ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
וְאוֹמֵר בַּחוֹלִים שֶׁאֵין לָהֶם אַמַּתְלָא* בְּמַה שֶּׁמְּעַוְּלִים בּוֹ אֶת הַדִּין* בָּחֳלָיִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע ז, יד): וְלֹא זָעֲקוּ אֵלַי בְּלִבָּם כִּי יְיֵלִילוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. 417 וְאֹמַר בַּשִּׁכּוֹרִים שֶׁאֵין לָהֶם אַמַּתְלָא עַל מַה שֶּׁחוֹטְאִים בְּעֵת שִׁכְרוּתָם, כִּי הַדִּין, שִׁכּוֹר מִקְחוֹ מִקָּח* וּמִמְכָּרוֹ מִמְכָּר, עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתָה, מְמִיתִין אוֹתוֹ, מַלְקוֹת, מַלְקִין אוֹתוֹ. 418 וְאֹמַר בַּנְּגוּשִׂים* מִיִּשְׂרָאֵל בִּידֵי גוֹיִם, שֶׁאֵין לָהֶם אַמַּתְלָא עַל קוֹצָם*, אֲבָל יִסְבְּלוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג, ל): יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה. וְאֹמַר בַּשּׁוֹנִים* בָּעֲבֵרוֹת, כִּי תְּשׁוּבָתָם יוֹתֵר קָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כו, יא): כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (יומא פה, ב): הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְאֹמַר בַּסּוֹמְכִים עַל כַּפָּרַת יוֹם כִּפּוּר, שֶׁלֹּא יוֹעִיל לָהֶם בְּלִי תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרָם לִבְרָכָה (יג, א), יָכוֹל* לְכַפֵּר* עַל הַשָּׁבִים וְעַל שֶׁאֵינָן שָׁבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ בֶּעָשׂוֹר, הָא אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל הַשָּׁבִים בִּלְבַד. 419 וְאֹמַר בְּמַפְסִידֵי* בְּנֵי אָדָם, שֶׁתְּשׁוּבָתָם לֹא תִשְׁלַם בַּהֶרְגֵּל*, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (ירמיה ב, לג): מַה תֵּיטִבִי דַרְכֵּךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה לָכֵן גַּם אֶת הָרָעוֹת לִמַּדְתְּ אֶת דְּרָכָיִךְ. וְאֹמַר בְּמַצְדִּיקֵי בְּנֵי אָדָם, כִּי חֲטָאֵיהֶם לֹא יִשְׁלְמוּ בַּהֶרְגֵּל*, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כג, יאיב): בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָט מִצְוַת שְׂפָתָיו וְלֹא אָמִישׁ מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי פִיו. 420 וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אִלּוּ קִבַּצְתִּי הָעִנְיָנִים הָרַבִּים, לֹא הָיִיתִי מַשְׁלִים מַה שֶּׁצָּרִיךְ אֵלָיו מֵהֶעָרַת בְּנֵי אָדָם עַל תּוֹרָתָם, אַךְ אֵלֶּה הַכְּלָלִים קְרוֹבִים יִהְיוּ מוֹעִילִים לָהֶם בְּעֵזֶר בּוֹרֵא.
___________________________
אַמַּתְלָא − תירוץ מתקבל. שֶּׁמְּעַוְּלִים בּוֹ אֶת הַדִּין − שחוטאים. מִקְחוֹ מִקָּח − אם קנה מחברו חפץ זו נחשבת קנייה, לפי שיש לו מעט דעת. בַּנְּגוּשִׂים − שהגויים משעתבדים בהם. עַל קוֹצָם – קוצר רוחם. בַּשּׁוֹנִים − חוזרים פעם אחר פעם. יָכוֹל − וכי, אם. לְכַפֵּר − יום הכיפורים מכפר. בְּמַפְסִידֵי – מחטיאים את האחרים. בַּהֶרְגֵּל – בתשובה רגילה. לֹא יִשְׁלְמוּ בַּהֶרְגֵּל – לא יגיעו לחטא באופן רגיל.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
75 - מאמר חמישי חלק ט"ו
76 - מאמר חמישי חלק ט"ז
77 - לימוד שבועי באמונה ט- טו ניסן תשע"ו
טען עוד
417 לאדם שיכור אין תירוץ על עבירות שעובר בזמן השכרות, ועתיד לתת עליהן את הדין, מפני שה' דן אותו כמו שדנים שיכור בעולם הזה בבית דין, שאם מכר או קנה דבר כלשהוא, המכירה תקפה, וכן אם הוא עבר עבירה שדינה הוא מלקות מלקים אותו, וממיתים אותו על עבירה שעונשה מוות.
418 אנשים שהגויים מתעללים בהם, אין להם תירוץ על קוצר רוחם על שאינם נגאלים, אלא עליהם לחכות עד שהקב"ה יעזור להם, כמו שנאמר (איכה ג, ל): "יתן למכהו לחי ישבע בחרפה כי לא יזנח לעולם ה'". החוזרים כל הזמן על חטאיהם, תשובתם קשה, כמו נאמר (משלי כו, יא): "ככלב שב על קיאו, כסיל שונה באיוולתו". רבנו הסביר שם: "כגון שהיה מרע לבני אדם ונשבע שלא יוסיף וחזר, כמו שאמר שאול לדוד: "כי לא ארע לך עוד", או אם היה חוטא לפני ה' ונשבע על כך ואחר כך הפר שבועתו, כפי שהיו עושים בימי השופטים מספר פעמים. אבל המשל בכלב השב לשתות את קיאו, אפשר שהעונש נמשל לשותה היין בהפרזה עד שישתכר ויקיא כמו שנאמר (ירמיה כה, כז): "שתו ושכרו וקיו ונפלו", וכאשר יחזור על חטאו תחזור אותה הכוס ותשכרהו שנית, וכן אמרו חז"ל שכל האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה, ב)". וכן אנשים שחושבים שאם יום כיפור מגיע כל חטאיהם נמחלים טועים, מפני שה' מוחל רק למי ששב בתשובה (שבועות יג, א), אדם שלא חוזר בתשובה אין יום כיפור מועיל לו, על כך נאמר: "אך בעשור", הקב"ה מכפר רק למי ששב בתשובה.
419 תשובתם של מחטיאי הרבים לא תתקבל, אפילו אם יתאמצו מאוד, כמו שנאמר (ירמיה ב, לג): "מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכך", ירמיה אומר שלא תועיל לך חזרה בתשובה, מאחר שאת עובדת אלילים וחטאת והחטאת אחרים. והשכר של אנשים מחזירים בתשובה הוא שהם לא יכשלו בחטאים בקלות, כמו שנאמר (איוב כג, יא-יב): "באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי לאמרי פי".
420 יש סוגים נוספים של אנשים, אך לא הובאו כולם, כי יש בזה אריכות גדולה שתמנע מלעסוק בנושאים חשובים. סוגי בני האדם שהובאו, יש בהם כללים חשובים לעבודת ה'.
לע"נ אברהם עזרא בן הֶלָה דינה טוויג זצ"ל
איך ללמוד גמרא?
למה ללמוד גמרא?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למה לשמור על הקדושה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
