- משפחה חברה ומדינה
- מלחמת רשות ומצוה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
מלחמת רשות שהיא מלחמת מצוה (חלק ט')
טוען מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי יש מלחמה שהמשנה קוראת לה מלחמת רשות, אבל גם היא תוגדר הלכתית כמלחמת מצווה, ויש שני סוגים של מלחמות מצווה.
על דברי המשנה:
מביאה הגמרא:
הראיה שמנסה להביא רבי אבהו לכאורה תמוהה ואכן רבנו יונה בחידושיו מקשה עליו. הרי מלחמת יהושע לכיבוש הארץ היא מלחמת מצווה ופסוק זה עוסק במינויו של יהושע לתפקיד זה, וכיצד מנסה להוכיח מכאן רבי אבהו שבמלחמת רשות יש צורך בהסכמת הסנהדרין? (עיין עמוד הימיני סימן יד סע' ח).
טוען מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי מכאן מוכח שיש מלחמה שהמשנה קוראת לה מלחמת רשות אבל גם היא תוגדר הלכתית כמלחמת מצווה ויש שני סוגים של מלחמות מצווה.

כדי להבין את העניין נעיין בסוגיה במסכת סוטה. בסוף המשנה האחרונה של פרק שמיני העוסקת ב"חוזרי המלחמה" נאמר:
ובגמרא שם מצינו:
בשבוע הבא נבאר את הדברים.
"ואין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד" (סנהדרין פרק א משנה ה)
מביאה הגמרא:
"מנהני מילי? – אמר רבי אבהו: דאמר קרא (במדבר כ"ז כא "ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ד' על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה") ולפני אלעזר הכהן יעמד, הוא – זה מלך, וכל בני ישראל אתו – זה משוח מלחמה, וכל העדה – זה סנהדרי. (שואלת הגמרא) ודילמא לסנהדרי הוא דקאמר להו רחמנא דלישיילו באורים ותומים (והכוונה שסנהדרין רשאית להשתמש באורים ותומים לצורך עבודתה הציבורית ומניין שהמלך צריך להתייעץ עם הסנהדרין לפני היציאה למלחמת רשות)"? (סנהדרין דף טז ע"א).
הראיה שמנסה להביא רבי אבהו לכאורה תמוהה ואכן רבנו יונה בחידושיו מקשה עליו. הרי מלחמת יהושע לכיבוש הארץ היא מלחמת מצווה ופסוק זה עוסק במינויו של יהושע לתפקיד זה, וכיצד מנסה להוכיח מכאן רבי אבהו שבמלחמת רשות יש צורך בהסכמת הסנהדרין? (עיין עמוד הימיני סימן יד סע' ח).
טוען מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל כי מכאן מוכח שיש מלחמה שהמשנה קוראת לה מלחמת רשות אבל גם היא תוגדר הלכתית כמלחמת מצווה ויש שני סוגים של מלחמות מצווה.

מלחמת רשות ומצוה (19)
הרב יוסף כרמל
8 - שיטת רש"י בגדרי מלחמת רשות (חלק ח')
9 - מלחמת רשות שהיא מלחמת מצוה (חלק ט')
10 - יש מלחמת מצוה המכונה מלחמת רשות (חלק י')
טען עוד
כדי להבין את העניין נעיין בסוגיה במסכת סוטה. בסוף המשנה האחרונה של פרק שמיני העוסקת ב"חוזרי המלחמה" נאמר:
"אבל במלחמות מצווה הכל יוצאין, אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה; אמר רבי יהודה: במה דברים אמורים – במלחמות מצווה, אבל במלחמות חובה הכל יוצאין, אפי' חתן מחדרו וכלה מחופתה".
ובגמרא שם מצינו:
"א"ר יוחנן: רשות דרבנן זו היא מצווה דרבי יהודה, מצווה דרבנן זו היא חובה דרבי יהודה. אמר רבא: מלחמות יהושע לכבש – דברי הכל חובה, מלחמות בית דוד לרווחה – דברי הכל רשות, כי פליגי (במה מחלוקתם) – למעוטי עובדי כוכבים דלא ליתי עלייהו (למנוע התקפה של אויבים), מר קרי לה מצווה, ומר קרי לה רשות; נפקא מינה? לעוסק במצווה שפטור מן המצווה" (סוטה דף מד עמוד ב).
בשבוע הבא נבאר את הדברים.

מלחמות ישראל מבוססות על נס (חלק ה')
הרב יוסף כרמל | כסלו תשס"ה

האם מצוה המוטלת על הכלל פוטרת יחיד ממצוה אחרת (חלק י"ד)
הרב יוסף כרמל | שבט התשס"ה

מצוות המלחמה על ארץ ישראל (חלק י"ג)
הרב יוסף כרמל | שבט התשס"ה

גבולות הארץ לענין כיבוש (חלק ט"ז)
הרב יוסף כרמל | התשס"ה
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
שבועות מעין עולם הבא!
למה ללמוד גמרא?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מי פה עבריין?
הקשבה בזמן של פילוג
להתיחס בכבוד
איך נהנים כשעובדים קשה?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
חכמת התורה וחכמות החול

אכילה ושתייה פחות מכשיעור ביום כיפור
רבנים שונים | תשרי תשע"ג
הלכות טבילת כלים
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח

ערב כיפור
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ט

תפילות עשרת ימי תשובה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ג
סדר עבודת יום כיפורים
הרב יהודה לב | תשרי תשפ"ד
