ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
פעם אחת, כשנפגשו השניים, אמר רבי אלימלך לאחיו- 'אחי, אימה תוקפת אותי לעיתים, שמא הרגשתי את קדושת השבת אינה הרגשה אמיתית אלא היא דבר שבדמיון, ואם כן גם עבודתי את ה' איננה עבודה אמיתית'.
הסכים איתו אחיו רבי זושא, והציע שעל מנת לבדוק את הנושא לעומקו, יערוך כל אחד ביום חול סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ויאמר בה לפני תלמידיו דברי תורה. והיה – אם במהלך הסעודה ירגיש את קדושת השבת, סימן שכל הרגשותיו הם דמיונות, אך אם לא ירגיש כלום – הרי זו ההוכחה שהרגשת השבת שלו היא הרגשה אמיתית.
ביצעו שני האחים את החלטתם. באחד מימות החול, לבשו את בגדי השבת, ערכו סעודת שבת על כל פרטיה ודקדוקיה, ואמרו דברי תורה בפני תלמידיהם. והנה, מיד כשלבשו בגדי שבת, בא לליבם רגש קדושת השבת כמו בימי השבת.
כשנפגשו שוב, שאל רבי אלימלך – 'אם כך הדבר, מה נעשה'?
הלכו השניים לרבם המגיד ממעזריטש זיע"א לספר לו את אשר בלבבם. אמר להם הרב המגיד – 'אם לבשתם מלבושי שבת, בדין הוא שהרגשתם את קדושת השבת, שכן יש בכוחם של מלבושי השבת להמשיך על האדמה את אור קדושת השבת. לפיכך, אינם צריכים לחשוש כלל'.
בשבוע הבא, כא' אדר, יחול יום ההילולא של הרבי רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א. הסיפור בו פתחנו צופן בחובו מסר עמוק, המחובר למצוות השבת המופיעה בפרשתנו. תורת החסידות מדברת על שלושה מימדים הקיימים בעולם – עולם (מימד המקום), שנה (מימד הזמן), נפש (מימד האנשים), ראשי תיבות – עש"ן.
בשלושת המימדים הללו מצויות מדרגות של רוחניות וקדושה: בעולם – ארץ ישראל והמקדש, בשנה – השבת והמועדים, ובנפש – ישראל והכהונה. מימד הזמן הוא הרוחני ביותר משלושת המימדים, שהרי אין לו גוף חומרי שאפשר לראותו או למששו כמו המקומות והאנשים.
האחים הקדושים מנסים לתהות על שורשו של רגש קדושת השבת. זהו ניסיון לתהות על השורש של שיא הרוחניות. רגש הוא דבר רוחני, הזמן הוא המימד הכי רוחני, והשבת, כאמור, היא מוקד הרוחניות שבתוך מימד הזמן. (השבת רוחנית ושמימית אף יותר מהמועדים, שהרי 'שבת קביעא וקיימא'. השבת היא מעשה ה', בשונה מהמועדים שקדושתם נובעת מקדושת ישראל).
בחלק הראשון של הסיפור, ברור לאחים הקדושים, שרגש קדושת השבת הוא רגש אמיתי, רק אם הוא רגש שבא מלמעלה – ממעשה ה'. כדי לבדוק את העניין, הם מחליטים ליצור 'שבת אנושית', ולבחון האם הרגשות בשבת האנושית ישוו לרגשות של השבת האלוקית. כשהם מרגישים את אותם הרגשות, נשמטת הקרקע מתחת רגליהם, והם הולכים לבקש תשובה מרבם.
כאן מחדש הרב המגיד חידוש עצום – הרגש מגיע מבגדי השבת. מבחינה מסוימת, הבגד הוא שיא החומריות – מעשה ידי האדם. בגד – לשון בגידה. הבריאה האלוקית לא הייתה זקוקה לבגדים, אך בעקבות חטא אדם הראשון זקוקה היא לבגדים שיסתירוה. האדם לובש בגדים, שבהם הוא 'מייחצן' את עצמו בדרך שבה הוא מעוניין שיפגשוהו, דרך שמחפה לעיתים על מהותו האמיתית.
יש כאן מפגש מדהים בין מעשה האדם למעשה ה'. ה' מצווה אותנו לקדש את השבת גם בעניינים חומריים כבגדי שבת ואוכל טעים. לבגדים מצד עצמם אין כוח להמשיך את קדושת השבת, ואכן - בגדים יפים כמו בגדי השבת לא ימשיכו את קדושת השבת. אולם, בגדי השבת, ממשיכים את קדושת השבת, מכוח העובדה שלבשו אותם בשבת. כלומר, כשהאדם מבטל את מעשיו וחומריותו למעשה ה', הרי הקדושה והרוחניות שורים ונדבקים ממש במעשיו ובחומר שלו.
ובימינו, רבים הם מחפשי הרוחניות השואפים לעשות זאת בדרך ייחודית משלהם. חשוב שנזכור, שלרוחניות זו נזכה רק אם נדע לקשר את מעשינו שלנו לצו האלוקי, שניתן לנו על ידי הבורא בתורתו הקדושה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















