ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- בבא בתרא
ביבמות לא ע"א דנה הגמרא אם תרי ותרי זהו ספיקא דאורייתא או ספיקא דרבנן, כלומר, האם מהתורה מוגדר מקרה זה כספק או שמהתורה הולכים אחר החזקה וחכמים החמירו להתייחס לכך כספק שלא הוכרע. בשו"ת רבי עקיבא איגר (סימן קלו) מסביר שהטעם לסוברים שזהו ספק מהתורה ולא הולכים אחר המוחזק הוא שתרי כמאה ואפילו אם היו באים עדים נוספים לטובת צד אחד לא היה להם כח יותר משני העדים שלטובת הצד השני, ולכן כל שכן שאם נוספת חזקה קמייתא לאחד הצדדים שהיא לא תועיל לו, שהרי עדים מוציאים מחזקה וכוחם רב יותר. טעם החולקים הוא שחידוש התורה שתרי כמאה הוא דווקא לגבי עדות שאין הבדל בין מעט עדים לרבים אולם כאשר העדות מוכחשת והעדים מסלקים זה את זה וכמי שאינם נותרת החזקה.
על פי זה מבאר את הסתפקות התוס' שלפנינו לעניין מיגו. הספק הוא אם לדמות לחזקה, שמסלקים את העדות ונותר המיגו, או שמא הואיל ומיגו הוא דרך הוכחה ובירור הרי זה כמו אנן סהדי ולא עדיף מעדים ממש שאינם מועילים ואומרים תרי כמאה.
וממשיך לאור זאת ומסתפק מה יהיה הדין בחזקה כגון אין אדם פורע תוך זמנו במקום תרי ותרי, האם מסלקים העדות ונותרת החזקה, או שכאן הואיל וזוהי חזקה המועילה דרך הוכחה ובירור אינה עדיפה מעדים ממש, ונשאר בצריך עיון להלכה. יש לעיין אם כוונתו שספק זה תלוי לגמרי בספק של התוס' לגבי מיגו וסובר שאין הכרע למעשה לגבי מיגו ולכן מסופק למעשה גם לגבי חזקה או שסובר שאף אם נכריע שלא אומרים מיגו עדיין יתכן שחזקה כן אומרים, אולם אם זו כוונתו צריך עיון בטעם החילוק. ועיין בהמשך שניתן ליישב על פי דברי המנחת אשר. לגבי מיגו, הנתיבות (קיצור כללי מיגו ס"ק ז) פוסק כתירוץ הראשון של התוס' שלא מועיל כי תרי כמאה, וכן פסק החתם סופר (חו"מ סימן סז) לגבי חזקת 'אין אדם פורע תוך זמנו' (דברי רבי עקיבא איגר והחתם סופר הובאו בפתחי תשובה סימן עח ס"ק א).
הראנ"ח (שו"ת מים עמוקים חלק ב סוף סימן מא; מובא בקיצור כללי מיגו לבעל כנסת הגדולה [שעליו סידר התומים את כללי המיגו שלו] סימן טז) פוסק שמיגו לבעל דין מועיל במקום תרי ותרי, וביאר בתומים שם שסבר כתירוצם השני של התוס' שהטעם שאינו מועיל כאן הוא שמיגו לא מועיל לשניים הואיל ואין דעת שניהם שווה, ולפי זה מועיל לבעל דין ואין זה נחשב כמיגו במקום עדים הואיל ויש כנגדם עדים המכחישים אותם.
אולם השער משפט (מו ס"ק יד ד"ה ולכאורה) חידש שאף לתירוצם הראשון של התוס' שלא אומרים מיגו במקום תרי ותרי כי נחשב כמיגו במקום עדים זה נכון דווקא לגבי מיגו של עדים כנגד העדים שמכחישים אותם אולם במקרה שיש מיגו לבעל דין זה יועיל לו במקום תרי ותרי. הנתיבות (קיצור כללי מיגו ס"ק ז) פוסק שאין חילוק וגם מיגו לבעל דין לא מועיל.
הקובץ שיעורים (חלק ב סימן ד) מנמק את שיטת השער משפט על פי שיטתו שיש במיגו תועלת מצד כח הטענה. לפי זה כתב שמיגו לא יועיל לעדים משום שזה נותן להם את כח הטענה של הטענה שהיו יכולים לטעון, ולכן הם יקבלו כח של עדות, אולם זה לא יועיל להם משום שלגבי עדות אנו אומרים שתרי כמאה. לעומת זאת במיגו של בעל דין אין זה כח של עדות, ותועלתו כלל אינה מצד בירור המציאות, וממילא לא שייך לומר כנגד כח זה 'תרי כמאה'. לדברי הקובץ שיעורים נראה שגם על הצד שמיגו מועיל פשוט שחזקה מטעם בירור והוכחה אינה מועילה, והטעם להסתפק במיגו הוא משום שאינו מועיל מצד בירור והוכחה.
המנחת אשר (סימן יט) לא קיבל את נימוקו של הקובץ שיעורים משום שמבאר באופן אחר את עניין 'כח הטענה' שבמיגו. הוא שואל מה הטעם ביסוד זה שיש במיגו כח טענה, כלומר, שהואיל ויכול היה לטעון טענה אחרת הוא מקבל את כוחה. ומבאר שכאשר עומדים שני צדדים מול בית הדין ישנן שתי אפשרויות לבירור הדין. אפשרות אחת היא הכרעה על פי חוזקן של הראיות, אולם כאשר אין יכולת להכריע על פיה ישנה אפשרות נספת והיא להכריע על פי חוזקן של הטענות. יסוד זה ניתן ללמוד מהשיטה שבברי ושמא ברי עדיף, ואף לחולקים אין הדין כן רק משום שאין בכח הברי להוציא מהמוחזק אולם כאשר אין מוחזק לדעת כולם הברי עדיף. לאור זאת ניתן לומר שאף כשמיגו אינו מהווה ראיה מכל מקום הוא מחזק את הטענה ונותן לטענתו הנוכחית את כוחה של הטענה שיכול היה לטעון (גם לדבריו עדיין אין היסוד מובן כל צרכו, מדוע מקבל כח זה).
על פי ביאורו מנמק המנחת אשר את חידושו של השער משפט, שכמו שכשאין ראיות מכריעים על פי חוזקן של הטענות כך כאשר יש תרי ותרי ואין יכולת להכריע על פי ראיות מכריעים על פי הטענות, ולכן שייך ללכת אחר מיגו במקום תרי ותרי. אולם כל זה שייך דווקא לגבי בעל דין, אך בעדים כל עניינם הוא הראיות ולא שייך לגביהם בכלל היסוד של כח הטענה שבמיגו.
אולם המקור לחידושו של השער משפט הוא מכתובות כב ע"ב, ששם הגמרא מחלקת בין שניים אומרים שבעלה מת עכשיו ושניים אומרים שלא מת, שאז אם נישאת לא תצא, לבין שניים אומרים שבעלה גירשה עכשיו ושניים אומרים שלא שאז אם נישאת תצא משום שיש כנגדה הוכחה שלא גירשה עכשיו מכך שאין בידה גט להוכיח את טענתה. מוכח שההוכחה מועילה במקום תרי ותרי ומכך הסיק שאכן גם מיגו מועיל, ומה שכתבו התוס' שאינו מועיל זה דווקא במיגו של עדים, משום שתועלתו מצד שהוא מחזק את העדים, ולכך אין משמעות הואיל ותרי כמאה. פשט דבריו אינו כביאור הקובץ שיעורים והמנחת אשר בדעתו, שהרי מקורו מחזקה והוכחה ואם כן אי אפשר לומר שהטעם שמועיל הוא בגלל כח הטענה שאינו מבוסס על הוכחה.
המנחת אשר עצמו מיישב מקור זה באופן אחר וכותב שיש לחלק בין הוכחות שמטרתן לחזק את הנאמנות לבין הוכחות צדדיות. מיגו נועד לחזק את הנאמנות, ולפיכך אינו עדיף מאילו היו מגיעים עדים נוספים שגם הם באים לחזק את נאמנות הראשונים, וכמו שאומרים תרי כמאה לגבי עדים נוספים כך אומרים בכל שכן לגבי מיגו, אולם חזקת הוכחה אינה פועלת על ידי שמחזקת את נאמנות האשה או העדים אלא היא הוכחה חיצונית עבור בית הדין שככל הנראה אכן בעלה מת. על פי זה נוכל לבאר גם את שאלתנו לעיל בדברי רבי עקיבא איגר. שאלנו על הצד שכוונתו שחזקה מועילה אפילו על הצד שמיגו אינו מועיל, מהי הסברא בכך. כעת ניתן להשיב שחזקת אין אדם פורע תוך זמנו זו הוכחה חיצונית ולכן מועילה למרות שמיגו אינו מועיל.
לסיכום, ניתן לבאר את הדין בתרי ותרי בכמה רמות 1 :
א. ניתן לומר ש'תרי כמאה' זהו דין דווקא לגבי עדויות, שתרי כמאה ואין שום הבדל בין מעט עדים לרבים, אולם הוכחות אחרות מועילות.
ב. ניתן לומר שגם מיגו לעדים לא יועיל כי תועלתו היא דרך חיזוק הנאמנות של העדים, ותרי כמאה, אך שאר הוכחות ואפילו מיגו לבעל דין יועיל.
ג. ניתן לומר שכל מיגו לא יועיל ואפילו מיגו לבעל דין, משום שהוא רק מחזק את האמינות של העדים או בעל הדין, אך הוכחות חיצוניות (כמו 'אחווי שטרך') מועילות.
ד. ניתן לומר להפך, שדווקא הוכחות חיצוניות אינן מועילות אך מיגו לבעל דין כן מועיל משום שאינו מועיל מטעם בירור והוכחה אלא מצד כח טענה.
ה. ניתן לומר ששום סיוע על דרך הוכחה אינה מועילה אך חזקה קמייתא מועילה.
ו. לשיטה שתרי ותרי ספיקא דאורייתא אפילו חזקה קמייתא אינה מועילה.
^ 1.יש לעיין עוד בנושאי כלים על סימן פז סעיף ו, שדנו בחיוב שבועה (מודה במקצת או שבועת השומרים) במקום תרי ותרי. הש"ך כותב שהעדים כמאן דליתנהו והשבועה נשארת; התומים תמה והוכיח שתרי ותרי כמאן דאיתנהו מכך שאם אדם בא עם שטר חוב ויש תרי ותרי אם השטר נפרע הלווה פטור; אחי הקצות יישב ששם בא להוציא ממון והסתירה בין העדים היא לגבי הממון ולכן ודאי שאי אפשר להוציא ממון, אבל אצלנו שהיה חייב שבועה ואח"כ באו שתי כתות לגבי הממון, הוא נשאר בחיובו לגבי השבועה; הנתיבות מיישב שממון חייבים רק בוודאי, ולכן אם יש תרי ותרי אי אפשר להוציא ממון, אך שבועה חייבים על הספק, ולכן תרי ותרי אינם מסלקים השבועה. מ הסמ"ע בסימן עט ס"ק א משמע שאפילו היסת אפשר להשביע כשיש תרי ותרי.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך מותר להכין קפה בשבת?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך ללמוד אמונה?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות חמץ ומצה מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
אור החיים על הפרשה טענות קורח ועדתו
אור החיים על פרשת קורח חלק ב''
קורח פגם בשורש נשמתו עד ליעקב אבינו. קורח התלונן על זה שישראל רגיל לא יכול לגשת לעבודת אהרון. משה הבין את הטענות של קורח ועדתו למרות שהם לא סיימו לפרש את דבריהם. הטעם שהמבחן עם המחתות היה בבוקר ולא מיד, או כי אולי כבר הקריבו את הקטורת של בין הערביים או כי בין הערביים זה זמן של תגבורת הדינים או שמשה רצה לתת להם זמן להתבונן במעשיהם אולי הם יחזרו בתשובה. משה טען לקורח שהוא מזלזל בלוויה שהוא קיבל.
אור החיים על הפרשה איך קורח העז לחלוק על משה רבנו ?
אור החיים על פרשת קורח חלק א'
אור החיים על פרשת קורח חלק א'
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת קרח
איזה מצוה אינו חייב הוא עצמו בזה רק משיגיע לי"ג שנה ולא מגיל חינוך | עֲשָׂרָה דְּבָרִים נִבְרְאוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת ואחד מהם הוא פִּי הָאָרֶץ. מה מיוחד בדבר זה שהיה צריך להיברא כבר בתחילת בריאת העולם. ומדוע נבראה דווקא בערב שבת בין השמשות ולא בשאר ימי בראשית | וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כׇּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כׇּל הָרְכוּשׁ. מה הטעם שלא נאמר וְאֵת כׇּל 'רכושם'. האם הרכוש של בני קרח שעשו תשובה ולא מתו ניצל? | וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע. למה נקט כְּרָגַע. והיא לכאורה מיותרת. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מהות העבודה
דרך הקודש ג'
מהות העבודה כוללת שני חלקים, הראשון דמיוני- רגשי., והשני ממשי - מעשי. תוכנה של העבודה הפנימית היא סידור המחשבות, הרגשות והיחס בניהם. העבודה יכולה להעשות בצורה של עבודה פנימית שמקרינה כלפי חוץ, ויכולה להיות עבודה שמאירה לעולם ומשפיעה על הנפש
