ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
וְאוֹמֵר בַּחוֹלִים שֶׁאֵין לָהֶם אַמַּתְלָא* בְּמַה שֶּׁמְּעַוְּלִים בּוֹ אֶת הַדִּין* בָּחֳלָיִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (הושע ז, יד): וְלֹא זָעֲקוּ אֵלַי בְּלִבָּם כִּי יְיֵלִילוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם. 417 וְאֹמַר בַּשִּׁכּוֹרִים שֶׁאֵין לָהֶם אַמַּתְלָא עַל מַה שֶּׁחוֹטְאִים בְּעֵת שִׁכְרוּתָם, כִּי הַדִּין, שִׁכּוֹר מִקְחוֹ מִקָּח* וּמִמְכָּרוֹ מִמְכָּר, עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתָה, מְמִיתִין אוֹתוֹ, מַלְקוֹת, מַלְקִין אוֹתוֹ. 418 וְאֹמַר בַּנְּגוּשִׂים* מִיִּשְׂרָאֵל בִּידֵי גוֹיִם, שֶׁאֵין לָהֶם אַמַּתְלָא עַל קוֹצָם*, אֲבָל יִסְבְּלוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איכה ג, ל): יִתֵּן לְמַכֵּהוּ לֶחִי יִשְׂבַּע בְּחֶרְפָּה. וְאֹמַר בַּשּׁוֹנִים* בָּעֲבֵרוֹת, כִּי תְּשׁוּבָתָם יוֹתֵר קָשָׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כו, יא): כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (יומא פה, ב): הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב אֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה. וְאֹמַר בַּסּוֹמְכִים עַל כַּפָּרַת יוֹם כִּפּוּר, שֶׁלֹּא יוֹעִיל לָהֶם בְּלִי תְּשׁוּבָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרָם לִבְרָכָה (יג, א), יָכוֹל* לְכַפֵּר* עַל הַשָּׁבִים וְעַל שֶׁאֵינָן שָׁבִים, תַּלְמוּד לוֹמַר אַךְ בֶּעָשׂוֹר, הָא אֵינוֹ מְכַפֵּר אֶלָּא עַל הַשָּׁבִים בִּלְבַד. 419 וְאֹמַר בְּמַפְסִידֵי* בְּנֵי אָדָם, שֶׁתְּשׁוּבָתָם לֹא תִשְׁלַם בַּהֶרְגֵּל*, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר (ירמיה ב, לג): מַה תֵּיטִבִי דַרְכֵּךְ לְבַקֵּשׁ אַהֲבָה לָכֵן גַּם אֶת הָרָעוֹת לִמַּדְתְּ אֶת דְּרָכָיִךְ. וְאֹמַר בְּמַצְדִּיקֵי בְּנֵי אָדָם, כִּי חֲטָאֵיהֶם לֹא יִשְׁלְמוּ בַּהֶרְגֵּל*, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כג, יאיב): בַּאֲשֻׁרוֹ אָחֲזָה רַגְלִי דַּרְכּוֹ שָׁמַרְתִּי וְלֹא אָט מִצְוַת שְׂפָתָיו וְלֹא אָמִישׁ מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי פִיו. 420 וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי אִלּוּ קִבַּצְתִּי הָעִנְיָנִים הָרַבִּים, לֹא הָיִיתִי מַשְׁלִים מַה שֶּׁצָּרִיךְ אֵלָיו מֵהֶעָרַת בְּנֵי אָדָם עַל תּוֹרָתָם, אַךְ אֵלֶּה הַכְּלָלִים קְרוֹבִים יִהְיוּ מוֹעִילִים לָהֶם בְּעֵזֶר בּוֹרֵא.
___________________________
אַמַּתְלָא − תירוץ מתקבל. שֶּׁמְּעַוְּלִים בּוֹ אֶת הַדִּין − שחוטאים. מִקְחוֹ מִקָּח − אם קנה מחברו חפץ זו נחשבת קנייה, לפי שיש לו מעט דעת. בַּנְּגוּשִׂים − שהגויים משעתבדים בהם. עַל קוֹצָם – קוצר רוחם. בַּשּׁוֹנִים − חוזרים פעם אחר פעם. יָכוֹל − וכי, אם. לְכַפֵּר − יום הכיפורים מכפר. בְּמַפְסִידֵי – מחטיאים את האחרים. בַּהֶרְגֵּל – בתשובה רגילה. לֹא יִשְׁלְמוּ בַּהֶרְגֵּל – לא יגיעו לחטא באופן רגיל.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
75 - מאמר חמישי חלק ט"ו
76 - מאמר חמישי חלק ט"ז
77 - לימוד שבועי באמונה ט- טו ניסן תשע"ו
טען עוד
417 לאדם שיכור אין תירוץ על עבירות שעובר בזמן השכרות, ועתיד לתת עליהן את הדין, מפני שה' דן אותו כמו שדנים שיכור בעולם הזה בבית דין, שאם מכר או קנה דבר כלשהוא, המכירה תקפה, וכן אם הוא עבר עבירה שדינה הוא מלקות מלקים אותו, וממיתים אותו על עבירה שעונשה מוות.
418 אנשים שהגויים מתעללים בהם, אין להם תירוץ על קוצר רוחם על שאינם נגאלים, אלא עליהם לחכות עד שהקב"ה יעזור להם, כמו שנאמר (איכה ג, ל): "יתן למכהו לחי ישבע בחרפה כי לא יזנח לעולם ה'". החוזרים כל הזמן על חטאיהם, תשובתם קשה, כמו נאמר (משלי כו, יא): "ככלב שב על קיאו, כסיל שונה באיוולתו". רבנו הסביר שם: "כגון שהיה מרע לבני אדם ונשבע שלא יוסיף וחזר, כמו שאמר שאול לדוד: "כי לא ארע לך עוד", או אם היה חוטא לפני ה' ונשבע על כך ואחר כך הפר שבועתו, כפי שהיו עושים בימי השופטים מספר פעמים. אבל המשל בכלב השב לשתות את קיאו, אפשר שהעונש נמשל לשותה היין בהפרזה עד שישתכר ויקיא כמו שנאמר (ירמיה כה, כז): "שתו ושכרו וקיו ונפלו", וכאשר יחזור על חטאו תחזור אותה הכוס ותשכרהו שנית, וכן אמרו חז"ל שכל האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה, ב)". וכן אנשים שחושבים שאם יום כיפור מגיע כל חטאיהם נמחלים טועים, מפני שה' מוחל רק למי ששב בתשובה (שבועות יג, א), אדם שלא חוזר בתשובה אין יום כיפור מועיל לו, על כך נאמר: "אך בעשור", הקב"ה מכפר רק למי ששב בתשובה.
419 תשובתם של מחטיאי הרבים לא תתקבל, אפילו אם יתאמצו מאוד, כמו שנאמר (ירמיה ב, לג): "מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכך", ירמיה אומר שלא תועיל לך חזרה בתשובה, מאחר שאת עובדת אלילים וחטאת והחטאת אחרים. והשכר של אנשים מחזירים בתשובה הוא שהם לא יכשלו בחטאים בקלות, כמו שנאמר (איוב כג, יא-יב): "באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי לאמרי פי".
420 יש סוגים נוספים של אנשים, אך לא הובאו כולם, כי יש בזה אריכות גדולה שתמנע מלעסוק בנושאים חשובים. סוגי בני האדם שהובאו, יש בהם כללים חשובים לעבודת ה'.
לע"נ אברהם עזרא בן הֶלָה דינה טוויג זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
