ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
פעם אחת, כשנפגשו השניים, אמר רבי אלימלך לאחיו- 'אחי, אימה תוקפת אותי לעיתים, שמא הרגשתי את קדושת השבת אינה הרגשה אמיתית אלא היא דבר שבדמיון, ואם כן גם עבודתי את ה' איננה עבודה אמיתית'.
הסכים איתו אחיו רבי זושא, והציע שעל מנת לבדוק את הנושא לעומקו, יערוך כל אחד ביום חול סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ויאמר בה לפני תלמידיו דברי תורה. והיה – אם במהלך הסעודה ירגיש את קדושת השבת, סימן שכל הרגשותיו הם דמיונות, אך אם לא ירגיש כלום – הרי זו ההוכחה שהרגשת השבת שלו היא הרגשה אמיתית.
ביצעו שני האחים את החלטתם. באחד מימות החול, לבשו את בגדי השבת, ערכו סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ואמרו דברי תורה בפני תלמידיהם. והנה, מיד כשלבשו בגדי שבת, בא לליבם רגש קדושת השבת כמו בימי השבת.
כשנפגשו שוב, שאל רבי אלימלך – 'אם כך הדבר, מה נעשה'?
הלכו השניים לרבם המגיד ממעזריטש זיע"א לספר לו את אשר בלבבם. אמר להם הרב המגיד – 'אם לבשתם מלבושי שבת, בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן יש בכוחם של מלבושי השבת להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת. לפיכך, אינם צריכים לחשוש כלל'.
בשבוע הבא, כא' אדר, יחול יום ההילולא של הרבי רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א. הסיפור בו פתחנו צופן בחובו מסר עמוק, המחובר למצוות השבת המופיעה בפרשתנו. תורת החסידות מדברת על שלושה מימדים הקיימים בעולם – עולם (מימד המקום), שנה (מימד הזמן), נפש (מימד האנשים), ראשי תיבות – עש"ן.
בשלושת המימדים הללו מצויות מדרגות של רוחניות וקדושה: בעולם – ארץ ישראל והמקדש, בשנה – השבת והמועדים, ובנפש – ישראל והכהונה. מימד הזמן הוא הרוחני ביותר משלושת המימדים, שהרי אין לו גוף חומרי שאפשר לראותו או למששו כמו המקומות והאנשים.
האחים הקדושים מנסים לתהות על שורשו של רגש קדושת השבת. זהו ניסיון לתהות על השורש של שיא הרוחניות. רגש הוא דבר רוחני, הזמן הוא המימד הכי רוחני, והשבת, כאמור, היא מוקד הרוחניות שבתוך מימד הזמן. (השבת רוחנית ושמימית אף יותר מהמועדים, שהרי 'שבת קביעא וקיימא'. השבת היא מעשה ה', בשונה מהמועדים שקדושתם נובעת מקדושת ישראל).
בחלק הראשון של הסיפור, ברור לאחים הקדושים, שרגש קדושת השבת הוא רגש אמיתי, רק אם הוא רגש שבא מלמעלה – ממעשה ה'. כדי לבדוק את העניין, הם מחליטים ליצור 'שבת אנושית', ולבחון האם הרגשות בשבת האנושית ישוו לרגשות של השבת האלוקית. כשהם מרגישים את אותם הרגשות, נשמטת הקרקע מתחת רגליהם, והם הולכים לבקש תשובה מרבם.
כאן מחדש הרב המגיד חידוש עצום – הרגש מגיע מבגדי השבת. מבחינה מסוימת, הבגד הוא שיא החומריות – מעשה ידי האדם. בגד – לשון בגידה. הבריאה האלוקית לא הייתה זקוקה לבגדים, אך בעקבות חטא אדם הראשון זקוקה היא לבגדים שיסתירוה. האדם לובש בגדים, שבהם הוא 'מייחצן' את עצמו בדרך שבה הוא מעוניין שיפגשוהו, דרך שמחפה לעיתים על מהותו האמיתית.
יש כאן מפגש מדהים בין מעשה האדם למעשה ה'. ה' מצווה אותנו לקדש את השבת גם בעניינים חומריים כבגדי שבת ואוכל טעים. לבגדים מצד עצמם אין כוח להמשיך את קדושת השבת, ואכן - בגדים יפים כמו בגדי השבת לא ימשיכו את קדושת השבת. אולם, בגדי השבת, ממשיכים את קדושת השבת, מכוח העובדה שלבשו אותם בשבת. כלומר, כשהאדם מבטל את מעשיו וחומריותו למעשה ה', הרי הקדושה והרוחניות שורים ונדבקים ממש במעשיו ובחומר שלו.
ובימינו, רבים הם מחפשי הרוחניות השואפים לעשות זאת בדרך ייחודית משלהם. חשוב שנזכור, שלרוחניות זו נזכה רק אם נדע לקשר את מעשינו שלנו לצו האלוקי, שניתן לנו על ידי הבורא בתורתו הקדושה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
