ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
145 וְאֹמַר עוֹד שֶׁלֹּא יִתָּכֵן בַּחָכְמָה* שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁלוּחִים* לִבְנֵי אָדָם מַלְאָכִים, מִפְּנֵי שֶׁבְּנֵי אָדָם אֵינָם יוֹדְעִים שִׁעוּר כֹּחַ הַמַּלְאָכִים בְּמַה שֶּׁיּוּכְלוּ, וְלֹא בְּמַה שֶּׁיִּלְאוּ* מִמֶּנּוּ, וְכַאֲשֶׁר יָבוֹאוּ בְּאוֹתוֹת מְלֵאִים יֵשׁ לִבְנֵי אָדָם לַחְשֹׁב שֶׁכָּל הַמַּלְאָכִים כֵּן טִבְעָם, וְלֹא יִתְאַמֵּת אֶצְלָם שֶׁהָאוֹת הַהוּא מֵאֵת הַבּוֹרֵא. אַךְ הַשְּׁלוּחִים כְּשֶׁיִּהְיוּ בְּנֵי אָדָם כָּמוֹנוּ, וְנִמְצָא עוֹשִׂים מַה שֶּׁנִּלְאֶה מֵעֲשׂוֹתוֹ, וּמַה שֶּׁאֵינֶנּוּ כִּי אִם מִמַּעֲשֵׂה הַבּוֹרֵא, תִּתְאַמֵּת לָהֶם הַשְּׁלִיחוּת בְּמַאֲמָרוֹ. 146 וְאֹמַר עוֹד כִּי בַּעֲבוּר הָעִלָּה* הַזֹּאת הִשְׁוָה בֵּין הַנְּבִיאִים וּבֵין שְׁאָר בְּנֵי אָדָם בַּמָּוֶת, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ בְּנֵי אָדָם כִּי כַּאֲשֶׁר יְכוֹלִים לִחְיוֹת לְעוֹלָם שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּם הֵם, כֵּן יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת הָאוֹתוֹת הַמְּלֵאִים שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּם הֵם. וְעַל כֵּן לֹא הִסְפִּיק לָהֶם מִבַּלְעֲדֵי אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְלֹא מְנָעָם מִן הַזִּוּוּג, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפֹּל הַסָּפֵק בְּאוֹתוֹתָם וְיִסְבְּרוּ בְּנֵי אָדָם שֶׁהַמְּנִיעָה הַהִיא מִטִּבְעָם, וְכַאֲשֶׁר נִתְקְנָה לָהֶם, נִתְקְנוּ לָהֶם גַּם כֵּן הָאוֹתוֹת. וְעַל כֵּן עוֹד לֹא הִבְטִיחָם בִּבְרִיאוּת הַגּוּף הַתְּמִידָה, וְלֹא בְּמָמוֹן הַרְבֵּה, וְלֹא בְּבָנִים, וְלֹא הַהַצָּלָה מֵחָמָס חוֹמֵס בֵּין בְּמַכּוֹת, אוֹ בַּחֲרָפוֹת*, בֵּין בַּהֲרִיגָה, כִּי אִם הָיָה עוֹשֶׂה זֶה הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיְּיַחֲסוּ בְּנֵי אָדָם הָעִנְיָן הַהוּא אֶל טִבְעָם שֶׁיָּצְאוּ בּוֹ מִגֶּדֶר שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, וְיֹאמְרוּ: כַּאֲשֶׁר יִתְחַיֵּב יְצִיאָתָם בָּעִנְיָן הַזֶּה, כֵּן הִתְחַיֵּב שֶׁיּוּכְלוּ עַל מַה שֶּׁנִּלְאֶה מִמֶּנּוּ. וְאֹמַר: בְּחָכְמָתוֹ נַעֲלֶה עַל כָּל מַאֲמָר, כִּי עָזְבָם* בְּכָל עִנְיְנֵיהֶם כִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם, וְהוֹצִיאָם מִכְּלָלָם שֶׁנָּתַן לָהֶם יְכֹלֶת עַל מַה שֶּׁנִּלְאִים מִמֶּנּוּ שְׁאָר בְּנֵי אָדָם, שֶׁיְּאַמֵּת אוֹתוֹ וְתֵאָמֵן שְׁלִיחוּתוֹ. 147 וְאֹמַר: בַּעֲבוּר זֶה עוֹד לֹא שָׂמָם עוֹשִׂים הָאוֹתוֹת תָּמִיד, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ הֲמוֹן הָעָם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם טֶבַע מְיֻחָד מְחַיֵּב זֶה, אֲבָל שָׂם אוֹתָם עוֹשִׂים זֶה בְּעֵת מִן הָעִתִּים, וְיֵדְעוּ זֶה עֵת מִבַּלְעֲדֵי עֵת*, וְיִתְבָּאֵר בָּזֶה שֶׁהוּא בָּא אֲלֵיהֶם מִצַּד הַבּוֹרֵא וְלֹא מֵעַצְמָם, יִשְׁתַּבַּח הֶחָכָם וְיִתְבָּרַךְ.
אנשים שלא הבינו מדוע נביאים התנהגו כבני אדם
148 וַאֲשֶׁר הֱבִיאַנִי לִזְכֹּר כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים הֵנָּה, שֶׁרָאִיתִי אֲנָשִׁים הִפְסִידוּ* אוֹתָם מַחְשְׁבוֹתָם כַּאֲשֶׁר חָשְׁבוּ בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וּקְצָתָם אָמַר: הִרְחַקְתִּי שֶׁיָּמוּת הַנָּבִיא כִּשְׁאָר הָאָדָם, וּקְצָתָם שֶׁהִרְחִיק שֶׁיִּרְעַב וְיִצְמָא, וּקְצָתָם הִרְחִיק שֶׁיִּשְׁגַּל* וְיוֹלִיד, וּקְצָתָם הִרְחִיק שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו* הֶחָמָס וְהָעָוֶל, וּקְצָתָם הִרְחִיק שֶׁיֵּעָלֵם מִמֶּנּוּ דָּבָר מִן הַנִּמְצָאוֹת. וּמָצָאתִי כָּל מַה שֶּׁהִזְכִּירוּ אָוֶן וְעָוֶל. אַךְ הִתְאַמֵּת לִי שֶׁהַחָכְמָה בְּמַה שֶּׁעָשָׂה הַבּוֹרֵא בְּעִנְיַן שְׁלוּחָיו, הִיא דּוֹמָה לִשְׁאָר מַעֲשָׂיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים לג, ד) כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. וְהֵמָּה לֹא יָדְעוּ מַחְשְׁבוֹת ה' וְלֹא הֵבִינוּ עֲצָתוֹ.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
29 - לימוד שבועי באמונה כו אדר א - ב אדר ב תשע"ו
30 - מאמר שלישי חלק ח'
31 - מאמר שלישי חלק ט'
טען עוד
ביאורים
145 הנביא - בן אדם
זו הסיבה שהקדוש ברוך הוא שלח נביאים שהם בני אדם ולא מלאכים, מכיון שאם מלאכים היו עושים ניסים נגד הטבע לא היינו מאמינים שהם שליחי הבורא מפני שיתכן שזו היכולת הרגילה שלהם ולא סימן מאת ה'. לכן הבורא נתן את יכולת הנבואה דווקא לבני אדם שאנו יודעים מהי יכולתם, וכשהם עושים דברים על-טבעיים ואומרים לנו שהם שלוחי ה', אנו יכולים לדעת שהם דוברים אמת ונקשיב להם.
146 זו גם הסיבה שהקדוש ברוך הוא ברא את הנביא שווה לשאר בני האדם ולא נתן לו חיים אין-סופיים, מפני שאם כך היה היינו אומרים שיכולתו לעשות ניסים נובעת מכך שהוא מיוחד ולא מפני שהקדוש ברוך הוא ציווה אותו, ומשום כך הנביא הוא בן אדם רגיל שיש לו יכולת נבואית. כמו כן הנביאים זקוקים לאכילה, שתיה ושינה והם מתחתנים כמו שאר האנשים, בכדי שכשהם יקבלו נבואה ויעשו נס, נאמין להם ולא נחשוב שזו היכולת הרגילה שלהם. לכן הם גם אינם מובטחים שיהיו בריאים, שיהיו עשירים, שיהיו להם בנים, ושיהיו מוגנים מסכנה של מכות, קללות או רצח.
147 מאותה סיבה אין לנביא יכולת לעשות ניסים כל עת שיחפוץ אלא רק כאשר הקדוש ברוך הוא אומר לו לעשות זאת בשביל שתתאמת נבואתו, מפני שאילו הנביא היה יכול לעשות ניסים תמיד, בני האדם לא היו מאמינים לו כשהיה עושה מופת על מנת להוכיח את נבואתו, מפני שהם כבר התרגלו לעשיית הניסים בלי קשר לנבואה.
148 רבנו כתב כל זאת מפני שישנם אנשים המעריכים מאוד את הנביאים, ואינם יכולים לתפוס שהנביאים, שהם שלוחי האל, יהיו בדיוק כמו שאר בני האדם, והמאורעות העוברים על כל בני האדם יקרו גם להם - מוות, צמא, רעב, הולדת ילדים וכו'. הטענות הללו הן טענות רשע והטעיה, כפי שבאר רבנו, שהרי כל מה שעושה הקדוש ברוך הוא נעשה בחכמה, כמו שנאמר (תהילים לג, ד): "כי ישר דבר ה' וכל מעשהו באמונה", ועל אנשים אלה נאמר (מיכה ד, יב): "המה לא ידעו מחשבות ה' ולא הבינו עצתו".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












