ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה – כך משנכנס אדר מרבין בשמחה…
רש"י מבאר:
משנכנס אדר – ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח.
לפי רש"י ניתן להבין, שבגלל הנס של פורים הרי שמרבים בשמחה. ממילא, כיוון שבאדר א' לא היה נס פורים, הרי שאין גם מקום להרבות בשמחה (אלא אם כן, נראה את אדר ראשון ושני, כמעין חודש אחד ארוך). וכן כתב בשו"ת שאילת יעב"ץ (ח"ב סימן פ"ח). הוא מוסיף להסביר שם: מדוע רש"י כתב "פורים ופסח", הרי פסח איננו קשור כעת לענייננו. הגמרא אומרת, שקוראים את המגילה באדר שני, כדי לסמוך גאולה לגאולה. כלומר, שישנו חיבור בין פורים ופסח. ולפי זה, דווקא באדר הסמוך לפסח, הסמוך לגאולה, יש שמחה, אבל לא באדר ראשון.
מצד שני, המשנה אומרת שכל ההבדל בין אדר ראשון ואדר שני הוא מקרא מגילה ומתנות לאביונים. מכאן ניתן להסיק, שביחס לשמחה אין הבדל ביניהם, ובשניהם צריך להרבות בשמחה (אא"כ נאמר ש"מקרא מגילה" רומז גם לעניין השמחה).
בשו"ת חתם סופר (או"ח קס"ג) כותב דבר חדש, בתחילה בשם עצמו, ואחר כך כותב שכך מצא בירושלמי, שהגזירה של המן היתה באדר ראשון. הגזרה היתה באדר ראשון כי במגילה כתוב "חודש שנים עשר הוא חודש אדר". לשם מה התוספת "חודש שנים עשר"? אלא שהיו שני אדרים, ומדובר על הראשון שבהם, החל בחודש שנים עשר. מכל מקום, הוא כותב שעקרונית היה מקום לעשות פורים באדר ראשון, בפרט שהגזירה היתה באדר ראשון, אולם עושים את פורים באדר שני, כדי "לסמוך גאולה לגאולה" (מסתבר, שסמיכת גאולה לגאולה, מראה שכל הנסים נובעים מכוח יציאת מצרים – עיינו בכך בהרחבה בדברים שכתבתי בהגדה של פסח).
ואם כך, בודאי שיש עניין של שמחה באדר ראשון, כי נס פורים, שייך עקרונית לאדר ראשון, ורק כדי לסמוך גאולה לגאולה, עושים פורים באדר שני.
ביחס לשמחה יש לדון גם מפסיקת ההלכה בעניין תענית. כפי שראינו, נחלקו ראשונים האם מותר להתענות ולהספיד בי"ד באדר ראשון. לדעת הרמב"ם – אסור להתענות ולהספיד, ולדעת הרא"ש מותר. השלחן ערוך (תרצ"ז) מביא את המחלוקת (בסימן האחרון שלו על או"ח) ונראה שפסק שלא אומרים תחנון. והרמ"א כותב שיש אפילו להרבות קצת בסעודה בי"ד באדר ראשון.
לאור זאת, האם יש שמחה באדר ראשון? אם אנו מניחים שהשמחה תלויה בנס פורים, הרי שלאותן דעות שסוברות שאסור להתענות (כפסיקת השו"ע) ובודאי לאותן דעות הסבורות שיש מצווה להרבות בסעודה (והרמ"א פסק שיש להרבות קצת בסעודה בי"ד באדר ראשון), הרי שיש זכר לפורים בי"ד באדר, וממילא בודאי לשיטת הרמ"א, יש מקום להרבות קצת בשמחה גם באדר ראשון (ובודאי לשיטת החתם סופר, שגזירתו של המן היתה באדר ראשון).
משמעות השמחה באדר ראשון ומשמעותה באדר שני:
מדוע יש להרבות בשמחה בחודש אדר? כפי שראינו רש"י מסביר שכיוון שנעשו נסים לישראל בחודש זה, יש להרבות בשמחה. ייתכן שהריבוי בשמחה הוא תוצאה מן הנסים שבחודש זה. אולם, ייתכן שהריבוי בשמחה הוא גם הכנה לקראת חגיגת הנסים בחודש זה. אי אפשר בבת אחת להיכנס לשמחת פורים. צריך להיכנס בשלבים. חז"ל הורו לנו לשמוח כבר מתחילת החודש, כדי ששמחת פורים תהיה אמיתית יותר, עמוקה יותר ומשמעותית יותר. אם כך, בשנה זו שיש שני חודשי אדר, הרי שההכנה לקראת פורים ולקראת פסח – משמעותית יותר, עמוקה יותר ונותנת עומק רב יותר לשמחה.
באדר ראשון אמנם השמחה קטנה יותר מבאדר שני, אך שמחת אדר שני השנה, גדולה יותר משמחת אדר בשנה רגילה, שהרי היא באה לאחר ההכנה של השמחה המצומצמת יותר של אדר ראשון. פורים ופסח, באים לאחר שתי ההכנות, וממילא בע"ה הם בעוצמה מיוחדת, שמחה של קדושה וטהרה, שמחה והודאה עצומה.
כשאדם שמח, הוא צריך לזכור את אלו שקשה להם. .
בחודש אדר נתחזק בשמחה, ובע"ה ננסה לחזק אחרים, לשמח אחרים, וכך להגיע לשמחה מלאה ואמיתית.
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
ברוך שעשה לי נס במקום הזה
חידוש כוחות העולם
איך מכניסים את ה' אל תוך הלב?
אנחנו קודש למענך
האם הניסים שקרו במצרים יכולים לקרות גם היום?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
