ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
פעם סיפר – "עשר פעמים חייתי בזה העולם. כהן גדול הייתי, נשיא הייתי, מלך הייתי, ראש גולה הייתי. עשרה מיני משרות לבשתי, אבל מעולם לא אהבתי את הבריות בשלימות, לפיכך נשלחתי שוב לעולם כדי להשלים את האהבה. אם יצליח הדבר בידי הפעם, שוב לא אחזור".
ביום הכיפורים, כשקרא את סדר עבודת הכהן הגדול, והגיע לדיבור – 'וכך היה אומר', היה משנה ואומר – 'וכך הייתי אומר. כי לא שכח את העת שהיה משמש בכהונה גדולה בירושלים ועבד את עבודת יום הכיפורים בקודש הקודשים.
מספרים, שפעם אחת ישב ה'אוהב ישראל', כשהוא שקוע במחשבות עגומות. כששאלוהו תלמידיו אם הוא חש כאב, אמר: "בכל גלגולי נשמתי הקודמים נחלתי כבוד בישראל, ורק בפעם הזאת לא נחלתי כלום". אותה שעה בא שליח מארץ ישראל, והושיט לרבי אגרת מכולל ווהלין, שמושבו בטבריה, ובה מודיעים לו שנתמנה לראש הכולל. ציווה הרבי לערוך סעודה של שמחה. אחר כך מסר לשליח סכום כסף וביקש ממנו לקנות למענו קרקע לחלקת קבר בעבורו בסמוך לקבר הושע הנביא בארץ ישראל.
בסיפור האחרון שהבאנו יש מהפך מחשבתי במהלך הסיפור. ברגע הראשון, מצטייר הרבי כדמות רודפת כבוד לעצמה, חלילה. הרבי מלא בעגמת נפש על שבגלגולו הנוכחי לא נחל כבוד. מחשבה זו תמוהה היא, מפני שהרבי הוא אדמו"ר מפורסם, מנהיגם של אלפי חסידים, והר זה כבוד גדול?
התשובה נעוצה בהמשך הסיפור. הכבוד הוא מינויו של הרבי לראש כולל ווהלין בארץ ישראל. באותם ימים, המילה 'כולל' הייתה כינוי למנגנון איסוף כספים לטובת עניי ארץ ישראל. למעשה, הרבי מונה כאחראי על איסוף כספים לעניי הארץ. מינוי זה אינו כבוד, כי אם עבודה קשה ואף בזויה, לעיתים, למען הציבור. במינוי זה מתקיים כפשוטו המשפט הנאמר למנהיגי ישראל (הוריות י.) – "כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם"!
הרבי מחפש שמינוי הכבוד שלו יהיה מינוי שכל עניינו עבודה וביטול לכלל. טעם הדבר, מוסבר בסיפורים הקודמים שהבאנו. בכל גלגוליו הקודמים של הרבי הוא נשא במשרות מכובדות, אך במשרות אלו הוא חיפש גם את עצמו ולא 'אהב את הבריות בשלימות' וביטל עצמו עליהם. מבחנו של המנהיג האמיתי בכלל, ומבחנו של ה'אוהב ישראל' בפרט, נעוץ דווקא בכך שיבטל עצמו לבריות בשלימות. עובר את המבחן רק מי שכבודו הוא בביטולו לציבור, כלומר – רק מי שחש שהעבדות היא בעצמה השררה.
לפיכך, ברגע שמודיעים לרבי על מינויו לראש הכולל, הוא חש שהשלים את תפקידו בעולם. ובמילים אחרות הוא הצליח לעשות 'סיום', ועליו לחגוג זאת ככל 'סיום' בסעודה של שמחה. ו... לקנות חלקת קבר בארץ ישראל, כי עכשיו יכול לנוח בשלום על משכבו.
ואכן, לפני פטירתו ציווה הרבי לבניו, שלא יחקקו על מצבתו שום שבחים מלבד המילים "אוהב ישראל", וכן עשו!
שנזכה ללמוד מאהבת ישראל שלו, ולעבוד תדיר עבודת ה' וישראל עמו. ונזכה למנהיגים שעבדותם היא שררתם!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














