ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
112 וְאֵלֶּה הַשְּׁלֹשָׁה עִנְיָנִים, הֵם וּמַה שֶּׁנִּסְמֹךְ* אֲלֵיהֶם, הֵם הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן* מִשְּׁנֵי חֶלְקֵי הַמִּצְווֹת, וְנִסְמֹךְ אֶל הָרִאשׁוֹן מֵהֶם, לְהַכְנִיעַ לוֹ וּלְעָבְדוֹ, וְלַעֲמֹד לְפָנָיו, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, וְהַכֹּל בִּכְתָב*. וְנִסְמֹךְ אֶל הַשֵּׁנִי, שֶׁלֹּא יְשֻׁתַּף לוֹ, וְלֹא יִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ לַשֶּׁקֶר, וְשֶׁלֹּא יְתָאֲרֵהוּ בִּתְאָרִים הַמְגַנִּים, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, וְהַכֹּל בִּכְלָל. וְיִסְמֹךְ אֶל הַשְּׁלִישִׁי. עֲשׂוֹת הַמִּשְׁפָּט, וְהָאֱמֶת וְהַצֶּדֶק וְהַדִּין, וְהַרְחָקָה מֵהֲרוֹג הַמְדַבְּרִים*, וְאִסּוּר הַנִּאוּף, וְהַגְּנֵבָה, וְהָרְכִילוּת, וְשֶׁיֹּאהַב הַמַּאֲמִין לְאָחִיו מַה שֶּׁהוּא אוֹהֵב לְנַפְשׁוֹ, וְכָל אֲשֶׁר נִכְלָל בְּאֵלֶּה הַשְּׁעָרִים, וְהַכֹּל בִּכְתָב. 113 וְכָל עִנְיָן מֵאֵלֶּה שֶׁמְּצֻוֶּה בּוֹ, נָטַע בְּשִׂכְלֵנוּ טוֹבָתוֹ*, וְכָל עִנְיָן מֵהֶם שֶׁהִזְהִיר* מִמֶּנּוּ, נָטַע בְּשִׂכְלֵנוּ גְּנוּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה הַחָכְמָה אֲשֶׁר הִיא הַשֵּׂכֶל (משלי ח, ז) כִּי אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע. 114 וְהַחֵלֶק הַשֵּׁנִי דְּבָרִים אֵין הַשֵּׂכֶל גּוֹזֵר אוֹתָם שֶׁהֵם טוֹבִים לְעַצְמָם וְלֹא מְגֻנִּים לְעַצְמָם, הוֹסִיף לָנוּ הַבּוֹרֵא עֲלֵיהֶם צִוּוּי וְהַזְהָרָה לְהַרְבּוֹת גְּמוּלֵנוּ וְהַצְלָחָתֵנוּ עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (ישעיה מב, כא) ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. 115 וְהָיָה הַמְצֻוֶּה בּוֹ מֵהֶם טוֹב וְהַמֻּזְהָר מִמֶּנּוּ מֵהֶם מְגֻנֶּה, לִמְקוֹם הָעֲבוֹדָה בָּהֶם*, וְהוּסְפוּ בָּעִנְיָן הַשֵּׁנִי בַּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן. 116 וְעִם זֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם עִם הַהִסְתַּכְּלוּת*, תּוֹעֲלוֹת חֶלְקִיּוֹת, וַעֲלִילָה* מְעַטָּה מִדֶּרֶךְ הַמֻּשְׂכָּל*, כַּאֲשֶׁר הָיָה לַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן תּוֹעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת וַעֲלִילָה גְּדוֹלָה מִדֶּרֶךְ הַמֻּשְׂכָּל.
________________________
שֶּׁנִּסְמֹךְ – שנצרף. הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן – המצוות השכליות. וְהַכֹּל בִּכְתָב – מפורש בתורה. הַמְדַבְּרִים – האנשים. טוֹבָתוֹ – הבנת הטוב שבמעשה זה. שֶׁהִזְהִיר – לא לעשותו. לִמְקוֹם הָעֲבוֹדָה בָּהֶם – מחמת ציווי ה' לעובדו. הַהִסְתַּכְּלוּת – ההתבוננות. עֲלִילָה – סיבות והבנה. מִדֶּרֶךְ הַמֻּשְׂכָּל – על פי השכל האנושי.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
23 - מאמר שלישי חלק ב'
24 - מאמר שלישי חלק ג'
25 - מאמר שלישי חלק ד'
טען עוד
112 מצוות שכליות ושמעיות
שלושת החלקים הללו מרכיבים את הסוג האחד של המצוות והוא: המצוות השכליות , המצוות המתיישבות על השכל. בחלק הראשון כלולות מצוות שנועדו לכבד את הבורא – להיכנע לפניו, לעבדו, לעמוד לפניו וכל הדומה לכך. בחלק השני – לא לפגום בכבוד ה', והוא כולל בתוכו גם את האיסורים לשתף עימו אל אחר, להישבע בשמו לשקר, לתארו בתארים שפלים וכל המצוות הדומות לכך. בחלק השלישי – לא להרע האחד כלפי השני, נכללות גם המצוות לנהוג בצדק וביושר, לדבר אמת ולעשות משפט, האיסורים להרוג אדם, לגלות עריות, לגנוב, ללכת רכיל ולרמות והציווי לאדם לאהוב את חברו כשם שהוא אוהב את עצמו.
113 הקדוש ברוך הוא נטע בנו את ההבנה שלמצוות השכליות שצריך לקיימן – מצוות העשה – ישנה משמעות חיובית, ולדברים אשר נצטווינו להתרחק מהם במצוות לא תעשה ישנן תוצאות שליליות, וכמו שאמר שלמה המלך (משלי ח, ז-ט): "כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע".
114 הסוג השני של המצוות הוא המצוות השמעיות , זאת אומרת מצוות שהשכל לא מחייב אך גם אינו מרחיק אותן, ואנו עושים אותן מפני שהקדוש ברוך הוא ציווה אותנו על כך, וזאת בכדי שאנו נקבל יותר שכר כאשר נקיים את אותן המצוות, כמו שנאמר (ישעיה מב, כא): "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר", וזו כוונת דבריו של רבי חנניא בן עקשיא (מכות פרק ג משנה טז): "רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...".
115 גם עשיית המצוות השמעיות מתקבלת על הדעת, מפני שאנו מצווים לעשות אותן על ידי ה', ואם כן הן נכללות בעבודת ה', והרי לפני כן ראינו שמכח הכרת הטוב דורש השכל לעבוד את ה' ולעשות את רצונו, ולכן גם קיומן מחויב על ידי השכל והן נעשות שכליות.
116 מעבר לכך, פשוט שכאשר מתבוננים במצוות אלו אפשר למצוא בהן הגיון, הרי אנו בני האדם העשויים מבשר ודם לא עושים שום מעשה ללא הגיון ותועלת, ואיך אפשר לחשוב שהבורא מצוה לעשות דברים ללא שום מטרה או תכלית, אלא שודאי שהוא יודע את התכלית של כל מצוה, אך אנו מרוב קטנותנו איננו יכולים להבין אותה.
כיום, כשהמדע מתפתח, אנו רואים שהרבה מאוד מצוות מביאות תועלת שלא הייתה ידועה פעם, למשל: אף שמצות מילה נראית קצת מוזרה, כיום אנשים רבים מכל העולם מלים את עצמם, מפני שהתגלה שהסרת הערלה מפחיתה את הסיכון לחלות בסרטן. מחקרים מראים גם ששמירה על הלכות נידה מפחיתה את התחלואה בסרטן צוואר הרחם. כך הוא גם ביחס לעוד מצוות שפעם היו נראות תמוהות, והיום אנו מוצאים שיש בקיומן תועלת רבה.
לב הדברים
השכל האנושי שנתן הבורא לאדם הוא מתנה מיוחדת מאוד. אחד הדברים החשובים שהאדם יכול לעשות עם שכלו הוא להעביר את דעותיו, מחשבותיו ומעשיו, תחת שבט ביקורתו של השכל. כך יוכל האדם לבדוק את טיבם על פי הכלים שנתן לו הבורא. ביחס לציוויי הבורא, החשיבה והבחינה יכולים להיות מבורכים מאוד, אך עלולים גם להזיק. במצוות שכליות אפשר, ואולי אף רצוי, לנסות להבין מהו הטעם המובן לנו בהיגיון אנושי, דבר שיחבר אותנו יותר למצווה, וירומם את הכוונה שלנו בעשייתה. אולם במצוות אחרות – המצוות השמעיות, שכלנו אינו מבין מהי התועלת שבעשייתן, וגם אם מצליחים להבין, מבינים רק מעט, כדברי רס"ג. במצוות הללו האדם קודם כל מתבטל אל בוראו. הוא מבין שגם דבר שאינו מובן בשכלו יכול להיות בעל תועלת גדולה, ובוודאי שהבורא לא ציווה אותו לעשותן סתם. מעבר לזה, דוקא המפגש עם מצוות שאינן מובנות לנו בשכל, מזכיר לנו שכל מציאותו של השכל האנושי גם היא מהבורא ש'נטע בשכלנו' שדבר מסוים טוב או לא טוב. לפי זה נוכל להבין שגם דבר שהבורא בחר ששכלנו לא יבין אותו יכול להיות בעל משמעות, גם אם זו אינה מובנת לנו.
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך נראית נקמה יהודית?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר להכין קפה בשבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
חידוש כוחות העולם
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה מברכים על פיצה?
בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
