ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
274 וְאַחַר הַבֵּאוּר הַזֶּה אָבִיא אַחֲרָיו שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹת וְאֹמַר, אוּלַי יֹאמַר אוֹמֵר: כְּשֶׁהַבּוֹרֵא נָקִי מֵרְצוֹתוֹ בְּחֵטְא הַחוֹטֵא, אֵיךְ יִתָּכֵן לִהְיוֹת בְּעוֹלָמוֹ מַה שֶּׁאֵינוֹ רוֹצֶה בּוֹ? 275 וְהַתְּשׁוּבָה בָּזֶה קְרוֹבָה, וְהוּא, שֶׁהַמֻּרְחָק* אֶצְלֵנוּ שֶׁיַּנִּיחַ הֶחָכָם בִּרְשׁוּתוֹ דָּבָר שֶׁלֹּא יִרְצֵהוּ, הוּא בָּאָדָם. כִּי הָאָדָם הוּא מוֹאֵס הַדָּבָר אֲשֶׁר יַזִּיקֵהוּ, וֵא-לֹהֵינוּ יִתְבָּרַךְ לֹא מָאַס הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בַּעֲבוּר עַצְמוֹ, כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁיַּשִּׂיגֵהוּ מִקְרֶה מֵהַמִּקְרִים, אֲבָל מְאָסָם בַּעֲבוּרֵנוּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵם מַזִּיקִים אוֹתָנוּ. כִּי אִם נֶחֱטָא בּוֹ וְלֹא נוֹדֶה בְּמַה שֶּׁאָנוּ חַיָּבִים לוֹ נִסְכַּל*, וְאִם נֶחֱטָא קְצָתֵנוּ* עַל קְצָתֵנוּ נַאֲבִיד נַפְשׁוֹתֵינוּ וְהוֹנֵנוּ*. וְכֵיוָן שֶׁהַדָּבָר גָּלוּי כֵּן, אֵינֶנּוּ רָחוֹק שֶׁיִּהְיֶה בְּעוֹלָמוֹ מַה שֶּׁנִּמְאָסֵהוּ אֲנַחְנוּ, וּמַה שֶּׁבֵּאֵר לָנוּ שֶׁהוּא נִמְאָס אֶצְלוֹ, לָנוּ עַל דֶּרֶךְ הַחֶמְלָה*. וּכְבָר בֵּאֵר זֶה בַּכָּתוּב בְּאָמְרוֹ (ירמיה ז, יט): הַאֹתִי הֵם מַכְעִסִים נְאֻם ה' הֲלוֹא אֹתָם וְגוֹמֵר. 276 וְאוּלַי יֹאמַר עוֹד, כְּשֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה קֹדֶם הֱיוֹתוֹ, כְּבָר יֵדַע שֶׁהָאָדָם עָתִיד לַמְרוֹתוֹ, וְאִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יַמְרֵהוּ הָאָדָם כְּדֵי שֶׁתִּשְׁלַם* יְדִיעָתוֹ. 277 וּגְלוֹת הַסָּפֵק הַזֶּה יוֹתֵר בֵּאוּר* מִן הָרִאשׁוֹן. וְהוּא שֶׁאוֹמְרוֹ, אֵין לוֹ רְאָיָה שֶׁיְּדִיעַת הַבּוֹרֵא אֶת הַדְּבָרִים הֵם סִבַּת הֱיוֹתָם, אֲבָל זֶה מַאֲמָר שֶׁסָּבַר אוֹתוֹ אוֹ הֵזִיד בּוֹ. וּבֵאוּר הֶפְסֵד זֶה, שֶׁאִם הָיְתָה יְדִיעַת הַבּוֹרֵא אֶת הַדָּבָר סִבָּה לֶהֱיוֹתוֹ, הָיוּ הַדְּבָרִים קַדְמוֹנִים*, מִפְּנֵי שֶׁיְּדִיעָתוֹ אוֹתָם קַדְמוֹנִית לֹא סָרוּ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא סָר יוֹדֵעַ אוֹתָם. אֲבָל נַחְשֹׁב שֶׁהוּא יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים עַל אֲמִתַּת הֲוָיָתָם, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ מֵהֶם מִמַּה שֶּׁיְּחַדְּשֵׁהוּ הוּא כְּבָר יָדַע שֶׁיְּחַדְּשֵׁהוּ, וּמַה שֶּׁיֵּשׁ מֵהֶם מַה שֶּׁיִּבְחָרֵהוּ הָאָדָם, כְּבָר יָדַע שֶׁהָאָדָם יִבְחָרֵהוּ. 278 וְאִם יֹאמַר, וְכַאֲשֶׁר יֵדַע הַבּוֹרֵא שֶׁהָאָדָם עָתִיד לְדַבֵּר, הֲיִתָּכֵן שֶׁיַּחֲרִישׁ אוֹ שֶׁיִּשְׁתֹּק? נֹאמַר בְּלָשׁוֹן צַח, כִּי הָאָדָם אִלּוּ הָיָה שֶׁיִּשְׁתֹּק תְּמוּרָה שֶׁיְּדַבֵּר, הָיִינוּ מְשִׂימִים בְּעִקַּר הַמַּאֲמָר, כִּי הַבּוֹרֵא יָדַע שֶׁהָאָדָם עָתִיד לִשְׁתֹּק, וְלֹא הָיָה נָכוֹן שֶׁנָּשִׂים שֶׁהוּא יָדַע שֶׁהָאָדָם עָתִיד לְדַבֵּר, כִּי הוּא יָדַע הָעוֹלֶה מִפֹּעַל הָאָדָם הַנּוֹפֵל אַחַר כָּל מַחְשָׁבָה וְהַקְדָּמָה וְאִחוּר, וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֲשֶׁר יְדָעוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (תהלים צד, יא): ה' יֹדֵעַ מַחְשְׁבוֹת אָדָם; (דברים לא, כא): כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ.
________________________
שֶׁהַמֻּרְחָק – לא מסתבר. נִסְכַּל – נהיה חסרי שכל. נֶחֱטָא קְצָתֵנוּ וכו' – אדם שפוגע בחברו. הוֹנֵנוּ – ממוננו. הַחֶמְלָה – ה' חומל עלינו שנהיה כך. שֶׁתִּשְׁלַם – ידיעת ה' תהיה שלֵמה. בֵּאוּר – מבואר. קַדְמוֹנִים – מוחלטים מאז ומעולם (מהבריאה).
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
50 - מאמר רביעי חלק ד'
51 - מאמר רביעי חלק ה'
52 - מאמר רביעי חלק ו'
טען עוד
274 מדוע הקב"ה לא מונע את הרשע?
השאלה העולה מכאן היא, אם הקב"ה לא רוצה שהרשע יעבור עבירות, מדוע הוא לא מונע אותו מלפעול פעולות של רשע, הרי לא יתכן שיהיה בעולם משהו נגד רצונו של הקב"ה?
275 שאלה זו נובעת מהשוואה לא נכונה בין האדם לבורא. כאשר יש דבר הפוגע באדם ומפריע לו, אין הוא רוצה בקיומו, אם היה בכוחו היה מסלקו. דברים אלו לא נכונים ביחס לקב"ה, כי אין דבר בעולם היכול לפגוע בו. איסורו של הקב"ה על דברים מסוימים אינו משום שזה פוגע בו, אלא רק בשביל האדם החוטא עצמו, מפני שהחטאים פוגמים בו. לכן אין הקב"ה מונע מהאדם לחטוא, כי אין במעשי האדם כל פגיעה בו. מה שהקב"ה אמר שהעבירות מתועבות מלפניו זה רק בשבילנו, כמו שנאמר (ירמיה ז, ט): "האותי אתם מכעיסים נאום ה' הלא למען בושת פניהם".
276 ידיעה ובחירה
ועוד יש לשאול, אם הקב"ה יודע את כל העתיד, איך יכולה להיות לבני האדם בחירה, שהרי אם הקב"ה יודע שעתיד האדם לחטוא, הרי האדם מוכרח לעשות זאת?
277 דבר זה אינו נכון. אם ידיעתו של הקב"ה היא סיבה לעשיית הפעולה ע"י האדם ויש קשר בין ביניהם המעשה צריך להיות קיים מתחילת הבריאה (כמו הידיעה) ולא באותו הזמן שהוא נעשה מפני שהידיעה של הקב"ה היא נצחית, והייתה מתחילת הבריאה. ומכך שהמעשה נעשה בתוך הזמן ולא מראשית הבריאה, ברור שידיעתו של הקב"ה היא לא הגורם למעשה. המעשה נעשה על ידי אדם, הקב"ה יודע את המעשה שנעשה אך אינו גורם לו.
278 ואם נשאל אם הקב"ה יודע שהאדם ידבר, האם יכול להיות שהוא ישתוק? גם כאן השואל טעה, מפני שאם האדם ישתוק אז הקב"ה יודע מתחילה שהוא ישתוק, מפני שהקב"ה יודע את ההחלטה הסופית של האדם לאחר כל ההתלבטויות, וכך אם האדם מדבר, הקב"ה ידע שהוא עתיד לדבר. כמו שנאמר: "ה' יודע מחשבות אדם" (תהילים צ"ד, י"א), וכן (דברים לא, כא): "כי ידעתי את יצרו אשר הוא עושה היום".
לב הדברים
הדימוי שלנו על אלוהים
לכל אחד מאתנו יש בראש איזה דימוי על אלוהים, וזה בסדר. הרי כל אחד מבין בדרך כלשהי את המושג אלוהים. גם המאמין וגם האתאיסט צריכים להבין את המושג כדי שיוכלו להגיד אם הם מאמינים בו או לא. כמובן, אף אחד מאתנו לא מדמיין את אלוהים באופן מדויק, שהרי איננו יכולים להשיג אותו. אולם, המחשבות שעולות לאדם בראש על אלוהים הן חשובות מאוד, ומועילות מאוד, כי הן עוזרות לו כביכול 'לגעת' באלוהים, ולבנות עִמו קשר חי. התנאי היחיד הוא שייזהר ויזכור שזו אינה 'כל התמונה'. זו רק התמונה בשבילו, שדרכה ה' מתגלה אליו. לכל אחד יש דמות כזאת, וההבדל בין האנשים הוא ברמת הדיוק של אותה הדמות. שניים יכולים להאמין באלוהים, כשהאחד מדמיין לעצמו א-ל אימתני ועצמתי, מלא דרישות וחובות, ולעומתו השני תמיד רואה לפניו א-ל מלא הוד ואהבה, שמחה וטוּב, א-ל שכל כוונותיו הן לבביות, ושאין מתוק יותר מההתמסרות לציוויו (אפילו הקשים). גם הוא יודע שהקב"ה עצמתי ותקיף, אך לא אלה הצדדים שהוא שם במרכז. חשיבות רבה טמונה בדימוי מדויק וחיובי ככל האפשר על אלוהים. בתורה כתב ה' על עצמו הרבה כינויים ותיאורים, וזו בדיוק המטרה שלהם – לעזור לנו לראות אותו מולנו – עד כמה שהשגתנו מגעת. רס"ג בוחר ללטש איתנו עוד קצת את המבט שלנו על אלוהים, כשמטרתו להתמודד עם שאלה אמונית שהתעוררה כאן. השאלה האמונית שלנו, מסביר רס"ג, היא מנזקיו של איזה דימוי לא נכון שבנינו לעצמנו על אלוהים. אחוז גדול של שאלות אמוניות, קשיים בעבודת ה', משברים אישיים ובעיות שונות נובעים מדימוי לא טוב מספיק שבנינו לעצמנו על אלוהים. ככול שנקדיש יותר זמן ל'היכרות' נכונה עם ה', נלמד עליו ונתקרב אליו יותר ויותר, כך כל מחשבותינו וכל המפגשים שלנו אתו ישתנו לאין ערוך.
לעילוי נשמת רבי אליהו לבית בן דוד ויוסף ז"ל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כיצד הצפירה מובילה לאחדות בעם?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
אנחנו קודש למענך
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שתי דקות על בדיקת חמץ
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
