ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
112 וְאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה עִנְיָנִים, הֵם וּמַה שֶּׁנִּסְמֹךְ* אֲלֵיהֶם, הֵם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן* מִשְּׁנֵי חֶלְקֵי הַמִּצְווֹת, וְנִסְמֹךְ אֶל הָרִאשׁוֹן מֵהֶם, לְהַכְנִיעַ לוֹ וּלְעָבְדוֹ, וְלַעֲמֹד לְפָנָיו, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, וְהַכֹּל בִּכְתָב*. וְנִסְמֹךְ אֶל הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא יְשֻׁתַּף לוֹ, וְלֹא יִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ לַשֶּׁקֶר, וְשֶׁלֹּא יְתָאֲרֵהוּ בִּתְאָרִים הַמְגַנִּים, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, וְהַכֹּל בִּכְלָל. וְיִסְמֹךְ אֶל הַשְּׁלִישִׁי. עֲשׂוֹת הַמִּשְׁפָּט, וְהָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק וְהַדִּין, וְהַרְחָקָה מֵהֲרוֹג הַמְדַבְּרִים*, וְאִסּוּר הַנִּאוּף, וְהַגְּנֵבָה, וְהָרְכִילוּת, וְשֶׁיֹּאהַב הַמַּאֲמִין לְאָחִיו מַה שֶּׁהוּא אוֹהֵב לְנַפְשׁוֹ, וְכָל אֲשֶׁר נִכְלָל בְּאֵלֶּה הַשְּׁעָרִים, וְהַכֹּל בִּכְתָב. 113 וְכָל עִנְיָן מֵאֵלֶּה שֶׁמְּצֻוֶּה בּוֹ, נָטַע בְּשִׂכְלֵנוּ טוֹבָתוֹ*, וְכָל עִנְיָן מֵהֶם שֶׁהִזְהִיר* מִמֶּנּוּ, נָטַע בְּשִׂכְלֵנוּ גְּנוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הַחָכְמָה אֲשֶׁר הִיא הַשֵּׂכֶל (משלי ח, ז) כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע. 114 וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי דְּבָרִים אֵין הַשֵּׂכֶל גּוֹזֵר אוֹתָם שֶׁהֵם טוֹבִים לְעַצְמָם וְלֹא מְגֻנִּים לְעַצְמָם, הוֹסִיף לָנוּ הַבּוֹרֵא עֲלֵיהֶם צִוּוּי וְהַזְהָרָה לְהַרְבּוֹת גְּמוּלֵנוּ וְהַצְלָחָתֵנוּ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה מב, כא) ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. 115 וְהָיָה הַמְצֻוֶּה בּוֹ מֵהֶם טוֹב וְהַמֻּזְהָר מִמֶּנּוּ מֵהֶם מְגֻנֶּה, לִמְקוֹם הָעֲבוֹדָה בָּהֶם*, וְהוּסְפוּ בָּעִנְיָן הַשֵּׁנִי בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן. 116 וְעִם זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם עִם הַהִסְתַּכְּלוּת*, תּוֹעֲלוֹת חֶלְקִיּוֹת, וַעֲלִילָה* מְעַטָּה מִדֶּרֶךְ הַמֻּשְׂכָּל*, כַּאֲשֶׁר הָיָה לַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן תּוֹעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲלִילָה גְּדוֹלָה מִדֶּרֶךְ הַמֻּשְׂכָּל.
________________________
שֶּׁנִּסְמֹךְ – שנצרף. הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן – המצוות השכליות. וְהַכֹּל בִּכְתָב – מפורש בתורה. הַמְדַבְּרִים – האנשים. טוֹבָתוֹ – הבנת הטוב שבמעשה זה. שֶׁהִזְהִיר – לא לעשותו. לִמְקוֹם הָעֲבוֹדָה בָּהֶם – מחמת ציווי ה' לעובדו. הַהִסְתַּכְּלוּת – ההתבוננות. עֲלִילָה – סיבות והבנה. מִדֶּרֶךְ הַמֻּשְׂכָּל – על פי השכל האנושי.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
23 - מאמר שלישי חלק ב'
24 - מאמר שלישי חלק ג'
25 - מאמר שלישי חלק ד'
טען עוד
112 מצוות שכליות ושמעיות
שלושת החלקים הללו מרכיבים את הסוג האחד של המצוות והוא: המצוות השכליות , המצוות המתיישבות על השכל. בחלק הראשון כלולות מצוות שנועדו לכבד את הבורא – להיכנע לפניו, לעבדו, לעמוד לפניו וכל הדומה לכך. בחלק השני – לא לפגום בכבוד ה', והוא כולל בתוכו גם את האיסורים לשתף עימו אל אחר, להישבע בשמו לשקר, לתארו בתארים שפלים וכל המצוות הדומות לכך. בחלק השלישי – לא להרע האחד כלפי השני, נכללות גם המצוות לנהוג בצדק וביושר, לדבר אמת ולעשות משפט, האיסורים להרוג אדם, לגלות עריות, לגנוב, ללכת רכיל ולרמות והציווי לאדם לאהוב את חברו כשם שהוא אוהב את עצמו.
113 הקדוש ברוך הוא נטע בנו את ההבנה שלמצוות השכליות שצריך לקיימן – מצוות העשה – ישנה משמעות חיובית, ולדברים אשר נצטווינו להתרחק מהם במצוות לא תעשה ישנן תוצאות שליליות, וכמו שאמר שלמה המלך (משלי ח, ז-ט): "כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע".
114 הסוג השני של המצוות הוא המצוות השמעיות , זאת אומרת מצוות שהשכל לא מחייב אך גם אינו מרחיק אותן, ואנו עושים אותן מפני שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו על כך, וזאת בכדי שאנו נקבל יותר שכר כאשר נקיים את אותן המצוות, כמו שנאמר (ישעיה מב, כא): "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר", וזו כוונת דבריו של רבי חנניא בן עקשיא (מכות פרק ג משנה טז): "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...".
115 גם עשיית המצוות השמעיות מתקבלת על הדעת, מפני שאנו מצווים לעשות אותן על ידי ה', ואם כן הן נכללות בעבודת ה', והרי לפני כן ראינו שמכח הכרת הטוב דורש השכל לעבוד את ה' ולעשות את רצונו, ולכן גם קיומן מחויב על ידי השכל והן נעשות שכליות.
116 מעבר לכך, פשוט שכאשר מתבוננים במצוות אלו אפשר למצוא בהן הגיון, הרי אנו בני האדם העשויים מבשר ודם לא עושים שום מעשה ללא הגיון ותועלת, ואיך אפשר לחשוב שהבורא מצוה לעשות דברים ללא שום מטרה או תכלית, אלא שודאי שהוא יודע את התכלית של כל מצוה, אך אנו מרוב קטנותנו איננו יכולים להבין אותה.
כיום, כשהמדע מתפתח, אנו רואים שהרבה מאוד מצוות מביאות תועלת שלא הייתה ידועה פעם, למשל: אף שמצות מילה נראית קצת מוזרה, כיום אנשים רבים מכל העולם מלים את עצמם, מפני שהתגלה שהסרת הערלה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן. מחקרים מראים גם ששמירה על הלכות נידה מפחיתה את התחלואה בסרטן צוואר הרחם. כך הוא גם ביחס לעוד מצוות שפעם היו נראות תמוהות, והיום אנו מוצאים שיש בקיומן תועלת רבה.
לב הדברים
השכל האנושי שנתן הבורא לאדם הוא מתנה מיוחדת מאוד. אחד הדברים החשובים שהאדם יכול לעשות עם שכלו הוא להעביר את דעותיו, מחשבותיו ומעשיו, תחת שבט ביקורתו של השכל. כך יוכל האדם לבדוק את טיבם על פי הכלים שנתן לו הבורא. ביחס לציוויי הבורא, החשיבה והבחינה יכולים להיות מבורכים מאוד, אך עלולים גם להזיק. במצוות שכליות אפשר, ואולי אף רצוי, לנסות להבין מהו הטעם המובן לנו בהיגיון אנושי, דבר שיחבר אותנו יותר למצווה, וירומם את הכוונה שלנו בעשייתה. אולם במצוות אחרות – המצוות השמעיות, שכלנו אינו מבין מהי התועלת שבעשייתן, וגם אם מצליחים להבין, מבינים רק מעט, כדברי רס"ג. במצוות הללו האדם קודם כל מתבטל אל בוראו. הוא מבין שגם דבר שאינו מובן בשכלו יכול להיות בעל תועלת גדולה, ובוודאי שהבורא לא ציווה אותו לעשותן סתם. מעבר לזה, דוקא המפגש עם מצוות שאינן מובנות לנו בשכל, מזכיר לנו שכל מציאותו של השכל האנושי גם היא מהבורא ש'נטע בשכלנו' שדבר מסוים טוב או לא טוב. לפי זה נוכל להבין שגם דבר שהבורא בחר ששכלנו לא יבין אותו יכול להיות בעל משמעות, גם אם זו אינה מובנת לנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
