ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד" (סנהדרין פרק א משנה ה)
מביאה הגמרא:
"מנהני מילי? – אמר רבי אבהו: דאמר קרא (במדבר כ"ז כא "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ד' על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה") ולפני אלעזר הכהן יעמד, הוא – זה מלך, וכל בני ישראל אתו – זה משוח מלחמה, וכל העדה – זה סנהדרי. (שואלת הגמרא) ודילמא לסנהדרי הוא דקאמר להו רחמנא דלישיילו באורים ותומים (והכוונה שסנהדרין רשאית להשתמש באורים ותומים לצורך עבודתה הציבורית ומניין שהמלך צריך להתייעץ עם הסנהדרין לפני היציאה למלחמת רשות)"? (סנהדרין דף טז ע"א).
הראיה שמנסה להביא רבי אבהו לכאורה תמוהה ואכן רבנו יונה בחידושיו מקשה עליו. הרי מלחמת יהושע לכיבוש הארץ היא מלחמת מצווה ופסוק זה עוסק במינויו של יהושע לתפקיד זה, וכיצד מנסה להוכיח מכאן רבי אבהו שבמלחמת רשות יש צורך בהסכמת הסנהדרין? (עיין עמוד הימיני סימן יד סע' ח).
טוען מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי מכאן מוכח שיש מלחמה שהמשנה קוראת לה מלחמת רשות אבל גם היא תוגדר הלכתית כמלחמת מצווה ויש שני סוגים של מלחמות מצווה.
מלחמת רשות ומצוה (22)
הרב יוסף כרמל
8 - שיטת רש"י בגדרי מלחמת רשות (חלק ח')
9 - מלחמת רשות שהיא מלחמת מצוה (חלק ט')
10 - יש מלחמת מצוה המכונה מלחמת רשות (חלק י')
טען עוד
כדי להבין את העניין נעיין בסוגיה במסכת סוטה. בסוף המשנה האחרונה של פרק שמיני העוסקת ב"חוזרי המלחמה" נאמר:
"אבל במלחמות מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה; אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים – במלחמות מצווה, אבל במלחמות חובה הכל יוצאין, אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה".
ובגמרא שם מצינו:
"א"ר יוחנן: רשות דרבנן זו היא מצווה דרבי יהודה, מצווה דרבנן זו היא חובה דרבי יהודה. אמר רבא: מלחמות יהושע לכבש – דברי הכל חובה, מלחמות בית דוד לרווחה – דברי הכל רשות, כי פליגי (במה מחלוקתם) – למעוטי עובדי כוכבים דלא ליתי עלייהו (למנוע התקפה של אויבים), מר קרי לה מצווה, ומר קרי לה רשות; נפקא מינה? לעוסק במצווה שפטור מן המצווה" (סוטה דף מד עמוד ב).
בשבוע הבא נבאר את הדברים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
