ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
חסידים מספרים כי כשהיה רבי דוב בער שלימים כונה המגיד ממזריטש, ילד בן חמש, נפלה דליקה בבית אביו. ראה את אמו ממררת בבכי ושאל אותה: "אמא, כלום יש להצטער כל כך על אבדן בית?". "לא על הבית אני מקוננת" השיבה האם, "אלא על שריפת מגילת שלשלת היוחסין שלנו. היא מתחילה בתנא רבי יוחנן הסנדלר". "אין בכך כלום" אמר הילד, "אני אמציא לך שלשלת יוחסין חדשה, שתתחיל בי".
הסיפור שלנו מוטל בין שני קטבים, מסורת מול חידוש. הסיפור שלנו מפגיש אותנו עם המגיד ממזריטש בהיותו בן חמש. הילד הצעיר מסמל את החידוש, את הרעננות בעוד האב והאם מסמלים את המסורת ואת הישן. הדליקה נופלת בבית אביו של ר' דוב בער. האיזכור של בית האב בהקשר של הסיפור שלנו הוא משמעותי ביותר. אחד המציינים החשובים ביותר במפקדי ישראל השונים הוא "ויתילדו על משפחותם לבית אבותם". המפקד הבא לייחס את השבטים על המבנה הפנימי שלהם, עוסק בקשר שבין המשפחות השונות לבין בתי האבות שלהן. בית האב הוא מציין של ייחוס. השרפה האוחזת בבית האב, מסמלת את אבדן הייחוס. זאת ועוד, בהקשר של ההתייחסות בעת המפקד מזכירים בעלי החסידות את דברי חז"ל ש"חייב אדם לומר מתי יגיעו מעשי לידי מעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב". ההתפקדות לבית אבות איננה ייחוס גרידא אלא גם המשכיות של דרך אידאולוגית, מוסרית ודתית. השמירה על מגילת היוחסין יש לה משמעויות בהקשר של שימור הדרך המסורה לכל משפחה כמורשת אבות.
הילד הרואה את אימו הממררת בבכי חושב כי הבכי הוא על הבית שנשרף, על העצים ועל האבנים, ומשום כך איננו מבין על מה הבכי הגדול. דעתו של הילד אינה נתונה למגילת היוחסין. הוא ילד, וילד חי את חיי הנעורים את ההתחדשות, ולא את העבר. אימו מסבירה לו כי דעתו נתונה לא לבית שנשרף אלא למגילת היוחסין המייחסת את משפחתה וממילא גם את המגיד עצמו, לר' יוחנן הסנדלר. כששומע זאת הילד הוא מציע לאמו שלשלת יוחסין חדשה, שלשלת יוחסין שתתחיל ממנו.
יש כאן מספר מרכיבים שכולם מדברים על אותו רעיון. בנוהג שבעולם שלשלת יוחסין עוברת מן הדור הזקן אל הדור הצעיר ואילו כאן הילד מציע לאימו שלשלת יוחסין. בנוהג שבעולם כיוון הזרימה של שלשלת יוחסין הוא מן העבר על ההווה והעתיד ואילו כאן מציע הילד לאמו שלשלת יוחסין המתחילה בו ותהיה ראויה גם עבורה. בנוהג שבעולם מביעה שלשלת יוחסין התבטלות כלפי הדורות שהיו והבנה שאם הראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם, אולם כאן מציע הילד את עצמו בתור מייסד השלשלת. זאת ועוד, הצעה זו אמורה להוות אלטרנטיבה לשלשלת היוחסין שהיתה מצויה בידי המשפחה מר' יוחנן הסנדלר. עולם הפוך ראיתי...
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
33 - החמצן של הנשמה
34 - התחלה חדשה
35 - לא להתנגד למתנגדים
טען עוד
האמת היא שדבריו של ר' דב בער לאמו משקפים תהליך הרבה יותר עמוק מזה המתרחש בבית השרוף של משפחת המגיד ממזריטש. התהליך הוא בעצם התהליך החסידי, הבא בסערת נעורים אל תוך עולם מסודר ומיוחס, אל תוך עולם שמורשת העבר הינה משמעותית ביותר עבורו. אל העולם הזה פרצה החסידות ורצתה להציב מהלך חדש. מהלך שכולו מושפע מרוח נעורים, מתסיסה רוחנית, מהלך האמור לפתוח דף חדש בדרך עבודת ה'. המגיד מציע לאימו שלשלת חדשה שתתחיל ממנו. הוא חש ברוח המפעמת בקרבו, ומתוך תחושה עמוקה של תודעה עצמית הוא מציע לה את השלשלת שלו, את החידוש שלו. ההיסטוריה למדה אותנו שהמגיד ממזריטש קיים את ההבטחה. הוא זכה להעמיד שלשלת ענפה ומכובדת של מנהיגות חסידית, שלשלת שהתחילה מהמקום בו הוא עמד ובמידה מסוימת לא נסמכה על השלשלות שקדמו לה.
חידוש השלשלת על חורבותיו של הבית השרוף דווקא, על רקע שריפת מגילת היוחסין הישנה, מקבלת משמעות קיצונית עוד יותר. יש כאן מעין תחושה כי העולם שהיה מכין מקום לעולם חדש. היהדות עם כל מסגרת המסורת והמורשת, נותנת מקום גם ליצירת דרכים חדשות.
זאת ועוד, יש לראות את דבריו של ר' דב בער כמייסד שלשלת, על רקע השלשלת הקודמת שאבדה, השלשלת של ר' יוחנן הסנדלר. ר' יוחנן היה סנדלר. לא איש מיוחס, לא איש עשיר, סנדלר. השלשלת התחילה ממנו. משמעות הדברים היא שיש אפשרות להתחיל שלשלת חדשה. כשם שר' יוחנן התחיל שלשלת חדשה, כך יש אפשרות בדור מן הדורות, לאחד מצאצאיו של אותו ר' יוחנן הסנדלר, לחדש שלשלת חדשה.
ההסטוריה של הרוחניות בעולם מלאה בסיפורי שלשלות חדשות. יש והמציאות מכתיבה את העלמותן של שלשלות ישנות. יש והמציאות שורפת את הבית הישן. אז, יש הנתקפים בכאב ובהתרפקות על העבר שהיה ונגוז. ברגעים שכאלו מתעורר הכח החיוני של הרוח, זה המתלבש בלבוש של נעורים והתחדשות, ומביא לעולם שלשלת חדשה תחת זו שהיתה ואינה עוד.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
דיני קדימה בברכות
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
התשובות לשאלות הגדולות שבחיים
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
