ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
בתיאורן של העבודות אשר במשכן.
לכאורה , בהבנה המילולית הרגילה מציינת מילה זו שיעור 'זמן-ללא-זמן' ללא תיחום של מועדים , שעות וזמנים
במעשה העבודות .
2 בראשית פרשתנו מוזכרת המצוה 'להיות אש יוקדת על המזבח החיצון תמיד'
. ופירושה המעשי של מצוה זו הוא
חיוב הבערת אש אשר תהיה יוקדת תמיד על המזבח החיצון .
3 ולא זו בלבד, אלא אף יתירה מזו : הכתוב מדגיש בעניין אש התמיד הזו , כי ישנו איסור , )והוא בשני לאווין !
)
לכבות את האש הזו
על כן מן הדין הוא כי יש צורך להבין דגש זה המתייחס למשמעות ולסמליות של המושג.
במושכל ראשון , נראה כי יש ב'תמידיות' הזו כדי להצביע על החיוניות ועל החשיבות של העבודה. שהרי, לדוגמא,
'נר התמיד' המסמל את ההודעה לכל באי עולם כי השכינה שורה בישראל
4
וכמובן שהרציפות התמידית הזו היא
המרכיב המודגש ב'תמידיות'..
מרן הרב זצ"ל , מעמיק כדרכו וברוחו הגדולה את המשמעות הזו ומוליכה לגבהים מיוחדים.
הרב קובע כי כח 'האש היוקדת' מתעלה ומתקדש במה שאנו יודעים הוא 'הכח המעכל ומעדן את היסוד הבשרי
החומרי של מזגי כל גוויה ונפש בישראל , בגוי כולו, וממנו השפעתה הולכת על כל האדם וכל החי...'. אך הוא
מוסיף עוד למעלה מכך : '...זה הכח אינו כח חילוני אשר רק התוצאות המעשיות ביסודי חיי החברה הן מגמתו...'
אלא : כי אש המזבח , אש הקודש, העולה למעלה , ואהבת ד' בוערה בה בתכונה של שלהבתיה חיה ופועלת
, תוקד בו... כח קדוש זה הוא המעלה ומעדן את הכל ומשלים בלהבי קדשו ...'
5
לאמור: כי מעבר ומלבד העבודה המעשית הקשורה ומתייחסת לעולם החומרי )שהיא רק לכאורה רק כח חילוני...(
ואף היכולת להעלות את החומר לערכים רוחניים, ישנה עוד מדרגה גבוהה יותר והיא המצב הנפלא של הבעירה
הנפשית , החיוניות , והתשוקה לערכים העליונים והנשגבים ביותר. על כן כוחה של אש התמיד הזו הוא במפורש
כח קדוש הקשור ומחובר, מעלה ומקדש ,אל הכל ואת הכל ! כי 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות
6 לא ישטפוה'
1
לחם הפנים- שמות כה,ל , נר התמיד במנורה- שמות כז,כ ,לבישת החושן- כח,ל שימת הציץ-שמות כח,לח, קרבנות התמיד שמות כט ,לח מעשה הקטורת-שמות ל,ח
2
לשון הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב, הלכה א ויש ממוני המצוות שלא מנו אותה בפני עצמה אלא רק כ'הכשר מצוה' לשאר עבודות המזבח.
3
זו דעת רש"י , בספר ויקרא פרק ו, פסוק ו , וכנראה משום הכפל בחזרה בשני הפסוקים ה,ו
4
כפי ששואלים חז"ל במסכת מנחות דף פו,ב : וכי לאורה הוא צריך ?! אלא עדות היא לכל באי עולם -שהשכינה שורה בישראל ווכו'
5
עולת ראיה חלק א, עמ' קכא –קכה
6
שם בדבריו בענייני תרומת הדשן , ובסיום על פי הפסוק בשיר השירים פרק ח , ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
