חותנו, הצדיק ר´ אברם מסטריטין, ראה שחותנו מאריך הרבה בשירות ותשבחות אחר הדלקת נר חנוכה, בכל לילה ולילה. תמה מאד על אביו הצדיק שכל ההדלקה עם הברכות והמזמורים נגמרים אצלו במשך רבע שעה, ושאל אותו על כך. השיב לו אביו בחרדת קודש: "באמת מעשה נסים הוא שבשעה שאני מברך על הנרות איני נשרף יחד עמהם, ואתה רוצה שאתעכב אצלם כמה שעות?".
סיפור זה העוסק בצורת ההדלקה של נר החנוכה אצל שתי דמויות שונות, חושף את המשמעות הרעיונית שהעניקה החסידות למעמד הדלקת נר החנוכה. נר ה´ נשמת אדם. הנר היה מאז ומעולם משל וסמל לחייו של אדם. רגילים אנו להדביק לאדם שאנו נוקבים בשמו, את הברכה: "נרו יאיר". על אדם שמת נמצא כתוב במודעות האבל את המילים: "כבה נר המערבי". ביטויים אלו השגורים בפי העם מלמדים על העומק שתפס סמל זה בתודעה הציבורית של כולנו.
שלשה חלקים יש בו בנר: שמן, פתילה ושלהבת. שלשת החלקים הללו נמשלו לשלשת החלקים המרכיבים את האדם.
הלהבה היא להבת החיים. היא הפעולה הרוחנית של הבעירה. הלהבה איננה דבר מוחשי מבחינה מציאותית. זהו תהליך פיזיקלי הנצפה בעינינו כשלהבת אבל האמת היא שאין הלהבה דבר הניטל בידיים ככל חפץ מוחשי אחר. זהו טיבה של הנשמה. היא מורגשת, אנו רואים את פעולתה אולם אין היא עצם ככל העצמים החומריים הקיימים בעולמנו. צורה מיוחדת יש לה לשלהבת הנר. פונה היא כל העת כלפי מעלה. מחפשת היא אחר חמצן שיזין את תהליך הבעירה. כך היא דרכה של נשמתנו. מושכת היא כל העת כלפי מעלה, מבקשת הארה, אויר פסגות הבא מעולמות הרוח שמהם נחצבה.
השמן הוא החומר. הוא המאפשר את הבערה, הוא המזין אותה בחומרים שיאפשרו את המשך קיום הלהבה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
32 - לשחק מחבואים עם הבורא
33 - החמצן של הנשמה
34 - התחלה חדשה
טען עוד
אחד המרכיבים החשובים ביותר לקיומה של בעירה הוא מערכת היחסים ההדדית בין כל המרכיבים של הבעירה. התנתקות של השלהבת מן השמן עתידה להביא לכך שהשלהבת תכבה. שיקוע של הפתיל עם השלהבת בתוך השמן יביא גם הוא לכך שהשלהבת תכבה. אין אפשרות לקיים מערכת של חיי רוח ללא קשר עם עולם החומר. יש צורך בהזנה מתמדת של עולם החומר. יחד עם זאת השתקעות בתוך עולם החומר עלולה אף היא לגרום לכך שחיי הרוח של האדם ינטלו ממנו.
כשאנו צופים בדליקה אנו יכולים להבחין לעיתים בשלהבות של אש המתפרצות אל השמים וכבות מיד. יש והשלהבת חשה בחמצן הרב המצוי בסביבה והיא מתוך רצון לקיים את הבעירה, מתנשאת אל החמצן ההוא ויוצרת בעירה לשניה אחת. החמצן נגמר והשלהבות נעלמות. יש לעיתים וההארה הנשמתית גוברת בגופו של האדם. או אז מתחילה הנשמה לדרוש את שלה. האיזון מופר והנשמה מאיימת לפרוץ אל המרומים. המות עומד בפתח. תיאורים רבים מצויים בדברי חז"ל לסוג כזה של מיתה הבאה מתוך כמיהה של הנשמה אל מקור מחצבתה. כך מתארים חז"ל את מעמדם של ישראל בזמן מעמד הר סיני. את הפסוק "נפשי יצאה בדברו" דרשו חכמים על נשמתם של ישראל שיצאה מנרתיקה מרוב מתיקות ונעימות של שמיעת עשרת הדברות.
כאן שבים אנו אל הסיפור שלנו. ר´ יצחק אייזיק מזידיטשוב רואה את חותנו עוסק בהדלקת הנר במשך זמן רב. החותן נהנה מן ההארה הרוחנית הבאה לו בעת הדלקת הנר. מסתבר כי הארה רוחנית זו טובה היא לו, מגבירה היא מעט את השלהבת, מחזקת את הצד הרוחני של חייו שמטבע הדברים דורש את חיזוקו מזמן לזמן. שונים הם פני הדברים אצל אביו של ר´ יצחק אייזיק. הדלקת הנר נתפסת כמעמד כה מרומם עד שההדלקה מאיימת להפר את האיזון העדין בין הרוח והחומר. אביו של ר´ יצחק אייזיק חושש שמא ישרף יחד עם הנרות. זאת ועוד, המדובר הוא כאן דווקא בהקשר עם הנרות. אביו של ר´ יצחק אייזיק מתבונן בנרות והנרות הופכים להיות לסמל למה שמתחולל בתוך נפשו פנימה. להב הנר עולה ועימו מתחדדת תחושת עליית הנשמה מתוך כמיהה של הארת נרות החנוכה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
